פרשנית מעיתון הטלגרף הבריטי סיקרה את ביקורו של עמנואל מקרון בבריטניה בביקורתיות סרטסטית בריטית אופיינית: לכבוד הביקור הראשון של נשיא צרפתי בבריטניה מאז 2008 – הממשל הוציא את הכיבודים הכבדים. מהרגע שמטוסו הפרטי נחת בבסיס החיל האווירי נורת'הולט, שם קיבלו אותו יורש העצר, נסיך ווילס ויליאם ונסיכת ויילס קתרין, ועד תהלוכתו דרך בטירת וינדזור בכרכרה פתוחה, אפשר לומר שקיבל את הטיפול המלא.
כשרכבה עם המלכה בכרכרה נוצצת שנייה, אשתו, גברת בריז'יט מקרון, נשפה נשיקות מלכותיות לקהל. באופן טבעי איש לא הזכיר את אותה סטירה שנראתה נותנת לבעלה כשירדו ממטוס אחר, כי הביקור הזה היה משהו בין אגדנ ותיאטרון – והמנהיגים שלנו הרגישו את אבק הכוכבים. מה לעזאזל אנחנו עושים, תוקעים בחצוצרות ומוציאים את הפרשים, לכבודו של האיש הזה? שאלה בטלגרף.
בהמשך המאמר הפרשנית תוהה: איך הוא ואשתו מעזים לחגוג על ירקות קיץ עדינים בנשף זוהר כוכבים עם בני המלוכה, כשהם כל כך עסוקים בלדפוק אותנו? כי בדיוק כשעמנואל ובריז'יט התחפרו בעוף העדין ביותר של שף ריימונד בלאן עם אספרגוס נורפולק וקרם טרגון, ואחר כך פרפה דומדמניות שחורות, מהגרים בלתי חוקיים נוספים התאספו בעיר קאלה כדי לעלות על סירות מתנפחות הפונות לכיוונינו.
היא מאשימה: מה שהמלך קרא בדיפלומטיות "הגירה לא סדירה", הוא למעשה משבר ביטחון לאומי הולך וגובר, בחלק גדול בזכות הסירוב הסתמי של הרשויות הצרפתיות לעצור אותם מלבוא. איך אנחנו יכולים פשוט להתעלם מזה?
כשהוא יושב יפה על שלושה רבעי מיליארד מכספי משלמי המיסים הבריטיים, טענו בעיתון, הנשיא הצרפתי נפח את החזה כשעמד לצד המלך. הוא נראה די מרוצה מעצמו, וזה מובן, כי המנהיגים האידיוטים שלנו ממשיכים לתחוב לו זהב לפה. "זו לא בעיה שלי" הוא כמעט אמר בצרפתית, כשהנושא המביך של מהגרי התעלה עלה.
מה שהוא בעצם רמז זה שבריטניה מקלה הרבה מדי על אנשים לא מוכרים ממדינות סוררות כמו איראן לבנות כאן חיים חדשים – והוא צודק. האמת היא שסר קיר סטארמר לעולם לא יעצור את הסירות עד שהוא יסיר את מה שמקרון קרא "גורם המשיכה" – כלומר את כל הסיבות הרבות מדוע מהגרים ממקומות כמו סומליה ואריתריאה לא חוצים יבשות במטרה לסיים את המסע בצרפת. אבל זה לא נותן לצרפתים רישיון לעשות מאיתנו הבדיחה.
בנסיבות אלה, המלך מעולם לא היה צריך להתבקש ללחוץ את ידו של האיש הזה, כי נתיניו הנאמנים מקבלים טיפול מלכותי מהאורח. בהגיעו לארץ זו, המבקר הלא רצוי הזה היה צריך להיות מוחזר בגבול – על מנת להראות לרשויות הצרפתיות העצלות איך זה נעשה. היא מסכמת בארסיות.
