נשיאה הזמני של דרום קוריאה, צ'וי סאנג-מוק, מנסה נואשות ליצור קשר עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כדי למנוע מכסים כבדים על ייבוא מקוריאה, אך מעמדו כנשיא זמני מקשה עליו להשיג שיחה עם הנשיא האמריקאי שמעדיף להמתין לבחירת נשיא חדש או להחזרת קודמו לתפקיד, כך על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל.
בזמן שטראמפ מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה בתגובה לכל סוג של מסחר, דרום קוריאה מוגדרת כמדינה הפגיעה ביותר למדיניות המכסים האמריקאית. לפי מחקר של חברת Global Trade Alert השוויצרית שבחנה 173 מדינות, דרום קוריאה היא המדינה היחידה שמסומנת בכל חמשת "הדגלים האדומים" שהגדירה החברה כמדדים לסיכון במדיניות הסחר של ממשל טראמפ.
חמשת ה"דגלים האדומים" שהגדירה החברה השוויצרית במחקרה כוללים: עודף סחר דו-צדדי חריג במוצרים, כלומר, האם המדינה מייצאת הרבה יותר לארצות הברית מאשר מייבאת ממנה; יתרון תחרותי משמעותי הנובע משער חליפין, סובסידיות, מדיניות תעשייתית או שינויי פריון; איום מוגזם על ייצוא אמריקאי בשוק המקומי; היסטוריה של ביקורת ובחינה מדוקדקת במהלך הממשל הקודם של טראמפ; מכסי ייבוא גבוהים בהרבה ביחס לאלה של האמריקאיים.
"דרום קוריאה נמצאת במצב שבו היא עלולה להיות למטרה בודדת", אמר סיימון אוונט, פרופסור לגיאופוליטיקה ואסטרטגיה ב-IMD, בית ספר למנהל עסקים בשוויץ. "הם חייבים להציע לטראמפ 'ניצחון'", הוסיף אוונט בפני הוול סטריט ג'ורנל. צ'וי עצמו מודע לדבר, ואמר בפני חברי הקבינט שלו בתחילת השבוע האחרון כי "החץ של מדיניות 'אמריקה תחילה' של טראמפ עבר להתמקד בקוריאה", כפי שדווח בתקשורת הזרה.
כיצואנית גלובלית ענקית, לדרום קוריאה עודף סחר של 66 מיליארד דולר עם ארצות הברית נכון לשנה שעברה. פירוש הדבר הוא שדרום קוריאה מייצאת לארצות הברית סחורות בשווי 66 מיליארד דולר יותר מכפי שהיא מייבאת ממנה. מצב זה, שבו מוכרת לצרכנים האמריקאים מכוניות יונדאי ומכשירי חשמל של סמסונג ו-LG, יותר משהיא קונה מוצרים אמריקאיים, מהווה מוקד מתיחות מרכזי עבור ממשל טראמפ.
כך, המתכות של המדינה – פלדה ואלומיניום – כבר נפגעו ממכסים חדשים של 25% שהטיל ממשל טראמפ, בניסיון לאזן את המסחר הדו-צדדי.
ההשערות המדוברות אף קיבלו אישוש בנאום "מצב האומה" שנשא נשיא ארצות הברית בקונגרס בשבוע שעבר. בדבריו בנאום, טען טראמפ כי דרום קוריאה מטילה מכסים גבוהים פי ארבעה מאשר ארצות הברית, כשממשלת דרום קוריאה הכחישה וטענה כי היא שקר וכזב. אלא שהצהרות כאלה מפיו של נשיא ארצות הברית, מגבירות את החששות של הקוריאנים מפני צעדים חריפים של הנשיא האמריקאי.
קפיצה לא צפויה לשלטון: מכלכלן אנונימי לנשיא
צ'וי, כלכלן בן 61 שהוא ביסודו טכנוקרט, נזרק אל כס הנשיאות בנסיבות בלתי רגילות. החוק הצבאי שהכריז הנשיא לשעבר, יון סוק-יאול, בדצמבר האחרון הוביל להדחתו ולהדחת ראש הממשלה האן דאק-סו. צ'וי, שהיה מספר שלוש בשרשרת הפיקוד, כשר הכלכלה והאוצר, מחזיק כעת בשלושה תפקידים במקביל: נשיא זמני, ראש ממשלה זמני ושר האוצר. הוא נדרש לחתום על מסמכים ממשלתיים שלוש פעמים, פעם עבור כל תפקיד.
לראשונה בקריירה של כמעט ארבעה עשורים כעובד ציבור, צ'וי – בעל תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת קורנל (האמריקאית) ודמות יחסית אנונימית – זוכה להגנת השירות החשאי. "חיינו הפרטיים נעלמו לחלוטין," אמר צ'וי לוול סטריט ג'ורנל, בראיון ראשון שהעניק מאז שנכנס לתפקיד ב-27 בדצמבר.
אם תינתן לו ההזדמנות, צ'וי מתכנן להדגיש בפני טראמפ כי עודף הסחר בין מדינתו לארצות הברית "הוא זמני". בנוסף, דרום קוריאה מציעה את הידע הקוריאני בבניית ספינות כדי לסייע לארצות הברית להחיות את תעשיית הספנות שלה – יעד מוצהר של ממשל טראמפ המודאג מהדומיננטיות של יצרני הספינות הסיניים.
צ'וי מתכוון גם להזכיר כי דרום קוריאה עמדה מעבר למצופה בהבטחתה מתקופת הכהונה הראשונה של טראמפ לרכוש יותר סחורות אמריקאיות. שתי המדינות יכולות לשאוף להגיע ליחסים "מאוזנים יותר ובעלי תועלת הדדית" בסחר וכלכלה, מה שבסופו של דבר ישדרג את הברית, אמר צ'וי באותו הראיון. ממשלת דרום קוריאה, יחד עם המגזר הפרטי, לחלוטין מוכנה לכך", הוסיף.
דרום קוריאה שינתה לאחרונה את כיוון הסחר שלה לעבר ארצות הברית. בשנת 2014, רבע מכלל הייצוא של המדינה הלך לסין – יותר מפי שניים מזה של ארצות הברית. אך עד השנה שעברה, הפער בין שתי המעצמות הצטמצם, כאשר כל מדינה מייצגת כמעט חמישית מכל הייצוא הדרום-קוריאני.
בעוד קנדה וסין מתנגדות בתקיפות למכסים של טראמפ, לדרום קוריאה יש מעט אפשרויות, בהתחשב בכמה מעט המדינה מייבאת מארצות הברית. "בהתחשב בעמדתנו ההיסטורית ובאינטרסים הלאומיים שלנו, זה לא יהיה מועיל לנקוט באמצעים שמפריעים להרחבת הסחר," אמר צ'וי. "מדינות כמו מקסיקו וקנדה אינן אמות מידה מתאימות לאסטרטגיית הסחר של קוריאה."
השקעות ענק בארצות הברית כקלף מיקוח
התאגידים הגדולים של דרום קוריאה, כמו סמסונג ויונדאי, השקיעו לאחרונה עשרות מיליארדי דולרים בארצות הברית, בעידוד תמריצים שהציע ממשל ביידן. אף מדינה לא ביצעה יותר השקעות חדשות בארצות הברית בשנתיים האחרונות – נתון שהקוריאנים מקווים שיעזור להם במשא ומתן עם ממשל טראמפ. "הכל מרגיש כמו מרוץ נגד הזמן," סיכם צ'וי.
בקצה השני של היבשת האמריקאית, קנדה עומדת גם היא בפני אתגר דומה, כאשר מארק קרני, מנהיג מפלגת הליברלים הקנדית שזה עתה נבחר לראש ממשלת קנדה, ככל שלא יפילו אותו בהמשך בהצבעת אי אמון בפרלמנט הקנדי. שני המנהיגים מציגים מקבילות מעניינות: שניהם כלכלנים בעלי תואר דוקטור, שהתנסו בניהול משברים כלכליים והגיעו להנהגה באופן לא שגרתי. בעוד צ'וי נזרק לתפקידו לאחר הדחת קודמו, קרני, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של קנדה ובריטניה, זכה בבחירות המפלגה הליברלית בקנדה, ובכך יחליף את ג'סטין טרודו שהתפטר על רקע פופולריות נמוכה.
ההבדל המהותי בין השניים הוא בעמדת המיקוח: בעוד קרני מצהיר בבטחה ש"קנדה לעולם לא תיכנע" ומבטיח להמשיך במדיניות מכסים נגדית "עד שאמריקה תפגין כלפינו כבוד", צ'וי מחפש פשרות ומוכן להציע לטראמפ "ניצחון" דיפלומטי. זהו הבדל המשקף את יחסי הכוחות הגיאופוליטיים: קנדה, עם כלכלה חזקה ועצמאית יחסית, יכולה להרשות לעצמה עמדה תקיפה יותר, בעוד דרום קוריאה, התלויה יותר בייצוא ובברית האסטרטגית עם ארצות הברית, נאלצת לנקוט גישה מתגוננת יותר מול מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ.
