כל פינה ופינה בביתו של רואן אלקטארי באלסט, עיר בבלגיה, מלאה בתמונות שמזכירות לה את משפחתה בעזה.
"אנשים שבאים לבקר את הבית שלי אומרים שזה יפה. אבל אני אראה את זה יפה כשהוא מלא בצליל ילדי," אמרה.
הצעיר בן ה -30 הגיע לבלגיה זמן קצר לפני כן מלחמת ישראל בעזה החל באוקטובר 2023, לאחר שהוענק לו מקלט.
אבל בעלה אוסאמה ושלושה ילדים – לוג'ין, לאמה ועומר, בני 14, 12 ושמונה, בהתאמה – לא הצליחו להצטרף אליה, למרות שבלגיה אישרו את אשרות האיחוד המשפחתיות שלהם.
"בעלי והילדים שלי קיבלו אישור על אשרות האיחוד המשפחתיות שלהם (על ידי בלגיה) ב -1 באוקטובר 2024, אך נשארים תקועים בעזה. הוויזה שלהם תוקף גם באוקטובר השנה," אמרה לאל ג'זירה.
"כרגע, המסמכים של משפחתי נמצאים בשגרירות בלגיה בקהיר במצרים. בלגיה אומרת שהיא הגישה את שמם לפינוי וממתינה לאישור ישראלי, בעוד שישראל אומרת שהיא לא קיבלה כלום. אז מי אחראי? אני לא יודע בכנות," אמרה.
אלקטארי נתמך על ידי ארגון מבוסס ישראל, שפנה לקוגאט, סוכנות התיאום לסיוע של הצבא הישראלי, בנוגע לערך שלה. קוגאט אמרה לקבוצה ביוני כי לא התקבלה בקשה לפינוי משפחתה, לדבריה, בהתייחסו להודעות דוא"ל שנראו על ידי אל ג'זירה.
ביתו של אלקטארי בעיר עזה נהרס. משפחתה נעקרה יותר מארבע פעמים. הם חיים כרגע במאהל צפוף ב אל-מססי בח'אן יונס של עזה. ישראל הגדירה את אל-מאוואסי כאזור בטוח הומניטרי בדצמבר 2023, אך תקפה שוב ושוב את האזור מאז.
"כל יום, פצצות נופלות סביב אוהליהם, והם רואים אנשים מתים. הם גם חיים באוהל אומלל עם מספיק אוכל, אין תרופות וללא חדרי אמבטיה בטוחים," אמרה והוסיפה כי חום, דלקת כבד ומחלות עור משתוללות במחנה. מכרסמים, סמור ונחשים זוחלים כשאנשים ישנים, אמרה.
בבלגיה, מוכת אשמה ומודאגת ממצוקתה של משפחתה, היא נאבקת לאכול או לשתות.
"הילדים שלי מתחננים שאאכל. יצאתי פעם אחת לאכול משהו. הסתכלתי על הסופרמרקט וחשבתי 'איך אני הולך לאכול כשהם רעבים?' הילדים שלי כבר לא נראים זהה כשאני מדבר איתם על שיחות וידיאו.
מדוע מתעכבים פינוי?
האיחוד האירופי מאפשר למבקשי מקלט שקיבלו הגנה בינלאומית בכל מדינה חברה להביא את בן / בת הזוג שלהם, ילדיהם ובני משפחה מסוימים אחרים תחת הנחיית האיחוד המשפחתית של הגוש.
בבלגיה, אחת מכל ארבע ויזות הוענקו לחברי משפחתו של פליטים בשנה שעברה, כך דיווח השדרן המקומי VRT NWS בינואר. אשרות איחוד משפחת הפליטים גדלו ל -5,714 בשנת 2024 לעומת 3,700 בשנת 2023.
אבל עבור פליטים מעזה, בלגיה יכולה "לספק רק סיוע קונסולרי ולהירשם לרשימת פינוי בלגים וזרים שיש להם מעמד פליטים בבלגיה, כמו גם בני משפחתם הגרעינית", לְפִי מחלקת ההגירה.
אלקאטרי אינו משוכנע.
"כמה משפחות שאני מכיר עזבו גם למדינות אחרות באמצעות קרם שואלום (מעבר) בישראל. אז יש אפשרויות, אך נראה שיש כישלון ברור בטיפול בנו", אמרה והוסיפה כי המקרים ששמעה עליהם כוללים משפחות עם ויזות בלגיות וחלקן הגיעו למדינות אירופיות אחרות בפינוי רפואי.
בסמוך 37 אנשים הגיעו לצרפת ב -11 ביולי; ממשרד החוץ הצרפתי נמסר כי מאז ינואר 2025 פונו 292 אנשים מעזה למדינה הגובלת בבלגיה.
בתחילת יוני, במאמץ להפעיל לחץ על הרשויות הבלגיות, יצא אלקטארי על מחאת שביתת רעב של שלושה שבועות מחוץ למשרד החוץ בבלגיה בבריסל.
על פי דיווחי התקשורת המקומית, על פי דיווחי התקשורת המקומית, על פי דיווחי התקשורת המקומית.
ביוני, קבוצת עורכי דין גינה את העיכוב במכתב פתוח שפרסם היומי הבלגי לה ליברה בלגיק, שהופנה לראש הממשלה בארט דה ובר ושר החוץ מקסימה פרוט.
"ממשלת בלגיה ממשיכה למעשה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מגברים, נשים וילדים שנתפסו בגיהינום של עזה להיות מסוגלים להצטרף לבני משפחתם בבלגיה," אמרו.
בלגיה דוחה את ההאשמות.
דובר משרד החוץ אמר כי בלגיה פונה יותר מ -500 איש מעזה, מאז שהמלחמה החלה, דרך חציית גבול רפיח הגובלת בחצי האי סיני במצרים. קבוצה זו כוללת אזרחים ופלסטינים בלגים עם מעמד פליטים בלגי ושותפיהם החוקיים וילדיהם.
"היה צורך להפסיק את הפינוי הזה במאי 2024, כאשר נסגר מעבר גבול רפיח. רק במרץ 2025 יכלו פעולות הפינוי, הפעם דרך עמדת הגבול של קרם שלום וירדן. מאז, כ -40 אנשים פונו", אמר הדובר ג'זירה.
יִשְׂרָאֵל סָגוּר מעבר גבול רפיח במאי 2024, וטען כי הוא משמש ל"טרור טרור ". בינואר השנה, המעבר היה נפתח לפינוי רפואי.
בלגיה ארגנה פינוי רפואי ביולי ודצמבר בשנה שעברה כחלק ממשימה הומניטרית פאן-אירופית, בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי. המטופלים והמטפלים פונו ממצרים או ישירות מעזה.
באוקטובר 2024 אמר שר החוץ של בלגיה כי הכללים השתנו ורק הבלגים או בני משפחתם המרכזיים יהיו זכאים לפינוי. אולם מגבלה זו הסתיימה בחודש שעבר, "והכנות החלו לחידוש פינוי שהושעה במאי 2024", הוסיף הדובר ולא מסר פרטים נוספים.
כשנשאל אם ישראל מעכבת פינוי, אמר הדובר: "מגוון גורמים ממשיכים לגרום לעיכובים, אך המאמצים נמשכים למצוא פתרונות, בשיתוף פעולה הדוק עם כל הרשויות הרלוונטיות."
אל ג'זירה יצר קשר עם קוגאט לצורך התגובה אך לא קיבל תגובה בעת הפרסום.
בראם פרוס, מנהל מרכז ההגירה המעורבת בג'נבה, אמר לאל ג'זירה כי מדינות אירופה יכולות ליצור ערוצים הומניטריים, להנפיק לאסס-פאסר או אשרות חירום ולשחרר את דרישות התיעוד.
"זה לא בלתי אפשרי, רוב המדינות הצליחו להשיג אנשים פלסטינים המחזיקים אזרחות כפולה של מדינותיהם מעזה, ולכן עם רצון פוליטי, יש אפשרויות", אמר.
"אבל אני לא חושב שיש הרבה מהרצון הפוליטי הזה באקלים הפוליטי הנוכחי ברוב מדינות אירופה."
