מדינות עשירות התחייבו לתרום 300 מיליארד דולר בשנה עד 2035 כדי לעזור למדינות עניות להילחם בהשפעות שינויי האקלים לאחר שבועיים של משא ומתן אינטנסיבי ב- פסגת האקלים של האו"ם (COP29) בבירת אזרבייג'ן, באקו.
למרות שזה מסמל עלייה משמעותית מההבטחה הקודמת של 100 מיליארד דולר, העסקה זכתה לביקורת חריפה מצד מדינות מתפתחות כלא מספיקה כדי להתמודד עם היקף משבר האקלים.
הפסגה השנה, בהנחיית הרפובליקה הסובייטית לשעבר העשירה בנפט ובגז, התפתחה על רקע שינוי פוליטי הממשמש ובא בארצות הברית, כאשר ממשל דונלד טראמפ הספקן לאקלים נכנס לתפקידו בינואר. מול חוסר הוודאות הזה, מדינות רבות ראו את הכישלון בהבטחת הסכם פיננסי חדש בבאקו כסיכון בלתי מתקבל על הדעת.
להלן הנקודות העיקריות מהפסגה השנה:
"אין כסף אמיתי על השולחן": קרן מימון אקלים בהיקף של 300 מיליארד דולר נפגעה
בעוד יעד רחב יותר של 1.3 טריליון דולר בשנה עד 2035 אומץ, רק 300 מיליארד דולר בשנה יועדו למענקים והלוואות בריבית נמוכה ממדינות מפותחות כדי לסייע לעולם המתפתח במעבר לכלכלות דלת פחמן והיערכות להשפעות של שינויי אקלים.
במסגרת העסקה, רוב המימון צפוי להגיע מהשקעות פרטיות וממקורות חלופיים, כמו היטלים מוצעים על דלקים מאובנים ונוסע מתמיד – שנותרו בדיון.
"העולם העשיר ביצע בריחה נהדרת בבאקו", אמר מוחמד אדאו, המנהל הקנייתי של Power Shift Africa, צוות חשיבה.
"ללא כסף אמיתי על השולחן, והבטחות מעורפלות ובלתי ניתנות למתן דין וחשבון לגיוס כספים, הם מנסים להתנער מהחובות שלהם למימון האקלים", הוסיף והסביר כי "מדינות עניות צריכות לראות מימון אקלימי ברור, מבוסס מענקים. "אשר "היה חסר מאוד".
ההסכם קובע שמדינות מפותחות "יקחו את ההובלה" במתן 300 מיליארד דולר – מה שמרמז שאחרות יוכלו להצטרף.
ארה"ב והאיחוד האירופי רוצים שכלכלות מתעוררות עתירות עשירות כמו סין – כיום הפולטת הגדולה בעולם – ישתלבו. אבל העסקה רק "מעודדת" כלכלות מתעוררות לתרום מרצון.
אי חזרה מפורשות על הקריאה למעבר מדלקים מאובנים
קריאה "להתרחק" מפחם, נפט וגז שנעשתה במהלך פסגת COP28 בשנה שעברה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות, הוכרזה כפורצת דרך – הפעם הראשונה שבה 200 מדינות, כולל יצרניות נפט וגז מובילות כמו ערב הסעודית ו ארה"ב, הכירה בצורך לנטרל דלק מאובנים בהדרגה. אבל השיחות האחרונות התייחסו רק לעסקת דובאי, מבלי לחזור במפורש על הקריאה להתרחק מדלקים מאובנים.
נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב התייחס למשאבי דלק מאובנים כאל א "מתנה מאלוהים" במהלך נאום הפתיחה המרכזי שלו.
אושרו חוקים חדשים למסחר באשראי פחמן
כללים חדשים המאפשרים למדינות עשירות עם פליטות גבוהות לקנות "קיזוזים" לצמצום פחמן ממדינות מתפתחות אושרו השבוע.
היוזמה, המכונה סעיף 6 של הסכם פריז, קובעת מסגרות הן למסחר ישיר בפחמן בין מדינה למדינה והן לשוק בפיקוח האו"ם.
התומכים מאמינים שזה יכול לתעל השקעות חיוניות למדינות מתפתחות, שבהן נוצרים אשראי פחמן רבים באמצעות פעילויות כמו ייעור מחדש, הגנה על כיורי פחמן ומעבר לאנרגיה נקייה.
עם זאת, מבקרים מזהירים כי ללא אמצעי הגנה קפדניים, ניתן יהיה לנצל את המערכות הללו כדי לשטוף יעדי אקלים ירוקים, ולאפשר למזהמים מובילים לעכב הפחתת פליטות משמעותית. שוק הפחמן הבלתי מפוקח התמודד בעבר עם שערוריות, והעלו חששות לגבי היעילות והשלמות של הזיכויים הללו.
חילוקי דעות בתוך העולם המתפתח
המשא ומתן היה גם זירת חילוקי דעות בעולם המתפתח.
גוש המדינות הפחות מפותחות (LDCs) ביקש לקבל 220 מיליארד דולר בשנה, בעוד הברית של מדינות האיים הקטנים (AOSIS) רצתה 39 מיליארד דולר – דרישות שמדינות מתפתחות אחרות התנגדו להן.
הנתונים לא הופיעו בעסקה הסופית. במקום זאת, הוא קורא לשלש את הכספים הציבוריים האחרים שהם מקבלים עד 2030.
ה-COP הבא, בברזיל ב-2025, צפוי לפרסם דו"ח כיצד להגביר את מימון האקלים למדינות אלו.
מי אמר מה?
נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, בירכה על העסקה בבאקו כמסמנת "עידן חדש לשיתוף פעולה אקלימי ומימון".
היא אמרה שההסכם של 300 מיליארד דולר לאחר שיחות מרתון "יניע השקעות במעבר הנקי, יביא להורדת פליטות ובניית עמידות בפני שינויי אקלים".
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, קבע את ההסכם שהושג בבאקו כ"תוצאה היסטורית", בעוד שליח האקלים של האיחוד האירופי, וופקה הוקסטרה, אמר שזה ייזכר כ"תחילתו של עידן חדש למימון האקלים".
אבל אחרים לא הסכימו לחלוטין. הודו, מבקרת קולנית של עמדת מדינות עשירות במשא ומתן על אקלים, כינתה זאת "סכום זעום".
"המסמך הזה הוא מעט יותר מאשליה אופטית", אמר נציג הודו צ'אנדני ריינה.
השר לאיכות הסביבה של סיירה לאון, ג'יווה עבדולאי, אמר כי העסקה הראתה "חוסר רצון טוב" מצד מדינות עשירות לעמוד לצד העניים בעולם כשהן מתמודדות עם עליית הים והבצורת הקשה יותר. שליח ניגריה, Nkiruka Maduekwe, כינה זאת "עלבון".
האם תהליך COP מוטל בספק?
למרות שנים של הסכמי אקלים מפורסמים, פליטת גזי חממה והטמפרטורות העולמיות ממשיכות לעלות, כאשר 2024 בדרך להיות השנה החמה ביותר שנרשמה. ההשפעות המתעצמות של מזג אוויר קיצוני מדגישות את קצב הפעולה הלא מספיק כדי למנוע משבר אקלים מלא.
עסקת הכספים של COP29 גררה ביקורת כלא מספקת.
מה שהוסיף לאי-הנחת, ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות בפתח במהלך השיחות, כשההבטחות שלו לסגת את ארה"ב ממאמצי האקלים העולמיים ולמנות ספקן אקלימי לשר האנרגיה, מה שמדכא עוד יותר את האופטימיות.
"לא מתאים יותר למטרה"
הקואליציה Kick the Big Polluters Out (KBPO) של ארגונים לא ממשלתיים ניתחה הסמכות בפסגה, וחישבה כי השתתפו יותר מ-1,700 אנשים הקשורים לתחומי עניין של דלק מאובנים.
קבוצה של פעילי אקלים ומדענים מובילים, כולל מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי-מון, הזהירה מוקדם יותר החודש שתהליך COP "אינו מתאים יותר למטרה".
הם קראו לפגישות קטנות יותר ותכופות יותר, קריטריונים נוקשים למדינות המארחות וכללים כדי להבטיח שחברות הראו מחויבויות אקלימיות ברורות לפני שיורשו לשלוח לוביסטים לשיחות.
