איסלאמאבאד, פקיסטן – ראש הצבא של פקיסטן, מרשל שדה אסים מוניר, החזיק חסר תקדים מפגש אחד על אחד עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, שם דיברו שני המנהיגים במשך יותר משעתיים, על פי הצבא הפקיסטני.
בהצהרה שפורסמה ביום חמישי על ידי יחסי ציבור בין-שירותים (ISPR), האגף התקשורתי של הצבא הפקיסטני, הפגישה, שנקבע במקור לשעה אחת, בחדר הממשלה בארוחת הצהריים ואז המשיך במשרד הסגלגל.
לאחר הפגישה ביום רביעי, אמר ה- ISPR, מוניר הביע "הערכה עמוקה" על מאמציו של טראמפ להקל על הפסקת אש בין הודו לפקיסטן לאחר סכסוך של ארבעה ימים במאי בין שני שכני החמוש הגרעיניים. על פי ה- ISPR, טראמפ בירך על שיתוף הפעולה של פקיסטן נגד "טרור".
בעוד שהבית הלבן לא שחרר שום הצהרה על הפגישה, שהתקיימה מאחורי דלתות סגורות וללא הזדמנויות לצילום בתקשורת חדשותית, טראמפ דיבר עם כתבים בקצרה לאחר שיחותיו עם מוניר. הוא הודה לראש הצבא ואמר שהוא "מכובד לפגוש אותו".
עם זאת, בין הבונהומיה וההבטחה של עלייה חדה ביחסים לאחר שנים של מתח בין וושינגטון לאיסלאמאבאד, טראמפ התייחס גם לסכסוך הצבאי המתמשך בין ישראל לאיראן, שלדברי נשיא ארה"ב על ידי מדינתו להצטרף.
הפקיסטנים, אמר טראמפ, "מכירים היטב את איראן, טובה יותר מרוב", והוסיפה שהם "לא מאושרים".
עבור פקיסטן אמרו אנליסטים כי ההערה הדגישה כיצד האיפוס בקשרים עם ארה"ב שאסלאמאבאד מבקש נואשות ייבדק על ידי שני אתגרים מרכזיים. איראן והמשבר הנוכחי עם ישראל יאלצו את פקיסטן למעשה איזון דיפלומטי, אמרו. ויחסו ההדוק של איסלאמאבאד עם סין יכלו למשוך באופן דומה את פקיסטן לכיוונים סותרים.
על מה דיברו טראמפ ומוניר?
על פי נתוני ה- ISPR, מוניר דיבר עם טראמפ על מגוון תחומים שבהם שתי המדינות יכלו לחזק את שיתוף הפעולה, כולל "פיתוח כלכלי, מוקשים ומינרלים, בינה מלאכותית, אנרגיה, קריפטו טכנולוגיות מתעוררות".
אולם הצבא הפקיסטני הודה כי שני המנהיגים קיימו גם "דיונים מפורטים" על המתחים ההולכים וגוברים בין איראן לישראל עם מוניר וגם של טראמפ – על פי איסלאמאבאד – והדגיש את הצורך בהחלטה שלווה.
מוניר ליווה על ידי יועץ הביטחון הלאומי של פקיסטן, סגן אלוף אסים מאליק, שעומד גם בראש סוכנות הביון המובילה במדינה, המודיעין הבין-שירות (ISI).
בצד האמריקני הצטרף טראמפ למזכיר המדינה מרקו רוביו והמשא ומתן הבכיר של הנשיא במזרח התיכון, סטיב וויטקוף.
מרווין וויינבאום, עמית בכיר במכון המזרח התיכון (MEI), אמר כי ניתן לפרש את היעדר נוכחות תקשורתית במהלך ארוחת הצהריים כציע כי "אופי השיחה היה כזה שאף אחד מהצדדים לא רצה הזדמנויות צילום".
וויינבאום אמר לאל ז'זירה כי סביר להניח שאף אחד מהצדדים לא רצה לחשוף הרבה על "מה נדון, אם כי הקריאה שלי היא שזה היה אולי ארה"ב שרצה לדעת על תפקידה של פקיסטן במה שלאחר איראן במהלך מצב מתמשך זה".
מאוחר יותר ביום רביעי בערב, מוניר השתתף בארוחת ערב בה אירחה שגרירות פקיסטנית עם כמעט שלושה תריסר דמויות של טנקי חשיבה, מוסדות מדיניות וחוגים דיפלומטיים. אל ג'זירה שוחח עם כמה משתתפים, שביקשו כולם לאנונימיות לדון בדברים שמוניר אמר בארוחת הערב.
משתתף אחד אמר כי מוניר לא גילה פרטים מהפגישה שלו עם טראמפ, אך הוא העיר כי השיחה "פנטסטית ולא הייתה יכולה להשתפר".
מוניר הוסיף, על פי אדם זה, כי יחסי פקיסטן עם הממשל הקודם של הנשיא ג'ו ביידן היו "בין הגרועים ביותר" היסטורית.
משתתף אחר אמר לאל ז'זירה כי מוניר אמר כי ארה"ב "יודעת מה היא צריכה לעשות ביחס לאיראן" וחזרה על כך שההשקפה של פקיסטן היא ש"כל סכסוך ניתן לפתרון באמצעות דיאלוג ודיפלומטיה ".
'עלייה משמעותית'
נכון לעכשיו, אמרו מומחים, הפגישה מייצגת רווח גדול עבור פקיסטן בהצעתו לשפר את הקשרים עם ארה"ב.
פקיסטן הייתה בעלת ברית קרובה של ארה"ב מאז שזכתה לעצמאות בשנת 1947. הם עבדו מקרוב באפגניסטן לאחר הפלישה הסובייטית בשנת 1979 ואז שוב לאחר הפלישה האמריקאית לאפגניסטן בעקבות הפיגועים ב- 9/11.
בעוד שארה"ב סיפקה סיוע של יותר מ -30 מיליארד דולר בשני העשורים האחרונים לפקיסטן, היא האשימה שוב ושוב את איסלאמאבאד ב"כפילות "ואינו שותף אבטחה אמין.
פקיסטן, בתורו, טענה כי וושינגטון דורשת כל הזמן שהיא "תעשה יותר" מבלי להכיר במלואה בהפסדים וחוסר היציבות שפקיסטן סבלה בגלל אלימות אזורית.
אליזבת טרלקלד, מנהלת תוכנית דרום אסיה במרכז סטימסון בוושינגטון הבירה, אמרה כי ביקורו של מוניר מסמן "עלייה משמעותית" בקשרים של ארה"ב-פקיסטן תחת ממשל טראמפ.
"בהתחשב בתפקידו המרכזי של הנשיא טראמפ בעיצוב מדיניות החוץ והעדפתו לקשרים אישיים, ביקור זה איפשר לשדה מרשל מוניר לחזק קשר שנבנה במהלך המשבר האחרון", אמרה לאל ג'זירה.
סהר חאן, מומחה למדיניות אבטחה מבוסס וושינגטון הבירה, אמר כי בעוד שהפגישה הייתה משמעותית, זה לא אומר ששתי המדינות הן "עכשיו חברים". עם זאת, זה מצביע על "הפשרה במערכת היחסים".
היא הוסיפה שלמרות שטראמפ אינו צפוי, על פקיסטן לשקול להכות איתו עסקה כדי למנוע דרישות לא מציאותיות בנושאים אזוריים.
"לעת עתה, המסר של מוניר לממשל טראמפ הוא, קח את הזמן להבין את פקיסטן ולהפסיק לראות אותה דרך עדשת הודו, סין או אפגניסטן," אמרה.
עם זאת, מה שהופך את ההודעה למקל זה לא יהיה קל, אמרו אנליסטים.
סין, הדילמה האסטרטגית האמיתית
סין נותרה בן הזוג הקריטי ביותר של פקיסטן, איתו היא נהנית מקשרים כלכליים, אסטרטגיים וצבאיים עמוקים. אך בו זמנית, בשלושת העשורים האחרונים, עלייתו של בייג'ינג כמעצמה עולמית הפכה אותה ליריבה העיקרית של וושינגטון.
מוחמד פייסל, חוקר אבטחה בדרום אסיה באוניברסיטת הטכנולוגיה בסידני, אמר כי ניהול קשרים עם שתי הסמכויות יבחן את המחויבות של איסלאמאבאד למדיניות של "פוליטיקה ללא מחנה".
סין השקיעה 62 מיליארד דולר במסדרון הכלכלי בסין-פקיסטן (CPEC), פרויקט תשתית גדול המחבר בין סין המערבית לים הערבי דרך פקיסטן.
בחזית הצבאית, פקיסטן רוכשת יותר מ 80 אחוז מהנשק שלה מסין, וחלק מאותם מוצרים, במיוחד מטוסים וטילים סיניים, הראו את ערכם בסכסוך האחרון עם הודו.
"בטווח הרחוק, גם (סין וגם ארה"ב) הם מכריעים עבור פקיסטן בפני עצמם", אמר פייסל לאל ג'זירה. ובעוד שארה"ב וסין עשויים כל אחד לרצות את איסלאמאבאד לצידם, העובדה שלפקיסטן מבוקשת על ידי שניהם יש יתרון משלה.
זה "נותן לאיסלאמאבאד מרחב דיפלומטי ניכר להרחבת שיתוף הפעולה עם בייג'ינג וגם עם וושינגטון", אמר.
אתגר איראן
איראן, כיום תחת תקיפה ישראלית אינטנסיבית שכוונה לתשתיות מפתח ולדמויות צבאיות וגרעוניות בכירה, מהווה אתגר רגיש נוסף עבור פקיסטן.
אנליסטים טענו כי הקרבה והקשרים של פקיסטן לטהראן מציבים אותה כמתווך פוטנציאלי בין ארה"ב לאיראן.
"זה האינטרס של פקיסטן למלא תפקיד מתווך. זה לא יכול להרשות לעצמו יריב אחר בגבול המערבי שלה, בהתחשב באתגרים הפנימיים שלו", אמר חאן.
בחודש שעבר נסע מוניר לאיראן יחד עם ראש ממשלת פקיסטן שחבז שריף. במהלך הביקור הוא פגש את האלוף מוחמד בגרי, ראש המטה הכללי של הצבא האיראני. בגל השביתות הראשון של ישראל ביום שישי, באג'רי היה אחד ממספר גורמים הצבאיים שנהרגו.
מאז החלו השביתות הישראליות, פקיסטן הגנה בתוקף על זכותה של איראן להגנה עצמית, ותיארה את השביתות הישראליות כהפרות של ריבונותה הטריטוריאלית של איראן וכינתה אותם "פרובוקציות בוטות".
בפקיסטן יש כמעט 250 מיליון איש, לפקיסטן מיעוט שיעי משמעותי – בין 15 אחוז ל -20 אחוז מהאוכלוסייה – הנראים לאיראן מנהיגות דתית.
פייסל ציין כי המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית הללו תגביל את התמיכה הציבורית של פקיסטן בכל התערבות צבאית של ארה"ב.
"איסלאמאבאד יכול להמשיך לקרוא לדיפלומטיה והפסקת פעולות האיבה להכיל את הסכסוך. כשכן, חוסר היציבות באיראן אינו האינטרס של פקיסטן," אמר.
במקביל הוסיף פייסל, "עלייה במתיחות עדתית (בפקיסטן) יכולה לבדוק ביטחון פנימי. לפיכך, איסלאמאבאד ייזהר מתנוחה ציבורית פרו-אמריקאית."
