בעיצומה של המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון, מצביע חוקר המזרח התיכון ומרצה במכללה האקדמית רמת גן, רוני שלום, על התמונה הרחבה – זו שמעבר לגבול עזה או למתקפות מלבנון. בראיון ל”מעריב” הוא מותח ביקורת חריפה על אזלת היד של המערב, ובעיקר של ארצות הברית, מול משולש הכוח שמחזיק את חמאס מעל פני המים: דיפלומטיה, דולרים ואיומי טרור.
“חמאס, איראן וקטאר נהנים ממעין חסינות בזירה הבינלאומית – כזו שנשענת על שילוב בין כסף, דיפלומטיה ואיומי טרור”, אומר רוני שלום, חוקר המזרח התיכון בראיון למעריב. “איראן וקטאר, שמספקות לחמאס תמיכה מורלית וחומרית, עושות זאת מתוך רצון לקדם את האינטרסים שלהן במזרח התיכון. באמצעות חיזבאללה, חמאס וארגוני פרוקסי נוספים, הן מפעילות לחצים ואיומים על מדינות המערב, תוך שהן מנצלות את הקשרים האזוריים והבינלאומיים כדי לקדם את החזון שלהן”.
שלום מצביע על קטאר, אחת המדינות העשירות והמשפיעות באזור, כמרכיב מרכזי במערך שמאפשר לחמאס לשרוד, ואף לשגשג בזירה הבינלאומית: “קטאר – הנסיכות העשירה בגז ובקשרים בינלאומיים – ממלאת תפקיד קריטי בהקניית לגיטימציה וגב כלכלי לחמאס. דוחא מארחת את הנהגת הארגון, מזרימה כספים לאנשי חמאס בעזה, ובמקביל זוכה להכרה ולכבוד כ’מתווכת’ בינלאומית. ישנם דיווחים לא מעטים שגם איראן וגם קטאר משחדות בכירים במערב – כדי להבטיח המשך סובלנות כלפי פעולותיהן”.
ראש הממשלה נתניהו אמנם קרא לאחרונה לקטאר “לבחור צד”, אך לדעת שלום, הקריאה הזו היא חסרת בסיס: “גם הוא יודע שהבחירה של קטאר נעשתה מזמן. קטאר לא באמת צריכה לבחור צד – היא כבר בחרה. זהותה הדיפלומטית והתקשורתית משקפת את ברית האחים המוסלמים והרדיקליזם האיסלאמי. בישראל ובעולם המערבי בוחרים להעלים עין – כדי לא לאבד את האינטרסים הכלכליים שמציעה קטאר”.
לדבריו, גם ישראל נוהגת בעצימת עין -אך לא מתוך עיוורון, אלא כחלק ממדיניות שנקבעת הרחק מירושלים. “ישראל פועלת בעצימת עין ובהמשך לדרך הפעולה המערבית. גם ארה”ב, שמעוניינת לשמר את קשריה עם קטאר וליהנות מהכספים ומההשפעה שלה, נוקטת בגישה דומה. ולראייה: אפילו בזמן המלחמה מול חמאס, נחתמו עסקאות ענק בין ארה”ב לקטאר – עסקת מל”טים ב־2 מיליארד דולר, הארכת הסכם השכירות של בסיס אל־עודייד, ועסקת שדרוג מערכות הגנה אווירית ב־197 מיליון דולר”.
וכשארצות הברית מהססת, כך שלום טוען, ישראל נותרת בלי יכולת אמיתית לשנות מדיניות: “אם האמריקאים לא רוצים לראות בקטאר אויב – האם ישראל, האחות הקטנה של ארה”ב, תעז לראות בהם כך? כשוושינגטון עוצמת עין, לירושלים אין באמת חופש פעולה לפעול אחרת”.
אבל מעבר לביקורת על ישראל, שלום מזהיר כי המדיניות הזו מסוכנת למערב עצמו: “עצימת העין הזו היא לא רק טעות – היא מדיניות. תימן אולי נראית רחוקה, אך הטילים שלה כבר נוחתים ליד שדות תעופה בישראל. הדפוס ברור: כשמערב רופס עומד מול חזון איסלאמיסטי נחוש, התוקפן מרשה לעצמו לחלום רחוק יותר – ולפגוע חזק יותר”.
לדבריו, ההתעקשות שלא להציב לקטאר ולאיראן תג מחיר על תמיכתן בטרור היא זו שמזינה את האלימות. “ואם קטאר לא משלמת מחיר על עידוד הטרור הגזעני של חמאס, ואיראן לא נענשת על קידום הטרור החות’י – למה שמישהו שם יעצור? כשאין מחיר – יש תגמול”.
לסיום, שלום מציב שאלה נוקבת, שראוי לשאול אותה לא רק בירושלים, אלא גם בוושינגטון: “אז מי בעצם קונה ממי? האם קטאר רכשה טילים אמריקאיים – או שהיא פשוט רכשה עוד זמן לחמאס? האם זו עסקת נשק – או עסקה על דם?”
