הצהרתו הפרובוקטיבית של הנשיא דונלד טראמפ בעניין הצבת צוללות גרעיניות בסמוך לרוסיה, מעוררת סערה תקשורתית עולמית וחשש רב מהסלמה גרעינית מסוכנת.
על רקע העימות המילולי החריף שהתרחש במהלך השבוע בינו לבין דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה לשעבר, שרמז כי הממשל האמריקאי הוא שדוחף לעימות חזיתי עם רוסיה, טראמפ – שקבע מועד אחרון לסיום המלחמה עם אוקראינה – הביע את זעמו על התמשכותה. "זוהי מלחמתו של ג'ו ביידן שלא הייתה צריכה להתרחש כלל", ציין טראמפ, ואף איים כי אם לא יושג הסכם הפסקת אש בין הצדדים עד 8 באוגוסט (היום), ארה"ב תטיל סנקציות כבדות על רוסיה ומכסים משניים על מדינות שסוחרות עימה.
וכך, לצד דחיית האולטימטום על הסף וקריאתו של דובר הקרמלין לכל הצדדים להימנע מהסלמה ושימוש ברטוריקה גרעינית, סטיב וויטקוף, שליחו של הנשיא האמריקאי, ביקר ביום רביעי במוסקבה, שם קיים שיחות עם צמרת ההנהגה.
כל זאת במקביל להגברת התקיפות הרוסיות על קייב וערים נוספות ברחבי אוקראינה, ותגובות הנגד מצידה של אוקראינה על חצי האי קרים הכבוש ועל מטרות צבאיות ברוסיה עצמה. על כך יש להוסיף את התמרונים הימיים שערכו צבאות רוסיה וסין בים יפן, המהווים, לדברי ולדימיר פוטין, חלק מהסכם השותפות האסטרטגית ביניהן, ושנועדו דה־פקטו להעביר מסר הרתעתי לארה"ב ומדינות המערב.
לא בכדי על רקע זה גוברת המתיחות הצבאית והגרעינית בין וושינגטון למוסקבה, הנושאת משמעויות עצומות והשלכות גיאופוליטיות ואסטרטגיות מרחיקות לכת. שכן, שתי מעצמות־העל שחידשו לאחרונה את ההשקעות בטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, לרבות פיתוח טילים גרעיניים בין־יבשתיים ונשק גרעיני טקטי, מחזיקות כיום כ־87% מארסנל הנשק הגרעיני בעולם וכ־83% מראשי הנפץ הזמינים לשימוש צבאי.
דוחות עדכניים בעניין זה שפרסמו גורמי ביון אמריקאיים, מראים כי רוסיה מחזיקה 5,459 ראשי נפץ גרעיניים (מתוכם 1,718 מבצעיים), לעומת ארה"ב עם 5,177 ראשי נפץ גרעיניים (מתוכם 1,670 מבצעיים). המתח המחריף בין טראמפ לפוטין והעימות הרטורי ביניהם, הכולל בין השאר שימוש באיומים גרעיניים ו"הפגנת שרירים" תוך הזזת צוללות גרעיניות כאמור, מגבירים את מומנט הלחץ ואת הסיכון להסלמה מהירה ובלתי נשלטת.
יצירת עמימות גרעינית מגדילה את הסבירות לתקלות תקשורת ולאי־הבנות חמורות בזירה הגלובלית, במיוחד בימים קשים אלה של המלחמה באוקראינה, העימות מול איראן והמאבק ברצועת עזה. יתרה מכך, התמשכות המלחמה במזרח אירופה והגברת המתיחות הגרעינית מאיצה את קריסת ההבנות המשותפות וההסכמים הבינלאומיים בעניין בקרת הנשק.
פקיעתה בפברואר 2026 של אמנת New START, המגבילה את פריסת ראשי הנפץ הגרעיניים, שעליה חתמו בשעתו ארה"ב ורוסיה, אף עלולה לגרום להאצה דרסטית של מרוץ החימוש הגרעיני והקונבנציונלי בעולם. כל זאת תוך ניפוץ "כללי המשחק", מאזן האימה ומאזן ההרתעה הגרעינית שהתקיימו בין הצדדים במשך יותר משבעה עשורים.
קווים אדומים
התבוננות גיאו־אסטרטגית רחבה מראה כי השפעתם המצרפית של המהלכים הנוכחיים מנוגדת לשאיפתו של הנשיא טראמפ לגרום ל"דה־גרעיניזציה" ולחתוך ב־50% את הוצאות הביטחון, כפי שטען בשיחותיו עם מנהיגי סין ורוסיה.
המתח בין המנהיגים והפוטנציאל לעימות חזיתי בין המעצמות מקרינים על יציבותו של הסטטוס קוו העולמי, כמו גם על משברים גלובליים וסכסוכים ברחבי אירופה, המזרח התיכון, אסיה והחוג הארקטי. כמו כן, המצב מקרין על דינמיקות גיאופוליטיות מורכבות, כדוגמת היריבות בין ארה"ב לסין ועמדתה התוקפנית של קוריאה הצפונית במסגרת בריתה עם רוסיה ועמדתה האמביוולנטית כלפי סין – מה שעלול להעצים משמעותית את המאבק הבין־גושי.
כל אלה מגבירים את הסיכון להסלמה ביטחונית כוללת, שכבר עתה נותנת אותותיה בשוקי הנפט העולמיים, בנתיבי הסחר ובשרשראות האספקה הגלובליות. כמו כן, הגורמים הללו תורמים להגברת הסיכון למלחמות "פרוקסי" ולהתעצמות תופעת הטרור העולמי.
פרסומים עדכניים בעניין זה אף מראים כי לאחרונה חלה הסלמה במתקפות הסייבר ובחבלות פיזיות מצד גורמים רוסיים בתשתיות קריטיות באירופה (כגון שריפת מחסני נשק או פגיעה מכוונת בכבלים תת־ימיים), בניסיון לערער תהליכים ומוסדות דמוקרטיים מערביים.
בראייה כלכלית מערכתית, אין ספק שהגברת המתיחות הגרעינית יוצרת לחצים אדירים על אירופה, שסובלת מאי־יציבות ומחוסר ודאות כלכלית וביטחונית עמוקה. פרט לכך שפריסת נשק גרעיני טקטי בבלארוס עוד ביולי 2023 והגברת איומיו האחרונים של פוטין לפלוש לשכנותיה של אוקראינה, תואמות את שאיפתו להסלים את המלחמה.
הצבת "קווים אדומים" מצד ארה"ב ושימוש באיומים גרעיניים למטרות הרתעה מעצימים את תחושות האיום הקיומי בעיקר בקרב המדינות המזרח־אירופיות. יתרה מכך, החרפת הסנקציות כלפי רוסיה ואיומיו של טראמפ בעניין הטלת מכסים פוטנציאליים על מדינות הסוחרות איתה ובראשן סין והודו – שנועדו לצמצם את ההכנסות הרוסיות מיצוא נפט, דלק וגז ולאלצה להתגמש במו"מ מול אוקראינה – נושאים גלי הדף אדירים.
מהלכים אלה, שפוגעים בהסכמים ובבריתות אסטרטגיות, כמו גם בביטחון וביציבות הכלכלית והאנרגטית, עלולים לגרום להחרפת מלחמת הסחר העולמית, שתגרום להאטה בצמיחה הגלובלית. לדוגמה, הכלכלה הסינית, יבואנית הנפט הגולמי השנייה בגודלה בעולם, תצמח השנה ב־4.5% בלבד לעומת 4.8% ב־2024, כפי שעולה מדוח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית.
עוד עולה מהערכות אנליסטים של חברת JP Morgan האמריקאית, כי לצד זינוק אפשרי של מחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט ל־80 דולר לחבית, שיבושים באספקת הנפט העולמית (שכ־25% ממנה מגיעים מהמזה"ת) או בזרימת הנפט הרוסי – צפויים להקפיץ את המחיר ליותר מ־120 דולר לחבית.
עלייה זו תשפיע על שוקי האנרגיה הגלובליים, תפגע בעיקר בכלכלות המתפתחות התלויות ביצוא, ועלולה להגביר את הטלטלות במרחב הגיאופוליטי והביטחוני העולמי. כל אלה ידחפו לעליות מחירים ולהתפשטות האינפלציה ברחבי ארה"ב והעולם.
אפקט דומינו
הסלמת המתיחות הגרעינית היא הזדמנות עבור פוטין להסיט את תשומת הלב העולמית ממהלכיו באירופה ולהעמיק את השותפות הצבאית־טכנולוגית שלו עם איראן, תוך הגברת תמיכתו בתוכנית הגרעין שלה. חמור מכך, אסקלציה זו מספקת שעת כושר מצוינת להנהגת טהרן להאיץ את העשרת האורניום ולפעול ללא ביקורת ופיקוח אפקטיבי מצד סבא"א או הקהילה הבינלאומית.
בתוך כך, הידוק הקשר בין מוסקבה לטהרן עשוי לשמש מנוף לחץ על ארה"ב להשגת ויתורים במסגרת חידושן הקרוב של שיחות הגרעין – בעיקר בעניין הסרת הסנקציות ושחרור נכסים מוקפאים, בתמורה להשהיה זמנית של פיתוח היכולות הגרעיניות.
נקיטת עמדה מתריסה זו אף עלולה לגרור את טראמפ להתמקד בעימות שלו מול פוטין בזירה האירופית, מה שידרבן גורמים עוינים, לרבות ארגוני טרור דוגמת חיזבאללה ומיליציות שיעיות פרו־איראניות, לנקוט צעדים אגרסיביים יותר נגד ישראל.
כמו כן, הגברת המתח בין מנהיגי ארה"ב לרוסיה צפויה להשפיע על המתיחות בין רוסיה לישראל ובין ישראל לאיראן. הקצנת מדיניותו הלוחמנית של ראש הקרמלין והגברת מעורבותו בענייני איראן עלולה לספק לגיטימציה למדינות נוספות, כדוגמת טורקיה, מצרים וסעודיה – להאיץ את פיתוח תוכניות הגרעין שלהן.
השפעתם הכוללת של כל אלה מובילה לערעור הסטטוס קוו, מאזן הכוחות ומאזן ההרתעה האזורי, שיוצר אפקט דומינו מורכב, תוך עיצובה של מציאות גיאופוליטית־אסטרטגית חדשה במזה"ת. על רקע זה, ולא בכדי, ישראל פועלת לשדרוג יכולותיה הצבאיות, ההתקפיות וההגנתיות (דוגמת מערכות חץ 4 נגד טילים בליסטיים).
נקיטת מדיניות דיפלומטית שקולה ופרגמטית תאפשר לישראל לפעול כמתווכת דיסקרטית ולשמור על איזון בין נאמנות לנשיא ארה"ב לבין הידברות עם ראש הקרמלין, ובכך להפחית – גם אם במעט – את הסיכון למלחמת עולם שלישית.