בימים האחרונים, תושבי מדינת ישראל מתמודדים עם לחץ, מתח וחוסר וודאות. המלחמה עם איראן שמשרה עלינו תחושת חוסר הוודאות מעמידה את כולנו במצב של דריכות תמידית. הלחץ, הדאגה והחרדה הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו. עבור רבים, אחת הדרכים הלא מודעות להתמודד עם המתח הזה היא דרך האוכל. ד"ר יעל בנבנישתי, גרונטולוגית וחוקרת אורח חיים בריא, מייעצת איך להתמודד עם אכילה רגשית בזמן מלחמה.
אכילה רגשית היא תופעה נפוצה שמתרחשת כאשר אנו פונים לאוכל – לרוב לאוכל מנחם עתיר פחמימות, שומנים או סוכר – כדי להתמודד עם רגשות שליליים ולא מתוך רעב פיזי. מתוקים, פסטות, חטיפים, הופכים לדרך המהירה "לכבות" את המתח. אבל חשוב להבין: גם אם הגוף שלנו מרוויח מנת דופאמין רגעית (הורמון שקשור להנאה), התחושה הזאת חולפת במהירות, ולעיתים מותירה אחריה רגשות אשם, כבדות וחוסר שליטה.
בתקופות של חוסר שגרה, כמו בימים אלו, הסיכוי לאכילה רגשית גובר. השגרה מתערערת, היציאה מהבית מצטמצמת, יש יותר זמן מסך וחדשות, פחות תנועה פיזית, ואצל רבים – גם פחות שעות שינה. כל אלה מביאים אותנו לחפש אחר מקורות נחמה זמינים, והאוכל הוא הנגיש ביותר.
איך נזהה שאנחנו אוכלים מתוך רגש ולא מתוך רעב?
אחד הסימנים הבולטים הוא התחושה ש"חייבים משהו מתוק עכשיו" או הצורך הפתאומי לנשנש, גם כשאכלנו לא מזמן. פעמים רבות מדובר באכילה לא מודעת מול הטלוויזיה, או בעמידה מול המקרר בלי באמת לדעת מה מחפשים. אם אנחנו שמים לב שאנחנו פונים לאוכל בכל פעם שמופיעה תחושת מתח, עצב או שעמום , ייתכן שמדובר באכילה רגשית.
מה ניתן לעשות?
במקום להילחם בעצמנו או להרגיש אשמים, אפשר לנסות לאמץ מספר הרגלים פשוטים שיעזרו להפחית את הדחף הזה ולהחזיר את תחושת השליטה:
לצמצם צריכה של חדשות
הדחף להיות צמודים לכותרות, סרטונים ודיווחים שוטפים מגביר את תחושת המצוקה. במיוחד כשמדובר בתמונות חוזרות ונשנות של אלימות, תקיפות או חוסר ודאות. ההמלצה היא להיחשף לחדשות כפעמיים שלוש ביום, בשעות קבועות, ולבחור מקורות מידע מהימנים. שקט תקשורתי תורם גם לשקט פנימי – וזה מצמצם את הצורך לווסת רגשות באמצעות אוכל.
לנהל את זמן הארוחות וליצור מסגרת
בימי שגרה, לרוב יש זמני ארוחות ברורים. אבל במצב הנוכחי, סדר היום משתנה, ואיתו גם זמני האכילה. כשאין סדר, קל מאוד ליפול לנשנושים לא רצוניים. קיבעו לעצמכם שלוש ארוחות ביום וזוג ארוחות ביניים אם צריך. שבו לאכול ליד שולחן, בלי מסכים, עם תשומת לב מלאה. עצם ההתארגנות סביב הארוחה מפחיתה משמעותית את האכילה הרגשית.
לבנות שגרה פנימית
גם כשמסביב המצב לא ברור, השגרה שלנו יכולה להיות פנימית. להגדיר מתי קמים, מתי מתקלחים, מתי עובדים, ומתי יוצאים להליכה – גם אם קצרה. יצירת מסגרת ברורה, אפילו בסיסית, תורמת לתחושת שליטה ולשקט נפשי, וכך מקטינה את הצורך לפצות את עצמנו באוכל.
לבחור אלטרנטיבות לנחמה
כדאי לשאול את עצמנו: מה עוד יכול לעזור לי להירגע חוץ מאוכל? זה יכול להיות טיול קצר, מוזיקה, שיחה עם חבר קרוב, תרגול נשימות, או אפילו פעילות יצירתית.
להכין סביבה תומכת
אם אנחנו יודעים שברגע של חולשה נפנה ישר לארון הממתקים, בואו נדאג שהארון הזה לא יהיה מלא בחטיפים מפתים. מלאו את הבית באופציות בריאות: פירות, ירקות שטופים, אגוזים טבעיים, יוגורטים, חטיפי חלבון איכותיים. לעיתים עצם הידיעה שצריך להתאמץ בשביל להגיע למשהו פחות בריא – מונעת את האכילה.
לזכור שלהיות במודעות זה כבר חצי פתרון
לא תמיד נצליח לעצור את עצמנו וזה בסדר. המטרה היא לא שלמות אלא איזון. עצם ההבנה שזה מה שקורה, היא כבר שלב חשוב בדרך לשינוי. גם אם אכלנו מתוך רגש, אפשר לעצור, לנשום, להבין למה זה קרה – ולהתארגן אחרת לפעם הבאה.
לסיכום, המצב הלא פשוט שאנחנו חיים בו משפיע על כולנו. חשוב לא להיות ביקורתיים עם עצמנו, להבין שהגוף והנפש מגיבים למתח, ולחפש דרכים בריאות להתמודד. אכילה רגשית היא סימן – לא כישלון. הזדמנות לעצור, להקשיב לעצמנו, ולמצוא את הדרך הייחודית שלנו לעבור את התקופה הזו עם כמה שיותר איזון ואכילה מודעת.
