זוהא סידיקי מעצבת כעת את ביתה החדש בקראצ'י, ויוצרת תוכנית לחייה העתידיים במטרופולין הגדול ביותר של פקיסטן.
הוריה יגורו בחלק התחתון של הבית הזה, "כי הם מזדקנים, והם לא רוצים לטפס במדרגות", היא אומרת.
היא תגור בחלק נפרד למעלה, עם רהיטים שהיא אוהבת. סידיקי מרגישה שזה חשוב כי לאחרונה חגגה את יום הולדתה ה-30 ורוצה מקום שבו תוכל סוף סוף לקרוא לעצמו, היא אומרת לאל-ג'זירה בשיחת טלפון.
סידיקי עבד כעיתונאי המדווח על נושאים הכוללים טכנולוגיה, שינויי אקלים ועבודה בדרום אסיה בחמש השנים האחרונות. כעת היא עובדת מרחוק, עצמאית עבור פרסומים מקומיים ובינלאומיים.
למרות כל תוכניותיה לבית משפחה משלה, זוהא היא אחת ממספר הולך וגדל של צעירים בדרום אסיה שהעתיד עבורם אינו כרוך בהבאת ילדים לעולם.
אתגר דמוגרפי מסתמן בדרום אסיה. כפי שקורה בחלק גדול משאר המדינות עוֹלָם, שיעורי ילודה נמצאים בירידה.
בעוד ששיעור ילודה יורד נקשר בעיקר למדינות במערב ובמזרח אסיה הרחוק כמו יפן ודרום קוריאה, מדינות בדרום אסיה שבהן שיעורי הילודה נשארו גבוהים, סוף סוף מראות סימנים ללכת באותו נתיב.
בדרך כלל, כדי להחליף ולתחזק את האוכלוסיות הנוכחיות, נדרש שיעור ילודה של 2.1 ילדים לאישה, איו וולברג, פרופסור במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, סיפר אל ג'זירה.
לפי פרסום של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב משנת 2024, המשווה את שיעורי הפריון ברחבי העולם, בהודו, שיעור הילודה של 6.2 ב-1950 צנח לקצת מעל 2; הוא צפוי לרדת ל-1.29 עד 2050 ורק ל-1.04 עד 2100. שיעור הפריון בנפאל הוא כעת רק 1.85; בבנגלדש, 2.07.
ירידה בתנאים הכלכליים
בפקיסטן, שיעור הילודה נותר מעל שיעור ההחלפה ב-3.32 לעת עתה, אך ברור שצעירים שם אינם חסינים ללחצי החיים המודרניים.
"ההחלטה שלי לא להביא ילדים היא כספית בלבד", אומר סידיקי.
ילדותו של סידיקי התאפיינה בחוסר ביטחון כלכלי, היא אומרת. "כשגדלתי, ההורים שלי לא ממש עשו תכנון פיננסי עבור ילדיהם." זה היה המקרה של כמה מחברותיה, נשים בשנות ה-30 לחייהן שגם הן מחליטות שלא להביא ילדים לעולם, היא מוסיפה.
בעוד הוריה שלחו את ילדיהם לבתי ספר טובים, העלויות של לימודים לתואר ראשון או תואר שני לא נלקחו בחשבון וזה לא נפוץ שהורים בפקיסטן מפרישים כספים ללימודים בקולג', היא אומרת.
בעוד סידיקי רווקה, היא אומרת שהחלטתה לא להביא ילדים לעולם תעמוד על כנה גם אם היא הייתה צמודה. היא קיבלה את החלטתה זמן קצר לאחר שהפכה לעצמאית כלכלית באמצע שנות ה-20 לחייה. "אני לא חושבת שהדור שלנו יהיה יציב כלכלית כמו דור ההורים שלנו", היא אומרת.
אינפלציה גבוהה, עליית עלויות המחיה, גירעונות סחר וחוב ערער את היציבות כלכלת פקיסטן בשנים האחרונות. ב-25 בספטמבר אישרה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) א הלוואה של 7 מיליארד דולר תוכנית למדינה.
כמו צעירים רבים בפקיסטן, סידיקי מודאגת מאוד מהעתיד והאם היא תוכל להרשות לעצמה רמת חיים ראויה.
למרות שהאינפלציה ירדה, עלויות המחיה ממשיכות לעלות במדינה בדרום אסיה, אם כי בקצב איטי יותר מבעבר. מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה באוגוסט ב-0.4% לאחר עלייה של 2.1% ביולי, כך דיווחו כלי תקשורת מקומיים.
(חוסר) איזון בין עבודה לחיים
פקיסטן לא לבד. רוב המדינות בדרום אסיה מתמודדות עם צמיחה כלכלית איטיתעולה אִינפלַצִיָהמחסור בעבודה וחוץ חוֹב.
בינתיים, כשמשבר יוקר המחיה העולמי נמשך, זוגות מגלים שהם צריכים לעבוד יותר שעות מבעבר, מה שמותיר מקום מוגבל לחיים אישיים או להתמסר לילדים.
הסוציולוגית שרמילה רודראפה ערכה מחקר בקרב עובדי IT בהיידראבאד בהודו, שפורסם בשנת 2022, על "אי פוריות בלתי מכוונת", אשר בדק כיצד אנשים עשויים שלא לחוות אי פוריות בשלב מוקדם בחייהם, אך עלולים לקבל החלטות שיובילו אותם לאי פוריות מאוחר יותר בשל הנסיבות.
משתתפי המחקר שלה אמרו לה ש"חסר להם זמן להתאמן; היה חסר להם זמן לבשל לעצמם; ובעיקר, היה חסר להם זמן למערכות היחסים שלהם. העבודה הותירה אותם מותשים, עם מעט זמן לאינטימיות חברתית או מינית".
מהרין*, בת 33, מקראצ'י, מזדהה עם זה מאוד. היא גרה עם בעלה וכן הוריו וסביו הקשישים.
גם היא וגם בעלה עובדים במשרה מלאה ואומרים שהם "על הגדר" לגבי הבאת ילדים לעולם. מבחינה רגשית, הם אומרים, הם כן רוצים להביא ילדים לעולם. רציונלית, זה סיפור אחר.
"אני חושב שעבודה היא חלק גדול מהחיים שלנו", אמר מהרין, שעובד בעבודה תאגידית בחברה רב-לאומית, לאל-ג'זירה.
הם "כמעט בטוחים" שלא יהיו להם ילדים, ומציינים את ההוצאות על כך כאחת הסיבות. "מגוחך עד כמה כל הפעילות הפכה יקרה", אומר מהרין.
"אני מרגיש שהדור שלפנינו ראה בזה (עלות גידול הילדים) השקעה בילד. אני אישית לא מסתכלת על זה ככה", היא אומרת ומסבירה שרבים מהדורות המבוגרים ראו בהבאת ילדים כדרך לספק לעצמם בטחון כלכלי בעתיד – מצפים מהילדים לפרנס את הוריהם בגיל מבוגר. . זה לא יעבוד עבור הדור שלה, היא אומרת – לא עם הירידה הכלכלית שעוברת המדינה.
ואז יש את הפער בין המינים – נושא מרכזי נוסף שבו הדור הצעיר שונה מהוריהם.
מהרין אומרת שהיא מודעת היטב לכך שקיימת ציפייה חברתית ממנה לתפוס את המושב הקדמי בהורות, ולא מבעלה, למרות העובדה ששניהם מרוויחים כסף למשק הבית. "זו הבנה טבעית שלמרות שהוא ירצה להיות הורה שווה, הוא פשוט לא מחווט בחברה הזו להבין כל כך הרבה בהורות.
"בעלי ואני רואים את עצמנו כשותפים שווים אבל האם האמהות שלנו רואות בנו שותפים שווים? אולי לא", היא אומרת.
מלבד כסף ואחריות מקומית, גורמים אחרים השפיעו גם על החלטתו של מהרין. "ברור, אני תמיד חושב שהעולם ייגמר בכל מקרה. למה להביא חיים לעולם המבולגן הזה?" היא אומרת ביובש.
כמו מהרין, תושבי דרום אסיה רבים חרדים מגידול ילדים בעולם פגום בשינויי אקלים, שבו נראה שהעתיד אינו ברור.
מהרין זוכרת איך כילדה היא מעולם לא חשבה פעמיים על אכילת פירות ים. "עכשיו, אתה צריך לחשוב כל כך הרבה, לשקול מיקרו-פלסטיק וכל זה. אם זה כל כך גרוע עכשיו, מה יקרה בעוד 20 שנה, 30 שנה מהיום?"
להביא ילדים לעולם שבור
באוסף החיבורים שלה, אפוקליפסה תינוקות, הסופרת והמורה הפקיסטנית שרה אלהי מתארת את הקשיים בלהיות הורה כעת כאשר חרדת אקלים שולט בדאגותיהם של ילדים וצעירים.
היא כותבת על כך ששינויי האקלים היו נושאים שמורחים מתחת לשטיח במהלך ילדותה בפקיסטן. עם זאת, עם עליית הטמפרטורות העולמיות, היא שמה לב כיצד ילדיה והתלמידים שלה חיים יותר ויותר עם "חרדה אנתרופוגנית" מתמדת.
רגשותיו של אלחי נשמעים נכונים עבור רבים. ממוגברת מערבולת טיסה לחריכה גלי חום ו שיטפונות קטלניים יותרההשפעות המחלישות של הנזק הסביבתי מאיימות להקשות על החיים בשנים הקרובות, אומרים מומחים וארגונים כולל Save the Children.
סידיקי אומרת שהיא הבינה שלא יהיה כדאי להביא ילדים לעולם כאשר דיווחה על איכות הסביבה כעיתונאית בפקיסטן. "האם באמת היית רוצה להביא ילד לעולם שעשוי להיות אסון מוחלט ברגע שתמות?" היא שואלת.
מספר סופרים וחוקרים, כולל אלה המזוהים עם צוות החשיבה של ארצות הברית Atlantic Council ו-University College London (UCL), מסכימים שדרום אסיה היא בין אזורי העולם נושאים בנטל של שינויי האקלים.
דו"ח איכות האוויר העולמי לשנת 2023 שפורסם על ידי קבוצת האקלים השוויצרית IQAir מצא שלערים במדינות דרום אסיה, כולל בנגלדש, פקיסטן והודו יש את איכות האוויר הגרועה ביותר מתוך 134 מדינות במעקב.
איכות אוויר ירודה משפיעה על כל ההיבטים של בריאות האדם, על פי א סְקִירָה פורסם על ידי קבוצת המחקר הסביבתי באימפריאל קולג' בלונדון באפריל 2023.
סקירה זו מצאה שכאשר נשים בהריון שואפות אוויר מזוהם, למשל, זה יכול לעכב את התפתחות העובר. בנוסף, הוא יצר קשרים בין איכות אוויר ירודה ומשקל לידה נמוך, הפלות ולידות מת. עבור נשים צעירות כמו סידיקי ומהרין, כל אלו הן רק עוד סיבות לא להביא ילדים לעולם.
פחד מהבידוד
סידיקי בנתה לעצמה מערכת תמיכה חזקה של חברים שחולקים את הערכים שלה; חברה הכי טובה מאז כיתה ט', שותפתה לשעבר לקולג' וכמה אנשים שהיא התקרבה אליהם בשנים האחרונות.
בעולם אידיאלי, היא אומרת, היא תגור בקומונה עם חבריה.
עם זאת, פחדים מלהיות בודד בעתיד עדיין מתגנבים במוחו של סידיקי.
שבוע לפני שדיברה עם אל ג'זירה, היא ישבה בבית קפה עם שתיים מחברותיה – נשים בסוף שנות ה-30 לחייהן, שכמוה לא מעוניינות להביא ילדים לעולם.
הם דיברו על הפחדים שלהם למות לבד. "זה משהו שמטריד אותי לא מעט," אמרה סידיקי לחבריה.
אבל, עכשיו, היא מתנערת מזה, בתקווה שזה פחד לא הגיוני.
"אני לא רוצה להביא ילדים לעולם רק בשביל שיהיה מישהו שיטפל בי כשאהיה בן 95. אני חושב שזה מגוחך".
סידיקי אומרת שהיא שוחחה בשיחת בית הקפה עם חברתה הטובה.
"היא הייתה כמו, 'לא, אתה לא תמות לבד. אני אהיה שם'."
*השם שונה למען אנונימיות.
