וושינגטון
CNN
—
הנשיא ג'ו ביידן אמר ביום חמישי לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי המצב ההומניטרי הכולל בעזה אינו מתקבל על הדעת והזהיר את ישראל לנקוט בצעדים כדי להתמודד עם המשבר או להתמודד עם השלכות, הצהרה חריפה של בעלת בריתה האמיצה של ישראל.
השיחה בת 30 הדקות הייתה שיחת הטלפון הראשונה של שני המנהיגים מאז שביתה ישראלית נהרגו שבעה עובדי סיוע מהמטבח המרכזי העולמי בעזה. הרציחות עוררו סערה בבית הלבן ובידן תואר כמי שהגיע לרמה חדשה של תסכול מהקמפיין של ישראל.
"הנשיא ביידן הדגיש כי השביתות על עובדים הומניטריים והמצב ההומניטרי הכולל אינם מקובלים", אמר הבית הלבן בהצהרה זמן קצר לאחר סיום השיחה. "הוא הבהיר שמדיניות ארה"ב ביחס לעזה תיקבע על פי הערכתנו לגבי הפעולה המיידית של ישראל בצעדים אלה".
ביידן אמר גם שישראל צריכה "להכריז וליישם שורה של צעדים ספציפיים, קונקרטיים וניתנים למדידה לטיפול בנזק אזרחי, סבל הומניטרי ובטיחות עובדי הסיוע".
בשיחת הטלפון הודה נתניהו בפני עמיתו האמריקני כי צבא ההגנה לישראל אשם במותם של שבעת עובדי סיוע המטבח המרכזי של העולם השבוע – והבטיח לביידן שממשלת ישראל מתכננת להכריז על צעדים למניעת טעות כזו. קורה שוב, לדברי בכיר בממשל.
נתניהו אמר לביידן כי ישראל מתכוונת לשפר את המעקב אחר עובדים ללא מטרות רווח בתוך עזה, וביידן אישר שצעדים כאלה נחוצים, אמר הפקיד. ראש הממשלה גם התחייב במהלך הקריאה כי ישראל תכריז בקרוב על פתחים חדשים של מעברים הומניטריים, וכן על שינויים נהלים להגבלת הפגיעה באזרחים.
CNN דיווחה ביום חמישי אחר הצהריים כי הקבינט הביטחוני הישראלי אישר את ה-rפתיחת מעבר ארז בין ישראל לצפון רצועת עזה, לדברי גורם ישראלי, על מנת לאפשר סיוע הומניטרי נוסף לתוך המובלעת.
מהבית הלבן
בתמונה זו שפורסמה ל-X, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מדבר עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ב-4 באפריל 2024.
בנאום בבריסל לאחר השיחה, מזכיר המדינה אנטוני בלינקן הבהיר את ההימור: "אם לא נראה את השינויים שאנחנו צריכים לראות, יהיו שינויים במדיניות שלנו", אמר. עם זאת, לא בלינקן ולא דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, שנשא דברים מאוחר יותר בתדרוך העיתונאים של הבית הלבן, פירטו מהם שינויים פוטנציאליים במדיניות.
קירבי אמר שארה"ב "תקווה לראות כמה הכרזות על שינויים כאן בשעות ובימים הקרובים – ואני אשאיר את זה בזה".
ביידן לא פירט את הפרטים של האופן שבו ישקול לשנות את מדיניות ארה"ב במהלך השיחה אם ישראל לא תבצע שינויים בהתמודדותה עם המלחמה בעזה, במקום זאת מדבר באותן קווים רחבים המשתקפים בקריאת השיחה בבית הלבן כי יש צורך לבצע "שינויים" קונקרטיים, אמר הבכיר בממשל.
אמנם היו רגעים של מחלוקת בין ביידן לנתניהו על השיחה – אופיינית בין שני המנהיגים המכירים זה את זה עשרות שנים – אבל לא היה "קשקוש", אמר הבכיר, ותיאר את השיחה כ"ישירה".
כרגע לא מתוכננת שיחת המשך בין שני המנהיגים, לדברי הגורם.
הקריאה היא אולי הסימן החמור ביותר לתסכולו של ביידן מהמערכה של ישראל בעזה, שנפתחה בעקבות פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר. בתקופה שחלפה מאז, יותר מ-32,000 בני אדם נהרגו בעזה, לפי משרד הבריאות של המובלעת הפלסטינית, ומדי יום מתקבלים דיווחים מזעזע על מקרי מוות של אזרחים.
המלחמה הפכה לאחת הבעיות הפוליטיות הפנימיות העיקריות של ביידן לקראת הבחירות בנובמבר, שכן חלקים מרכזיים בקואליציית הבוחרים שלו זעמו על תמיכת הנשיא במלחמתה של ישראל. הפגנות צצו כמעט בכל אירוע פומבי שהנשיא ערך מחוץ לבית הלבן בחודשים האחרונים, והוא התעמת בפגישה אינטימית עם מנהיגים מוסלמים בתחילת השבוע עם התנגדות חריפה למדיניות ארה"ב כלפי המלחמה.
החידה הפוליטית הזו הפכה את הקריאה של יום חמישי ואת ההצהרות של בלינקן וקירבי לבולטות במיוחד, שכן שני האנשים הצביעו על שינוי אפשרי בעמדה של ארה"ב לקראת המלחמה אם ישראל תמשיך בשיטות הנוכחיות שלה.
בלינקן אמר שישראל לא צריכה לרדת לרמה של חמאס בתגובתה לפיגועי הקבוצה ב-7 באוקטובר.
"ישראל היא לא חמאס", אמר בלינקן. "ישראל היא דמוקרטיה, חמאס ארגון טרור. ודמוקרטיות מייחסות את הערך הגבוה ביותר לחיי אדם – כל חיי אדם".
ביידן היה מזועזע מהשביתה על עובדי המטבח המרכזי העולמי, אמר קירבי.
ישראל הכירה באחריות לשביתות אך אמרה שהשיירה לא הייתה ממוקדת ומותם של העובדים לא היה מכוון. המדינה ממשיכה לחקור את נסיבות הרצח. בלינקן הודה כי שביתת המטבח המרכזי העולמי אינה הפעם הראשונה שישראל הורגת עובדי סיוע בסכסוך.
"זה חייב להיות האחרון," הוא אמר.
אבל גם באותו זמן שהממשל רמז לשינויים אפשריים במדיניות אם ישראל לא תפסיק להרוג אזרחים, ארה"ב שלחה נשק קטלני יותר לבת בריתה.
ביידן הוא עומד לאור ירוק מכירה של 18 מיליארד דולר של מטוסי קרב מארצות הברית וישראל והממשל אישרו לאחרונה העברה לישראל של למעלה מ-1,000 פצצות במשקל 500 פאונד ומעל ל-1,000 פצצות בקוטר קטן, לפי שלושה אנשים שמכירים את הנושא.
קירבי הגן על מכירת הנשק וההעברות כתוצר של תהליכים ארוכי שנים.
"למעט החודשיים המיידיים שלאחר הפיגוע, לא ממש שלחנו סיוע חירום וסיוע צבאי לישראל", אמר קירבי. "מה שאתה רואה כאן הוא תוצאה של תהליך מכירת צבא זר לישראל שלוקח שנים".
מוקדם יותר ביום חמישי, אחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של ביידן בגבעת הקפיטול – הסנאטור הדמוקרטי כריס קונס – אמר ל-CNN כי לראשונה הוא פתוח להחיל תנאים לסיוע לישראל לאחר השביתה על עובדי המטבח המרכזי העולמי.
"אני חושב שאנחנו בנקודה הזאת", אמר לשרה סידרר מ-CNN. "אני חושב שהגענו לנקודה שבה הנשיא ביידן אמר – ואני אמרתי ואחרים אמרו – אם בנימין נתניהו, ראש הממשלה, היה מורה לצה"ל להיכנס לרפיח בקנה מידה, הם היו מטילים אלף לירות פצצות ושולחים בגדוד ללכת אחרי חמאס ולא לעשות שום הפרשה לאזרחים או לסיוע הומניטרי, שאצביע להתנות סיוע לישראל".
הנשיא קרא להפסקת אש זמנית הכוללת שחרור בני ערובה המוחזקים בידי חמאס, וחזר ואמר שהוא לא רוצה שישראל תבצע פלישה קרקעית לרפיח בדרום עזה, שם עשרות עקורים עזתים חיפשו מחסה. הוא קרא שוב להפסקת אש זמנית בשיחה עם נתניהו ביום חמישי.
"הוא הדגיש כי הפסקת אש מיידית חיונית לייצוב ולשפר את המצב ההומניטרי ולהגן על אזרחים חפים מפשע, והוא דחק בראש הממשלה להסמיך את המשא ומתן שלו להגיע להסכם ללא דיחוי להחזרת בני הערובה הביתה", אמר הבית הלבן בכתב העת. הצהרה בעקבות השיחה.
אבל, עד כה, ביידן הפסיק לקרוא להפסקת אש קבועה. ההיסוס שלו לעשות זאת יוצא מהכלל עם הפעולות וההצהרות הפומביות של מנהיגים אחרים בעולם, כולל בעלות ברית של ארה"ב.
הסיפור הזה עודכן בהתפתחויות נוספות.
ג'ניפר הנסלר ודונלד ג'אד מ-CNN תרמו לדיווח הזה.
