ארצות הברית הציעה לקחת על עצמה את הניהול של המסדרון המתוכנן בין ארמניה לאזרבייג'ן כדי לקדם את המשא ומתן הדיפלומטי שנתקע בין שתי המדינות, כך דווח היום (שני) באתר החדשות מידל איסט איי. השגריר האמריקאי בטורקיה, טום ברק, חשף את ההצעה במהלך תדרוך עיתונאים ביום שישי בניו יורק.
הצעדים להסכם שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן נתקעו למרות שהמדינות הגיעו להסכמה על טיוטת הסכם שלום בחודש מרץ. אזרבייג'ן ממשיכה להתעקש על תנאים נוספים, כולל דרישה מארמניה לתקן את החוקה שלה ולהסיר הפניות לשטח אזרבייג'ני.
הנושא המרכזי שגורם לקיפאון הוא מסדרון זנגזור – מסלול יבשתי שאמור לחבר בין אזרבייג'ן הראשית לאזור הנפרד שלה, נחיצ'ואן, דרך שטח ארמני. ארמניה מסרבת אפילו להשתמש במונח "מסדרון זנגזור" בטענה שיש לו משמעויות של תביעה על שטח ארמני ריבוני, הידוע כמחוז סיוניק.
אזרבייג'ן דורשת שהמסדרון לא יהיה תחת השליטה המלאה של ארמניה, מתוך חשש שארמניה לא תבטיח גישה חופשית לאזרבייג'ן. מנגד, ארמניה מתנגדת באופן נחרץ להעברת השליטה במסלול לכל צד שלישי.
המסדרון באורך 32 קילומטר הפך למכשול משמעותי בהשגת שלום מתמשך. "הם מתווכחים על 32 קילומטר של כביש, אבל זה לא עניין טריוויאלי. זה נמשך עשור שלם", הסביר ברק, "אז אמריקה נכנסת ואומרת: 'אוקיי, אנחנו ניקח את זה. תנו לנו את 32 הקילומטר של כביש בחכירה של מאה שנה, ואתם כולכם תוכלו לחלוק את זה'".
זהו האישור הרשמי הראשון שממשל טראמפ הציע לנהל את המסדרון באמצעות מפעיל מסחרי אמריקאי פרטי, שישמש כגורם נייטרלי. לפי דוח של קרנגי אנדאומנט, התוכנית מתבססת על הצעה קודמת של האיחוד האירופי שלפיה חברת לוגיסטיקה אמריקאית תנהל ותעקוב אחר מעבר מטענים לאורך המסלול, תוך שיתוף נתונים בשקיפות עם כל הצדדים.
ההצעה נסמכת על תקדימים של פיקוח בינלאומי באזורים הבדלניים של גיאורגיה, במטרה לענות על דרישת אזרבייג'ן להבטחות ביטחון חזקות וארוכות טווח תוך שמירה על הריבונות של ארמניה על המסדרון.
בינתיים, טורקיה לוחצת בשקט על אזרבייג'ן לחתום על הסכם השלום, כשהיא מדגישה בפני גורמים אזרבייג'ניים את השינויים אזוריים כמו השפעתה הפוחתת של איראן. גורם אזורי המכיר את המשא ומתן גילה כי טורקיה היא שהציעה במקור את הרעיון של חברה פרטית, המאושרת על ידי שתי המדינות, לנהל את המסדרון. "עם זאת, הצד הארמני דרש שהחברה תעבוד גם בצד נחיצ'ואן של המסדרון, מה שהיה בלתי מקובל עבור באקו", אמר הגורם.
הסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'ן מתוארך למלחמת נגורנו-קרבאך ב-1993, כאשר כוחות ארמניים תפסו את המובלעת השנויה במחלוקת, המוכרת כשטח אזרבייג'ני על ידי האו"ם, בעקבות קריסת ברית המועצות. אחרי מלחמה עקובה מדם של שישה שבועות בסוף 2020, אזרבייג'ן פתחה במבצע צבאי בספטמבר 2023 לכיבוש מחדש של נגורנו-קרבאך, מה שהוביל להסכם הפסקת אש.
רוב הארמנים האתניים נמלטו מהאזור, והמחוז הבדלני הופסק רשמית ב-1 בינואר 2024. תהליך הנורמליזציה של טורקיה עם ארמניה קשור באופן הדוק לסיכויי הסכם שלום בין אזרבייג'ן לארמניה.
גורמים טורקיים רואים בארמניה חוליה חיונית במסדרון התיכון, שיחבר ישירות בין טורקיה לאסיה המרכזית. חברות טורקיות גם מעוניינות להשתתף בפרויקטי תשתית פוטנציאליים בארמניה. למרות התנגדותה של אזרבייג'ן, הנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן אירח את ראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן בחודש שעבר, מה שסימן את הביקור הרשמי הראשון של מנהיג ארמני בטורקיה.
