מאז בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, התגבר הדיון כיצד עשויה להיראות מדיניות הממשל הנכנס שלו כלפי אפגניסטן.
רבים צופים עמדה נוקשה יותר נגד הטליבאן, אך מבט מקרוב על הרקורד וההצהרות של טראמפ בנושא מצביע על כך שהוא לא סביר שיבצע שינויים דרסטיים כלשהם במדיניות הפרגמטית ואנטי-התערבותית שננקטה בתוקף במהלך כהונתו הראשונה בשלטון.
במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, טראמפ הבהיר את עמדתו נגד התקשרויות זרות ממושכות ובמיוחד הנוכחות האמריקנית בת עשרות שנים באפגניסטן. הוא היה האדריכל של ה הסכם דוחא 2020 בין ארה"ב לטליבאן, מה שסלל את הדרך לנסיגת ארה"ב מהמדינה ואפשר בסופו של דבר את חזרת הטליבאן לשלטון.
הסכם דוחא היווה נקודת מפנה גדולה באסטרטגיית אפגניסטן של אמריקה. חוסר שביעות רצון מהתקדמות מדיניות הממשל שלו בדרום אסיה, מתוסכל מחוסר אחריות נתפסת בקרב יועצים צבאיים ולהוט להוכיח לבסיס ההצבעה שלו שהוא אכן יכול לסיים את אחת המלחמות הארוכות והיקרות ביותר באמריקה, החל טראמפ לחפש צום. דרך לצאת מאפגניסטן. ואחרי שכל האסטרטגיות המסורתיות לא הצליחו לייצר תוכנית יציאה ישימה, הוא נכנס למשא ומתן ישיר עם הטליבאן לסיום הסכסוך.
לאחר בחירתו מחדש, טראמפ צפוי לדבוק בגישה העסקית הזו למדיניות חוץ, שנותרה פופולרית בקרב הבסיס שלו, ולהעדיף עסקאות פרגמטיות על פני עימותים יקרים והסתבכויות צבאיות באפגניסטן ובמקומות אחרים.
נראה שהטליבאן עצמו מאמין שנשיאות טראמפ עשויה להועיל לסיכויים העתידיים שלו. לדוגמה, ממשלת אפגניסטן מקווה שממשל טראמפ העתידי "ינקוט צעדים מציאותיים לקראת התקדמות קונקרטית ביחסים בין שתי המדינות ושתי המדינות יוכלו לפתוח פרק חדש של יחסים", אמר דובר משרד החוץ, עבדול קהר בלח'י. פוסט ב-X בנובמבר זמן קצר לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות בארה"ב.
האופטימיות של הטליבאן ליחסים עתידיים נובעת מהאינטראקציות החיוביות שלו עם ממשל טראמפ הראשון. אחרי הכל, ממשל טראמפ הראשון ניהל משא ומתן ישיר עם הטליבאן, החל בתהליך של נסיגה של ארה"ב מאפגניסטן והכין את הקרקע לחזרתה לקאבול.
עם זאת, למרות שהוא היה פתוח יותר לשיתוף פעולה פרגמטי עם הטליבאן מאשר הנשיא ג'ו ביידן ונגד כל עימות צבאי ישיר, לא סביר שטראמפ יניח לטליבאן לעשות כרצונו עם המדינה או לתת לה את כל מה שהוא צריך מבלי לחלץ מְחִיר. אם הטליבאן לא יצליח להתקדם במילוי ההתחייבויות שקיבל כחלק מהסכם דוחא, למשל, טראמפ צפוי לצמצם את הסיוע האמריקאי או להתנות אותו בהתקדמות מוחשית בתחומים ספציפיים.
טראמפ טען בעקביות לצמצום סיוע החוץ כחלק מגישת "אמריקה תחילה", והוא יכול גם לצמצם את הסיוע האמריקאי לאפגניסטן באופן משמעותי מבלי להציע סיבה או תנאי. הוא גם לא יהסס להטיל סנקציות כלכליות חמורות על ממשלת הטליבאן אם יגיע למסקנה שהיא פוגעת באינטרסים האמריקאיים בדרך זו או אחרת.
סיוע הומניטרי של ארה"ב בהיקף של בערך 40 מיליון דולר בשבוע מאז השתלטות הטליבאן היא גלגל הצלה חשוב לאוכלוסייה הענייה של אפגניסטן. לכל הגבלה או הפחתה בסיוע האמריקאי יהיו השלכות משמעותיות על רווחתה ושל הכלכלה האפגנית השברירית. החלטה כזו תעמיק את המשבר הכלכלי של אפגניסטן ותשחק עוד יותר את ההתקדמות בתחום החינוך, הבריאות והביטחון התזונתי.
מאז כהונתו האחרונה של טראמפ כנשיא, תשומת הלב העולמית התרחקה מאפגניסטן. לאחר נסיגת ארה"ב ועם תחילתם של סכסוכים חמים עולמיים באוקראינה ובפלסטין, המדינה הפכה מעט פריפריאלית לסדר היום של מדיניות החוץ של וושינגטון. כנשיא "אמריקה תחילה" שיצטרך להשקיע זמן רב בהתמודדות עם משברים במזרח התיכון ובאירופה, סביר להניח שטראמפ לא יתייחס לאפגניסטן כאל משהו אחר מלבד בעיה שהוא כבר פתר.
עם זאת, נטיות הבידוד של טראמפ במדיניות החוץ יחד עם קיצוצי הסיוע והסנקציות הכלכליות שהוא עשוי להטיל על הטליבאן עלולות לגרום בקלות לקריסת הכלכלה האפגנית ולהפוך שוב את אפגניסטן לבעיה דחופה עבור ארה"ב ובעלות בריתה.
הקריסה הכלכלית של אפגניסטן עלולה לעורר משבר הגירה חדש, אי יציבות אזורית משמעותית וליצור קרקע פורייה לקבוצות קיצוניות, כגון שלוחת ISIL (דאעש) במחוז ח'וראסאןלפרוח.
בעוד שהעמדה הלא-התערבותית של טראמפ פונה לקהל אמריקאי הנזהר מהתערבות זרה, ההשפעות של אפגניסטן המוחלשת והענייה עוד יותר עלולות להוות אתגרים ביטחוניים ארוכי טווח.
לתרחיש כזה יהיו השלכות קשות גם על העם האפגני – החמרה במצוקה הכלכלית וגורמת לקריסת שירותי בריאות פוטנציאלית, לחידוש הסכסוך ולבידוד נוסף משאר העולם.
ברגע שטראמפ יחזור לבית הלבן וינסה לעמוד בסדר היום שלו "אמריקה תחילה", לא סביר שאפגניסטן תהיה בראש סדר העדיפויות שלו. אף על פי כן, לבחירות שהוא עושה לגבי אפגניסטן יהיו השלכות חשובות לא רק על העם האפגני הארוך, אלא גם על כלל הקהילה הבינלאומית.
בקיצור, בקדנציה השנייה שלו, טראמפ יצטרך למצוא את האיזון הנכון בין התנתקות פרגמטית ואחריות של מנהיגות עולמית כדי להצליח במדיניותו באפגניסטן ולהבטיח שהמאמצים שלו לשים קץ לסכסוך אחד לא ייצרו סכסוך גרוע יותר בהמשך הקו.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
