משל ה"אטד" הוא אחד המשלים הידועים והמוכרים בתנ"ך, בספר שופטים, מפי יותם ,בנו של ירבעל, לאחר שאחיו רצח את שבעים אחיו, כדי להפוך למלך. יותם ניצל מהטבח, ובנאום פומבי שנשא בפני אנשי שכם, הוא השתמש במשל כדי להתריע על בחירת אבימלך לשליט.
בהצגה "אש בארזים" בתיאטרון "תמונע", משל האטד מהווה הציר רעיוני המרכזי של העלילה, ומעניק לה את עומקה הפוליטי והמוסרי. המשל, המובא במקור מפי יותם בפרק ט' בספר שופטים, מופיע במחזה כנבואה מאיימת, וכאזהרה כלפי העם שבוחר את אבימלך למלך. אבימלך, בנו של גדעון, רצח את שבעים אחיו מתוך תאוות שלטון, בדיוק כמו האטד שבמשל. מדובר בשיח חסר ערך, קוצני ומסוכן, שמציע עצמו למלוכה, כאשר שאר העצים הראויים ממנו. הזית, התאנה והגפן מסרבים.
ב"אש הארזים", משל האטד משתקף בדמותו של אבימלך, חסר בשלות מוסרית וערכית, שמשליט את מרותו באמצעות פחד, דיכוי וכוח. הוא מגלם את ההבטחה המסוכנת של צל שמעניק האטד, כשהוא ברור וחד משמעי: אם תקבלו אותי, אולי תינצלו. אם לא, תצא אש ממני ותאכל את הארזים.
ההתנהלות הדרמטית של ההצגה, שכוללת אלמנטים מודרניים כמו וידאו־ארט, מדגישה את אקטואליות המשל. בחירה במנהיג מושחת מתוך ייאוש או חולשה, מביאה בסופו של דבר לחורבן חברתי ופוליטי. כמו המשל על האטד. והשאלה שנשאלת היא מדוע החברה בוחרת להכתיר דווקא את האטד?
"אש בארזים", אינה רק עיבוד מקראי, אלא יצירה בועטת, שבה המשל הקדום הופך לכתב אישום נגד רודנות, פיתוי באמצעות כוח, ואדישות של עם כלפי הבחירות המוסריות.
השחקנית שירה פרבר, כובשת את הקהל, בתפקיד אם ופילגש, שמפגינה נוכחות כשהיא יוצרת תחושה של דאגה, תעוזה ואימה. כבר בסצנות הראשונות אי אפשר שלא לשים לב ליצר הישרדות שלה, ולנחישותה לתמוך בבנה. פרבר מצליחה ליצור ניגוד בין קול רך שהופך לעוצמתי, לבין עמידה איתנה.
בהצגה אינטימית כמו זו של "תומנע", ההבעה אינה רק מול מצלמה, היא מול קהל שיושב קרוב לשחקנים. ופרבר יודעת להפגין נוכחות מרשימה.
אייל שכטר, מגלם את אבימלך, הבן שדחף להגיע לפסגת השילטון, דמות של מי שבחר באלימות, מה שיוצר את התחושה שמדובר, ב"רצח פוליטי". המעבר בין טקסט מודרני לתנ"ך, יוצר ריחוף בין עבר לעתיד, ושכטר מצליח לעבור בעדינות בין שתי החזיתות.
בימוי: אלמה רייך. ליווי אומנותי: נאווה צוקרמן, דרמטולוגיה: בהט קלצ'י. וידיאו ארט: ארז מילר. תלבושות : לידיה לוקובסקי. שחקנים: איסק צשוקורון, שירה פרבר, אייל שכטר, גיא רון. מיכל טופורק.
8 בסולם נסטלבאום