בחירות לאסיפה הלאומית בצרפת: מה עומד על הפרק ולמה לצפות? | חדשות הבחירות

המצביעים הצרפתים יצביעו ביום ראשון בסיבוב הראשון מבין שניים לבחירת 577 חברי האסיפה הלאומית, שכן נראה שהמדינה עומדת להיכנס לעידן פוליטי חדש.

הבחירות באות לאחר שנשיא צרפת עמנואל מקרון קרא להצבעה מהירה בעקבות תבוסה מוחצת למפלגת הימין הקיצוני הלאומי של מרין לה פן (NR) בבחירות לפרלמנט האירופי ב-9 ביוני.

סקרים מציעים הבחירות הקרובות יאשרו את המגמה. NR מובילה חזק עם 36 אחוזים מהקולות, ואחריה גוש השמאל נובו פרונט פופולייר (NFP) עם 28.5 אחוזים, אחרי הברית המרכזית של מקרון – אנסמבל – עם 21 אחוזים.

אם התוצאות יהדהדו את הסקרים, ייתכן שמקרון יצטרך לחיות יחד עם ראש ממשלה אנטגוניסטי, ללא קשר למי נבחר.

איך עובדות הבחירות בצרפת?

ההצבעה נפתחת בשעה 06:00 GMT וצפויה להסתיים בשעה 16:00 GMT ברוב המדינה, אך הקלפיות בפריז ובערים גדולות אחרות יישארו פתוחות עד השעה 18:00 GMT.

כדי לזכות ברוב באסיפה הלאומית, מפלגה או ברית זקוקה ל-289 מושבים – קצת יותר ממחצית הדרך בבית. הקואליציה היוצאת של מקרון נפלה מהמספר הזה, והגבילה את יכולתה לדחוף את סדר היום החקיקתי שלה.

כדי להכריע בכל אחד מ-577 המושבים ביום ראשון, 30 ביולי, צריכים להתקיים שני תנאים. ראשית, אחוז ההצבעה צריך להיות לפחות 25 אחוז. שנית, מועמד צריך לזכות ברוב מוחלט של הקולות.

במערכת רב-מפלגתית כמו זו של צרפת, זה אומר בדרך כלל שרבות, אם לא רובן, תחרויות עוברות לסבב הצבעה שני – מתוכנן הפעם ל-7 ביולי.

רק אותם מועמדים אשר משיגים לפחות 12.5 אחוז מהקולות בסיבוב הראשון יכולים לעמוד בסיבוב השני, ולמעשה לצמצם את שדה המתמודדים.

למה הבחירות האלה כל כך שונות?

באופן מסורתי, הבחירות לאסיפה הלאומית מתקיימות מיד לאחר ההצבעה לנשיאות, ולכן משקפות את אותו מצב רוח עממי. התוצאה היא ראש ממשלה מאותה מפלגה פוליטית כמו הנשיא, שיוכל אז ליישם מדיניות עם מנדט חזק.

אבל הדינמיקה הכוחנית הזו השתנתה ולראשונה מזה 22 שנה, לצרפת תהיה מצב של מגורים משותפים: נשיא לא פופולרי מאוד השולט לצד ממשלה שנבחרה כהצבעת חוסר שביעות רצון נגד מקרון עצמו.

"זה יסמן את תחילתה של דרך חדשה של ממשל וסוף סדר היום הנשיאותי", אמר עמנואל דופוי, נשיא המכון למחקרי פרספקטיבה וביטחון אירופיים, צוות חשיבה על דיפלומטיה וניתוח פוליטי. "המקרוניזם כבר כמעט קרס והוא ייצא מהבחירות מחוסל לחלוטין", אמר.

איך הגענו לכאן?

מקרון עלה לראשונה לשלטון ב-2017, רכוב על גל של תמיכה, כשהתחייב ליצור גוש מרכז, שיחבר את השמאל והימין המתונים יחדיו. אבל לא לקח הרבה זמן עד שהשפה שלו התחילה להישמע מרוחקת מדי לאוזני האנשים בפרברים – הוא קיבל את הכינוי יופיטר. הרפורמות הכלכליות שלו היו ימניות מדי לליברלים שתמכו בו קודם לכן; ודרך השלטון שלו נתפסה כרודנית מדי על ידי מצביעי ימין ושמאל רבים.

כעת, הבחירות עשויות לסמן את הקץ למופע היחיד של יופיטר, שכן נראה שצרפת עומדת להיכנס לעידן פוליטי חדש.

"הוא מנהל את המדינה כמו מנכ"ל של חברה", אמרה סמנתה דה בנדרן, עמית עמית ב-Chatham House. "אבל מדינה היא לא חברה והוא לא הצליח לבנות בריתות עם שותפים – מקרון הוא מתבודד", אמר דה בנדרן.

אחד האותות הבולטים לבידוד שלו היה תנועת אפוד צהוב – תקופה של מחאות אלימות בשנת 2018. מה שהתחיל כעובדים בעלי הכנסה בינונית-נמוכה שזעמו מהעלאות מתוכננות של מיסי הסולר הפך לתנועה רחבה יותר נגד ההטיה הנתפסת של הנשיא לטובת האליטה. המנדט השני שלו סומן על ידי הצעת חוק שנויה במחלוקת מאוד בשנת 2023 להעלאת הפרישה של המדינה בשנתיים, מה שהפך לאתגר מקומי ענק נוסף, כאשר הוא התמודד עם התנגדות נרחבת.

ובעוד שהוא זכה במנדט שני ב-2022 – במידה טובה על ידי הפחדה, במקום משיכת, מצביעים בגלל הסיכוי של הימין הקיצוני להשתלט על הנשיאות – נראה שהטקטיקה עייפה רבים. "יש תחושה של כעס – לאנשים נמאס להראות את הפחד הזה עבור לה פן תוך שהם נאלצים להצביע עבור מקרון כדי להרחיק את הימין הקיצוני", אמר דה בנדרן.

מהי 'דה-דיאבוליזציה' של לה פן?

בינתיים, לה פן גיבש בקפידה אסטרטגיית דה-דיאבוליזציה – דה-דמוניזציה – במהלך שני העשורים האחרונים, שמטרתה להרחיב את בסיס המפלגה תוך מתן השיח הרדיקלי שלה כדי להתרחק מהתייחסויות רבות שהפכו את ה-NR לרעיל מדי לכמה מצביעים.

המפלגה מזוהה זה מכבר עם גזענים ידועים לשמצה, והשמצות שנאת זרים ואנטישמיות. אביה, ז'אן-מארי לה פן, הורשע פעם בדיבור שטנה על כך שאמר שתאי הגזים הנאציים הם "פרט בהיסטוריה", גורש מהמפלגה בשנת 2015. לה פן שכנעה במקום זאת את הימין המתון שהיא לא מהווה איום על דמוקרטיה וכבשו אזורים קרובים באופן מסורתי לשמאל הקיצוני, במיוחד במפלגה הקומוניסטית, המבטיחים מדיניות רווחה חברתית והגבלות הדוקות על מהגרים.

"רבים (בהצבעת NR) מביעים את התנגדותם לשיטה שלדעתם מונעת מהם את מה שמגיע להם לטובת אנשים, בעיקר זרים, שמקבלים הטבות שאינן מגיעות", אמר בפטיסט רוג'ר-לאקאן, היסטוריון ו אנליסט פוליטי עם התמקדות במפלגות הימין הקיצוני באירופה.

כיום, המועמד של המפלגה להיות ראש ממשלת המדינה הוא ג'ורדן ברדלה, גבר לבוש ללא דופי בן 28, שנראה כמו שילוב בין זאב מוול סטריט לאלטר אגו של סופרמן קלארק קנט. עם זאת, הוא מגיע מהפרברים ומדבר עם עשרות אלפי העוקבים שלו לא רק ברחוב אלא גם בטיקטוק. אין לו ניסיון בממשל.

מהצד השני, מפלגות השמאל הרחוק למרכז התאחדו תחת החזית העממית החדשה. המטרה הקולנית ביותר שלה הייתה תמיכתה בעניין הפלסטיני על רקע המלחמה בעזה, עמדה שזכתה לפופולריות הקבוצתית בקרב מצביעים צעירים והקהילה המוסלמית.

לעומת זאת, ה-NR תמך בתוקף בישראל בגינוי "פוגרומים על אדמת ישראל" ותקיפת מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני לה פראנס אינסומיס, ז'אן-לוק מלנשון, על כך שלא כינה את מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר "טרור" – משהו שגרם לחיכוכים בתוך הגוש עצמו.

מה המשמעות של ניצחון ימין קיצוני?

ההשלכה הרצינית ביותר של ניצחון עבור ה-NR הולכת להיות בחזית המקומית. בעוד שהמפלגה טוענת כעת שהאנטישמיות היא בעיה של מפלגת השמאל, היא שינתה את המיקוד שלה נגד מהגרים ומוסלמים. צרפת היא ביתה של הקהילה המוסלמית הגדולה באירופה, עם משפחות שהתיישבו בה במשך כמה דורות.

ברדלה אמנם לא ציין איזו "חקיקה ספציפית" הוא ידחוף כדי להילחם ב"אידיאולוגיות האיסלאמיסטיות", אך הוא אמר בעבר שהמפלגה תפעל לאסור על לבישת כיסוי ראש איסלאמי במרחבים ציבוריים ולהקל על סגירת מסגדים.

ה-RN גם שמה בראש סדר העדיפויות שלה את אימוץ בקרת גבולות מחמירה, ביטול אזרחות זכות מלידה – נוהג שבמשך מאות שנים העניק אזרחות לאלו שנולדו בצרפת להורים זרים – והכנסת באמצעות משאל עם חוקתי של "ההעדפה הלאומית ", שיטה שבה מישהו יוחרג מזכויות ביטוח לאומי אלא אם יש לו דרכון צרפתי.

"ברור שה-NR עדיין שונאת זרים אז לכל זר יש מה להפסיד, כל זר שאין לו מורשת אירופית יצטרך להפסיד משהו אם ה-NR ייבחר", אמר רוג'ר-לאקאן.

ומה עם מדיניות החוץ?

כשעיניו נשואות לכוח, ברדלה ריכך או הפך חלק מהעמדות המסורתיות של המפלגה. הוא עשה סיבוב פרסה על אוקראינה ואמר שהוא מחויב להמשיך ולספק תמיכה צבאית לקייב, תוך שהוא דוחה את הטענות של המבקרים על קשרים של כמה מחברי המפלגה לקרמלין.

ובכל זאת, בהתחשב בעמדתו הבלתי מעורערת של מקרון בנוגע לתפקידה של אוקראינה וצרפת כעמוד התווך של האיחוד האירופי, ממשלה בראשות ברדלה שלא הייתה מחויבת כל כך לפרויקט האירופי, תסמן שינוי.

במהלך מסיבת עיתונאים ביום שני, אמר ברדלה כי הוא מתנגד לשליחת חיילים וכלי נשק צרפתיים המסוגלים לפגוע במטרות על אדמת רוסיה.

"הוא נמצא בשלב שבו הוא מנסה להרגיע את ציבור הבוחרים שאינם NR, ואולי שותפים עתידיים של האיחוד האירופי, אבל ברור שהמפלגה שתשיג כוח תוסיף הרבה מתח בין צרפת לשאר האיחוד האירופי", אמר רוג'ר-לאקאן. שהוא גם סגן עורך ראשי לשעבר בצוות החשיבה Le Grand Continent.

בניגוד לראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, שעברה לעמדות יותר אטלנטיות, פרו-נאט"ו, פרו-איחוד האירופי שנים לפני ניצחונה בבחירות ב-2022, מסבירה רוג'ר-לאקאן, ההמרה של ה-NR "נשמעת קונטקסטואלית ביותר".

ובכל זאת, אם הימין הקיצוני ינצח בבחירות, מציינים משקיפים, הוא עלול בסופו של דבר להימנע מליצור יותר מדי רעד, אם ינצח בבחירות, שכן הקבוצה משחקת את המשחק הארוך. המטרה הסופית היא: לכבוש את הנשיאות ב-2027.