גדלתי בבית יהודי מסורתי למדי והשבת הייתה מוקד החיים החברתיים והקולינריים של משפחתי. אני כבר לא אורתודוכסית, אבל השבת נמשכה כחלק חשוב מהחיבור שלי לתרבות שלי. לקחתי כמובן מאליו כמה זה מדהים שיש בועה מובנית של 24 שעות עם חברים ובני משפחה שסובבת סביב אוכל מדהים וניתוק. כל כך הרבה מושגים שעכשיו הם טרנדים של ציטוט-ללא ציטוט הם דברים שהשבת נבנתה בו מההתחלה, אז מעניין לראות מסורות בנות אלפי שנים חוזרות. אבל אני חושב שהסיבה שהשבת מהדהדת אנשים היא בגלל שאנחנו צריכים הזדמנויות כמוה יותר מתמיד.
איך השתנה נוהג השבת שלך כשעברת לארץ, אם בכלל?
זה גרם לי לראות את השבת באור אחר. אני חושב שבארצות הברית ובמערב השבת ממוסגרת יותר כמושג דתי ובישראל זה כמו חג לאומי בכל שבוע. כל המדינה נסגרת ואנשים באמת לוקחים את הרוגע והזמן המשפחתי ברצינות רבה. אני עובד בשביל עצמי כבר 25 שנה, ובישראל, הייתי צריך ללמוד מחדש את הוראות סוף השבוע שלי, כי אנשים באמת לא עובדים בסופי שבוע. זה מאוד קדוש – הזמן להירגע ולהירגע ולהתכנס ליד השולחן עם אוכל.
מהר מאוד גם הבנתי שמאוד אהבתי את אופן שמירת השבת בישראל, כי יש מגוון שלם של דרכים שאפשר לעשות את זה. חלקם אולי מסורתיים יותר, אבל בעצם, זה עיקרון מארגן תרבותי שכולם משתתפים בו בצורה כזו או אחרת — בישראל 21 אחוז מהמדינה ערבים ופלסטיניים, אבל 80 אחוז מהמדינה יהודים.
אני מסכים — יש הרגשה נחמדה לגבי הדרך שבה בישראל כולם מסכימים הדדית לתפיסה הזו.
זה כמו חוזה חברתי של הרפיה. אני גר באזור מאוד עמוס ורועש בעיר. אבל כל המדינה לוקחת נשימה עמוקה ואפשר לשמוע אנחת רווחה קולקטיבית כשהשמש שוקעת, וזה רק שקט יותר; הקצב איטי יותר. זה לא כמו תל אביב היא עיר רפאים – יש מסעדות פתוחות ודברים קורים – אבל רוב האנשים נשארים בבית ואוכלים ארוחת ערב עם חברים ובני משפחה. זו תקופה מאוד מיוחדת ואני באמת באתי ליהנות ממנה.
תלכי לי את סוף השבוע שלך.
בגלל שהסופ"ש שלנו מתחיל כאן בחמישי בערב ונכנס ליום שישי בערב, ימי שישי הפכו לזמן שבו אני אוכל בראנץ' עם חברים ואז אני הולך לשוק, ואני קונה את כל התוצרת שלי, בשר וגבינות וכל הציוד שלי בסוף השבוע ואז אני פשוט חוזר הביתה ולפעמים יש לי מפגש בישול פתוח. לפעמים יש לי תוכנית ארוחות; לפעמים ארוחה מתכנסת באופן ספונטני. בישראל יש עוד חוזה חברתי של ספונטניות. אז אם להרבה אנשים אין תוכניות, אז אתה יכול לעשות תוכניות עם הרבה אנשים ברגע האחרון. אכלתי ארוחות ערב של 13 אנשים שנפגשו שלא הבנתי שהולכות לקרות ב-10 בבוקר. יש לי הרבה חברים ישראלים ומזמינים אותי לארוחות שבת – ואבא שלי בעצם עבר לישראל בשנה שעברה וגר בירושלים עם אמא החורגת שלי – אבל יש לי גם הרבה חברים גולים ולא לכולם יש משפחה ללכת אליה. . בעלי ואני מזמינים הרבה אנשים כדי לגרום להם להרגיש בבית.
