בעוד הישראלים חוגגים את ראש השנה, ראש השנה היהודי, ביום ראשון בערב, המדינה היהודית תצטרך לשאת ולתת בחודשים הקרובים על מספר נקודות מפנה שעשויות להכריע לעתידה, בין אם בתחום המדיני, הדיפלומטי, הצבאי, החברתי או הכלכלי. .
להלן סקירה קצרה של הסוגיות המרכזיות העומדות בפני מדינת היהודים i24NEWS עיתונאים.
יוקר המחיה
עד עכשיו מדובר בפזמון ידוע: אנחנו משלמים הרבה יותר בישראל מאשר במקומות אחרים.
עליית המחירים הופכת לבלתי נסבלת יותר ויותר עבור חלק גדול יותר מהישראלים.
התחזקות השקל הייתה יכולה להוריד את מחירי המוצרים המיובאים, "יכול להיות" שזו המילה האופרטיבית. בשוק שבו התחרות חלשה, האינפלציה ועליית הריבית בחודשים האחרונים לא סייעו בהפחתת החשבונות של משקי הבית. זה היה בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה, אבל זה מתברר כקרב עלייה, והרשויות נראות חסרות אונים.
עבור דוד נאמן, עיתונאי המתמחה בכלכלה, ישראל תצטרך להכיל את השפעת האינפלציה העולמית על המדינה, תוך סיכון שהמחירים ממשיכים להמריא. עם זאת, הוא נשאר אופטימי.
"היתרון של ישראל טמון במרחב הכספי שנרכש הודות לקפדנות התקציבית הקיימת כבר עשרים שנה", הוא מסביר.
"לישראל יש יחס חוב נמוך מאוד בהשוואה למערב, למרות המגיפה. יתרות הדולר מלאות, השקל חזק מאוד והריביות נמוכות יותר מאשר בארה"ב, כך שבנק ישראל יכול להעלות את הריבית אם האינפלציה אי פעם תצא משליטה", הוא מוסיף.
בינתיים, ישראלים רבים עוזבים את הארץ, כועסים על יוקר המחיה. מספר היציאות נותר שולי אך הן חושפות אי-סדר ממשי.
נדל"ן
נדל"ן נותר נושא השיחה האהוב על הישראלים. העלייה הבלתי נמנעת במחירים היא דאגה מרכזית למי שחושש שלעולם לא יוכל לרכוש נכס. ההיצע נמוך לאין שיעור מהביקוש והאצת בניית הדיור תהפוך לעדיפות לאומית, בעוד האוכלוסייה ממשיכה לגדול ולפיכך יגדלו צרכיה.
תַחְבּוּרָה
השקת קו הרכבת הקלה הראשון בתל אביב, המתוכנן לסוף נובמבר, מהווה שינוי משחק ולכאורה סימן לבאות. מטרתו המפורשת של הפרויקט היא להפחית את הגודש באזור המרכז, המוכה בפקקי מפלצות.
נאמן מציין כי "בתחום התחבורה כבר נעשה הרבה בשנים האחרונות", לא כל שכן הרחבה של קווי הרכבת המתוכננים לקרית שמונה בצפון, ולאילת בדרום. בינתיים, הפקקים, הפוגעים בכל הארץ, הם "נגע היומיום של הישראלים", ולכן "פוגעים בתפוקה שלהם".
היי טק
הסיכויים להייטק, המניע העיקרי של כלכלת המדינה בעשור האחרון, טובים למדי וממשיכים להצדיק את הכינוי של סטארט-אפ ניישן, למרות המשבר שחווה המגזר לפני הקיץ.
לדברי פלר סיטרוק, העורכת הראשית של i24NEWSמגזין Innov'Nation, "השנה הבאה טומנת בחובה הזדמנויות גדולות למשקיעים בישראל, במיוחד בכל הנוגע למה שנקרא 'seeds' או סטארט-אפים מתחילים, מכיוון שהמשבר העולמי הביא לייצוב השוק ולהתאמת הערך מחדש. מהחברות שהוערכו עד כה".
בעוד שנת 2022 התחילה איטית יותר מ-2021, שהגיעה לרמות שיא מבחינת השקעות, חברות ישראליות עדיין גייסו כמעט 10 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה.
"המגזרים שנמצאים במגמת עלייה הם כמובן עדיין אבטחת סייבר, פינטק, IoT ("האינטרנט של הדברים") וטכנולוגיית מזון. אנו רואים גם את הופעתו של תחום חדש שצומח בצורה אקספוננציאלית: 'טכנולוגיה אקלים' (חדשנות בת קיימא), עם יותר מ-700 חברות מתמחות, המאששת את יכולתו של ההייטק הישראלי להסתגל לאתגרים החדשים של הכלכלה העולמית, " מוסיף סיטרוק.
אי שיוויון
ישראל ראתה בעשור האחרון פריחה כלכלית חסרת תקדים, הקשורה בעיקר להצלחה הגדולה של מגזר ההייטק ולהשקעות ניכרות. למדינה יש כמעט 107,000 מיליונרים מתוך אוכלוסיה של 9.7 מיליון (אחד לכל 90!), אך עליה להתמודד גם עם אי השוויון החברתי הגובר, הנחשב מהגבוהים בעולם.
מחצית מהאוכלוסייה מרוויחה בממוצע רק 57,900 שקלים בשנה (16,930 יורו) בעוד ש-10 האחוזים העשירים במדינה מרוויחים 1,096,300 שקלים (320,700 יורו), או פי 19 יותר.
"יש מעצמת היי-טק שעובדיה מתפרנסים יפה מאוד ושאר המשק, מלבד כמה מגזרים פה ושם, בפיגור, בעיקר מבחינת התגמול שלא עומד בקצב העלייה יוקר המחיה", מציינת דרור אבן-ספיר.
הקהילה הערבית
האלימות בקהילה הערבית נותרה עניין מדאיג.
בסך הכל נרשמו 126 מקרי רצח ב-2021 והנתונים צפויים להיות דומים ב-2022.
בנוסף לטרגדיות למשפחות הקורבנות ולמציאות המחרידה שיש בה, אלימות זו חושפת גם את קיומם של ארגוני פשיעה רבי עוצמה בישראל הפועלים ללא עונש מוחלט. הרשויות הן לעת עתה העדים חסרי האונים למחזה האסון הזה. ועד שהאלימות הזו תיבדק, הפשע ימשיך לשגשג.
"האלימות הפנימית לא נבלמת והיא אנדמית", אומרת אבן-ספיר. "קשה לראות איך זה לא יכול להשפיע על שאר החברה הישראלית", הוא מוסיף.
עלייה רוסית חדשה
לפלישה של רוסיה לאוקראינה היו השלכות ישירות על ישראל: המדינה כבר קלטה 24,000 מהגרים רוסים, רובם מתנגדים למלחמה, שנהנו מחוק השבות כדי להתיישב במדינת היהודים. ישראל קלטה גם 19,000 אוקראינים, שרבים מהם קיבלו רק מעמד של פליט, לא אזרחות.
"באופן פרדוקסלי, בעיקר יהודים מרוסיה מגיעים לישראל", מציין פייר קלוצ'נדלר, כתב ל i24NEWS.
"עם ההתגייסות החלקית שהוכרזה בשבוע שעבר, ישראל מצפה לגל חדש של עלייה מרוסיה בשבועות ובחודשים הבאים", הוא מסביר.
המדינה היהודית אחראית כעת לקליטת הגלים הגדולים הללו, גם אם זה כמעט לא חדש לאחר השילוב המוצלח בסופו של דבר של קרוב למיליון יהודים מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.
על ירושלים מוטלת כעת האחריות להבטיח ליהודי רוסיה החושקים כל כך את האפשרות לעלות לארץ, שכן הסוכנות היהודית במוסקבה נתונה לתקיפה בקרמלין.
מעל לכל, ישראל חייבת להמשיך בפעולת האיזון שלה בגנות ההתעללות הרוסית באוקראינה תוך שידול ביחסיה הדיפלומטיים עם מוסקבה, על מנת להמשיך ולהוציא יהודים מהמדינה, ולהבטיח את חופש הפעולה שלה נגד הכוחות האיראנים והפרו-איראניים בסוריה. .
תַרְבּוּת
בתוך שלל האתגרים הזה, אווירה חיובית יוצאת מסרט שיצא בתחילת החודש שייצג את המדינה בטקס האוסקר.
"קולנוע סבאיה" מאת הבמאית אורית פוקס רותם מציגה שמונה נשים, ארבע יהודיות וארבעה ערבים, שלוקחים חלק בקורס קולנוע. האינטראקציות ביניהן משקפות בריאליזם מטריד וללא שמץ של בינאריות מניכאית, את המורכבות של המציאות הישראלית, המורכבת מפרדוקסים, קונפליקטים ואנושיות.
"קולנוע סבאיה" הוא סרט משמח וחשוב המציע פרספקטיבה אינטליגנטית, כזו שקשורה למציאות ורחוקה מקלישאות אנטי-ישראליות גסות; זהו אובייקט נדיר של עדינות, עדינות, ישירות. כלומר, מרכיבים רבים שיהודים חוגגים את ראש השנה מקווים לטעום בארוחה החגיגית שלהם כדי להרשות לעצמם לשנה שתבוא טעם מיוחד באמת.
שנה טובה.
