נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הפך את התמיכה הבלתי פוסקת באוקראינה במהלך פלישת רוסיה לסימן היכר של כהונתו האחת כנשיא, תוך שהוא משתמש במשרדו כדי להעביר נשק וסיוע לקייב, תוך שהוא מתקוטט בקונגרס כדי לשמור על הארנק האמריקאי.
אבל נושא אחד נשאר נקודת תקיעה מרכזית: ביידן סירב לאפשר לאוקראינה להשתמש בארה"ב לטווח ארוך מערכות טילים טקטיים של הצבא (ATACMS) בתוך שטח רוסיה על רקע אזהרות ממוסקבה שהשימוש בהם ייצג חציית קו אדום.
אבל כשנותרו רק יותר מחודשיים לכהונתו – וממשל שני של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפתח – ממשלתו של ביידן התבססה על המדיניות, ובכירים אוקראינים וארה"ב אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס ולכמה כלי תקשורת בארה"ב כי הנשק היה היה בשימוש ברוסיה בפעם הראשונה.
מוסקבה גם אמרה ביום שלישי כי שישה ATACMS נורו לעבר אזור בריאנסק שלה, במה שאמרה מיוצג "שלב חדש" במלחמה.
אז למה עכשיו?
Anatol Lieven, מנהל תוכנית אירואסיה במכון קווינסי למדינה אחראית, הצביע על שלושה גורמים אפשריים: "הדרך השלילית יותר להעריך זאת" היא שממשל ביידן מבקש לבטל את הבטחותיו של טראמפ לסיום הלחימה; ההנחה ה"חיובית יותר" היא שממשל ביידן מבקש לחזק את ידה של אוקראינה לפני משא ומתן עתידי; והחלופה השלישית היא ששינוי המדיניות היה נחוץ כדי להגיב לתנאים משתנים בשטח.
"זה נדיר שהחלטה מהסוג הזה מתקבלת רק מסיבה אחת", אמר.
"התחושה שלי היא שהחלטת ממשל ביידן היא תערובת של כל הדברים האלה".
מה אמר ממשל ביידן?
הממשל לא אישר רשמית את שינוי המדיניות, אבל כמה פקידים אישרו פירוט המהלך לתקשורת בארה"ב.
בשיחה עם הוושינגטון פוסט, שני פקידים עלומי שם אמרו כי הטילים ישמשו תחילה ברוסיה ובסביבתה אזור קורסקשם המשיכו החיילים האוקראינים להחזיק בקרקע מאז פתחו בפלישה מפתיעה באוגוסט. לא היה ברור מיד אם הטילים, שטווח הנסיעה שלהם הוא כ-300 ק"מ (190 מייל), יכולים לשמש במקומות אחרים.
בעוד אוקראינה ביקשה אישור להשתמש בנשק אמריקאי ברוסיה מאז תחילת הפלישה, שהחלה בפברואר 2022, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגביר את הערעורים הללו לאחר פלישת קורסק. הנוכחות המתמשכת של הצבא האוקראיני בשטח הרוסי נתפסת כנקודת מינוף מרכזית בכל משא ומתן עתידי עם רוסיה.
גורמים רשמיים אמרו ל-Post ולתקשורת אחרת בארה"ב כי השינוי נובע בעיקר מהפריסה של רוסיה של כ-10,000 חיילים צפון קוריאנים לאזור קורסק כשהיא דוחפת לגרש כוחות אוקראינים. המהלך, לדבריהם, נועד להרתיע את פיונגיאנג מלשלוח עוד מכוחותיה לסייע לרוסיה.
האם זה מחזק את ידה של אוקראינה לפני הקדנציה השנייה של טראמפ?
זה לא סוד שיש לממשל ביידן ולטראמפ משתנים מאוד דעות על עתיד הסכסוך באוקראינה.
ביידן, מאמין נאמן בנאט"ו, הבטיח תמיכה תמידית בקייב במטרה לגרש בסופו של דבר את רוסיה משטח אוקראינה. טראמפ היה סקפטי לגבי הסיוע של ארה"ב לקייב – ושל ברית נאט"ו כולה – ואמר כי ילחץ על אוקראינה ורוסיה לסיים את המלחמה.
יועץ מסע הבחירות של טראמפ החודש הציע שניתן להפעיל את הברגים על אוקראינה כדי לוותר על לפחות שטח מסוים למוסקבה, שכן קשריו של טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יעוררו עוד יותר את אי-השקט של קייב.
העיתוי של ההחלטה בעקבות הבחירות עשוי להיות כפול, אמר אהרון דיוויד מילר, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. זה עשוי לחזק את אוקראינה לפני שיחות עתידיות תוך העלאת ההימור הפוליטי עבור טראמפ בתוך מפלגתו שלו.
"ברור שאם ה-ATACMS, שלדעתי תהיה בעלת השפעה מוגבלת במסלול הכולל של הסכסוך, תסייע במניעת התקדמות רוסית באזור קורסק, ברור שזה יתגלה כמועיל", אמר.
"יש עדיין מספר ניכר של רפובליקנים… שמאמינים שהגנה על אוקראינה היא בתפיסה הרחבה ביותר של האינטרסים הלאומיים האמריקאיים", אמר.
לכן, לפי מילר, טראמפ עשוי לבחור שלא לבטל את החלטת ה-ATACMS של ביידן.
מה אמרו בני בריתו של טראמפ?
באופן לא מפתיע, תומכיו הקרובים ביותר של טראמפ היו חד משמעיים בגינוי המהלך. הם הציגו בגדול את השינוי כניסיון ציני להסלים את הסכסוך בזמן שטראמפ מתכונן להיכנס לתפקיד.
בפוסט ב-X אמר דונלד טראמפ ג'וניור שהשינוי נועד להניע את "מלחמת העולם השלישית לפני שלאבי תהיה הזדמנות ליצור שלום ולהציל חיים".
בחירתו של טראמפ ליועץ לביטחון לאומי, נציג ארה"ב מייק וולץ, כינה זאת "עלייה נוספת בסולם ההסלמה".
"ואף אחד לא יודע לאן זה הולך", אמר בפוקס ניוז.
חבר הקבינט לשעבר של טראמפ, ריצ'רד גרנל, האשים גם את ביידן בכך שעבר "להסלים את המלחמה באוקראינה במהלך תקופת המעבר".
"זה כאילו הוא פותח במלחמה חדשה לגמרי. הכל השתנה עכשיו. כל החישובים הקודמים בטלים ומבוטלים", אמר.
מה השתנה בשדה הקרב לפני ההחלטה?
אבל מייקל או'הנלון, עמית בכיר במכון ברוקינגס, דחה במידה רבה את הטענות הללו, ואפיין את שינוי המדיניות האחרון בהתאם למוקדים קודמים של ביידן במלחמה "באותה פילוסופיה של עיכוב וזהירות".
ממשל ביידן התגלגל בעבר לאט לפני שבסופו של דבר התרצה לבקשות לטנקי M1 אברמס מטוסי קרב F-16 למנות כמה. היא גם התנגדה לאפשר לאוקראינה להשתמש במערכת הרקטות הארטילרית הגבוהה (HIMARS), בעלת טווח של כ-65 ק"מ (40 מייל), בתוך שטח רוסיה, אך מאוחר יותר אפשרה את השימוש המוגבל שלה כדי להגן על אזור חרקוב.
או'הנלון הצביע על הכנסת חיילים צפון קוריאנים לקרב כסיבה העיקרית לשינוי, והוסיף כי הוא לא ראה בכך יציאה מ"אותה גישה בסיסית של ביידן למלחמה במשך כמעט שלוש שנים".
"אם רוסיה תסלים, אנחנו נסלים", אמר לאל-ג'זירה.
ויליאם קורטני, שגריר ארה"ב לשעבר בג'ורג'יה וקזחסטן, אמר גם כי האישור אינו כשלעצמו מייצג הסלמה גדולה, במיוחד בהתחשב במגבלות האספקה. על פי הדיווחים, אוקראינה קיבלה רק כמה עשרות ממערכות ATACMS.
"אוקראינה כבר תוקפת עם רחפנים משלה מטרות הרבה יותר רחוקות ממה שה-ATACMS יכול להגיע", אמר. "אז זה לא שינוי אסטרטגי חדש לגמרי, אם תרצו. מה ש-ATACMS טוב עבורו, בעצם, הוא מטרות דחופות זמן ומטרות שמוגנות בכבדות."
פקידי הגנה אמריקאים ציינו כי רוסיה כבר העבירה רבים מהמטרות הרגישות ביותר שלה מחוץ לטווח ATACMS.
האם זה יכול לפגוע בביידן?
פוטין הזהיר במשך חודשים כי מתן אפשרות לאוקראינה לפגוע בתוך רוסיה עם נשק שסופק מערבית תשנה את הסכסוך באופן דרמטי.
"זה אומר שמדינות נאט"ו – ארצות הברית ומדינות אירופה – נמצאות במלחמה עם רוסיה", אמר בספטמבר.
ביום שלישי, רוסיה הוריד את הסף שלו על שימוש בנשק גרעיני בתגובה לכאורה למתקפת ATACMS.
המהלך כבר עורר ספקולציות כי צרפת ולונדון עלולות לאפשר בקרוב לאוקראינה להשתמש בטילי השיוט ארוכי הטווח שלהן SCALP ו-Storm Shadow, בהתאמה, בתוך שטח רוסיה.
אנליסטים נתנו לאל-ג'זירה הערכות שונות לגבי מידת הסיכון למהלך ביידן.
בהתחשב במגבלות ה-ATACMS, דיוויד מילר, מטעם קרנגי, תיאר את האישור החדש כ"ככל הנראה הדבר הכי פחות מסוכן (ממשל ביידן) יכול היה לעשות".
לייבן של קווינסי גם הסביר שלרוסיה יש תמריץ להישאר מאופקת עד שממשל טראמפ ייכנס לתפקידו.
לדבריו, עימות ישיר עם ארה"ב עדיין לא סביר, אך הוא לא שלל תגובות אחרות, כולל חבלה שנועדה לבעל ברית.
"הרוסים תמיד באמת פחדו לחצות קו אדום אחד אחרי השני", אמר.
"אז כן, זה עדיין מסוכן ביותר."
