בית הנבחרים של ארצות הברית הצביע בעד הצעת חוק להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כנקמה על צווי המעצר שלו נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר ההגנה לשעבר של המדינה יואב גלנט.
המחוקקים בחדר התחתון של הקונגרס האמריקני העבירו ביום חמישי את "חוק התנגדות בית המשפט הבלתי לגיטימי" בהפרש מוחץ, 243 ל-140, באות לתמיכה חזקה בישראל.
45 דמוקרטים הצטרפו ל-198 רפובליקנים בגיבוי הצעת החוק. אף רפובליקני לא הצביע נגד.
הצעת החוק מגיעה כעת לסנאט, שם הושבע רוב רפובליקני בתחילת החודש.
ה חֲקִיקָה מציע סנקציות לכל זר המסייע ל-ICC בניסיונותיו לחקור, לעצור או להעמיד לדין אזרח אמריקאי או אזרח של מדינה בעלת ברית שאינה מכירה בסמכות בית המשפט.
לא ארה"ב ולא ישראל הן צד לאמנת רומא, שהקימה את ה-ICC.
הסנקציות יכללו הקפאת נכסי רכוש, כמו גם שלילת אשרות לכל זר התורם באופן מהותי או כלכלי למאמצי בית המשפט.
"אמריקה מעבירה את החוק הזה כי בית משפט קנגורו מבקש לעצור את ראש הממשלה של בעלת בריתנו הגדולה, ישראל", אמר הנציג בריאן מאסט, יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים, בנאום לפני ההצבעה ביום חמישי.
ההצבעה, אחת הראשונות מאז הושב הקונגרס החדש בשבוע שעבר, הדגישה את התמיכה החזקה בקרב חבריו הרפובליקנים של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בממשלת ישראל, למרות מלחמתה המתמשכת בעזה.
הסכסוך הזה הרג יותר מ-46,000 פלסטינים מאז החל באוקטובר 2023, רבים מהם נשים וילדים. מומחי האו"ם גינו את השיטות של ישראל בעזה כ"תואמת את המאפיינים של רצח עם".
זה גרם לפרקליטים של בית הדין הפלילי במאי האחרון להוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.
בתגובה, איימו המחוקקים בארה"ב בתגמול נגד ה-ICC. במכתב שנשלח לנשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן במאי, עשרות ארגוני זכויות אדם דחקו בו לדחות את הקריאות לפעולת ענישה.
"פעולה על פי הקריאות הללו תגרום נזק חמור לאינטרסים של כל הקורבנות ברחבי העולם וליכולתה של ממשלת ארה"ב לקדם זכויות אדם ועילת צדק", הקבוצות כתב בזמנו.
השבוע פרסמה קבוצה נוספת של ארגוני זכויות אדם מִכְתָב לקראת ההצבעה ביום חמישי, גינה את הצעת חוק הבית כהתקפה על "מוסד שיפוטי עצמאי".
הסנקציה של בית המשפט, כתבו, "תסכן את יכולתם של קורבנות נואשים בכל חקירות בית המשפט לגשת לצדק, תחליש את האמינות של כלי הסנקציות בהקשרים אחרים, ותעמיד את ארצות הברית בסתירה עם בעלות בריתה הקרובות ביותר".
המכתב הזהיר כי הטלת "הקפאת נכסים והגבלות כניסה" על בעלות ברית של ה-ICC תביא לארה"ב את "הסטיגמה של התייצבות ללא עונש על צדק".
עם זאת, הסנאט האמריקני, תחת מנהיג הרוב ג'ון ת'ון, הבטיח שיקול מהיר של המעשה כדי שטראמפ יוכל לחתום עליו בחוק לאחר כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר.
ב-2020, במהלך כהונתו הראשונה בתפקיד, טראמפ הסנקציות בכירי ה-ICC על חקירות בית המשפט של פשעי ארה"ב באפגניסטן ופשעים ישראלים בשטח פלסטיני כבוש. הנשיא ביידן הסיר מאוחר יותר את הסנקציות הללו.
ה-ICC, שבסיסו בהאג, הוא בית משפט קבוע שיכול להעמיד לדין אנשים בגין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ופשע תוקפנות.
מדינת פלסטין חברה מאז 2015, ובית המשפט הכריז לראשונה על חקירת פשעים שבוצעו שם על ידי גורמים ישראלים וחמאס כאחד ב-2019.
למרות שישראל אינה צד ל-ICC, לבית המשפט יש סמכות שיפוט לגבי פשעים שבוצעו בשטחה של מדינה חברה, ללא קשר ללאום של מי שמבצע אותם.
ארה"ב תמכה לפעמים בבית המשפט, למשל, כאשר התובע העליון של בית המשפט הבינלאומי ביקש צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על פשעי מלחמה לכאורה באוקראינה. רוסיה, כמו ישראל וארה"ב, אינה חברה בבית המשפט.
כארים חאן, התובע שהוציא את צו המעצר נגד נתניהו וגלנט, אמר כי החלטתו עולה בקנה אחד עם גישתו של בית המשפט בכל תיקיו, והוא ציין כי הצווים יכולים למנוע פשעים מתמשכים.
