המחוקקים בארצות הברית אמורים להצביע על הצעת חוק שתעניק למשרד האוצר האמריקני סמכות רחבה לבטל את מעמד הפטור ממס של ארגונים ללא מטרות רווח שלדעתם תומכים ב"טרור", מה שמעורר חשש שהחקיקה תשמש נגד פרו – קבוצות זכויות פלסטיניות ואחרות.
חוק עצור מימון טרור ועונשי מס על ערובה אמריקאי, או HR 9495, יוצבע בבית הנבחרים של ארה"ב מאוחר יותר ביום שלישי.
זה הוצג לראשונה בתגובה לתפוצה רחבה הפגנות בקמפוס נגד מלחמתה של ישראל בעזה – שבמהלכה כמה קבוצות סולידריות פלסטיניות סומנו כ"פרו-חמאס" על ידי פוליטיקאים ואמצעי חדשות פרו-ישראלים. אבל ההשלכות הגורפות הפוטנציאליות של החקיקה קיבלו דחיפות חדשה בעקבות זכייתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב בשבוע שעבר.
עוד לפני הבחירות, תומכי זכויות האזרח גינו בהרחבה את הצעת החקיקה. ב א מִכְתָב שנחתמו על ידי יותר מ-100 קבוצות בספטמבר, הם הזהירו כי הצעת החוק "מעלה חששות חוקתיים משמעותיים" וכי מכיוון שהיא מקנה "שיקול דעת חד-צדדי עצום לשר האוצר, היא יוצרת סיכון גבוה לאכיפה פוליטית ומפלה".
עכשיו זה טראמפ חוזר לבית הלבן – מה שגרם לחששות נרחבים מפני דיכוי צפוי של זכויות האזרח – תומכי זכויות האדם מזהירים כי החקיקה מעצימה את הממשל הנכנס עם כלי מסוכן להפליא לפצח על מחלוקת עם מעט בלמים ואיזונים.
"זה הרבה יותר איום אמיתי כרגע", אמרה לאל-ג'זירה קיה המדנצ'י, יועצת מדיניות בכירה באיגוד האמריקני לחירויות האזרח. "אנחנו יודעים שטראמפ הולך להיות נשיא. אני לא יודע אם זה הזמן לתת לו סמכות נוספת”.
אובדן מעמד ללא מטרות רווח, אמר המדנצ'י, מאיים על הכדאיות הפיננסית של ארגונים רבים בכך שהוא מונע מהם פטורים ממס. בעוד שלארגונים ממוקדים יהיה חלון של 90 יום לערער על הייעוד, לא בהכרח יסופקו להם הראיות הבסיסיות ששימשו להכרעה נגדם. "התהליך כולו מתנהל לפי שיקול דעתו הבלעדי של שר האוצר", אמר המדנצ'י. "אז אתה יכול לבטל את הסטטוס שלך ללא מטרות רווח לפני שתהיה לך הזדמנות לעשות שימוע."
אבל להכרזה חד-צדדית כ"פרו-טרוריסטית" יש השלכות רחבות עוד יותר, הוא הוסיף.
"יש לך את הסטיגמה שאתה מוגדר כארגון תומך טרור", אמר המדנצ'י. "יש לך את כל העלויות המשפטיות שאתה עומד לגרור מהצורך ללכת לבית המשפט כדי להילחם בזה, ויש לך תורמים שאולי בורחים ממך כי הם לא רוצים להתמודד עם המחלוקת, הם עלולים תפחד שאם הם יתרמו לך כסף הם יואשמו במתן תמיכה חומרית לקבוצת טרור".
אין הליך תקין
הצעת החוק כוללת גם צעד שיציע הקלות מס לאזרחי ארה"ב המוחזקים בשבי "קבוצות טרור" או שנכלאים שלא בצדק בחו"ל.
על ידי שילוב שתי ההוראות תחת אותה חקיקה – כשהשנייה פופולרית מבחינה פוליטית בשתי המפלגות – נותני החסות של הצעת החוק קיוו להאיץ אותה עם כמה שפחות התנגדות, אומרים המבקרים.
אבל המרכיב היותר ערמומי של הצעת החוק, זה שמכוון לעמותות, מכפיל את החקיקה הקיימת.
מתן "תמיכה חומרית" לארגוני טרור שיועדו על ידי ארה"ב כבר מנוגדת לחוק, ציינה לארה פרידמן, נשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון.
"זה כבר לא חוקי עבור (עמותות) לתמוך בטרור ולמשרד המשפטים יש למעשה דרך לומר, 'זה לא חוקי, וזה ארגון טרור זר, והנה ההוכחה שלנו'", אמרה לאל-ג'זירה. "וזה נותן דין וחשבון: הם יכולים לקחת את הסטטוס שלך ללא מטרות רווח, אבל יש תהליך תקין בפועל."
חבר הקונגרס דייוויד קוסטוף, רפובליקני ומממן שותף להצעת החוק, טען כשהציג לראשונה את החקיקה שהתהליך הנוכחי אינו מספיק.
"כרגע, היכולת שלנו לפצח ארגונים פטורים ממס התומכים בטרור אינה מספקת", אמר קוסטוף באפריל. "לעשות זאת, על פי החוק הנוכחי, מצריך תהליך בירוקרטי ארוך שלעתים מנע מהרשויות הפדרליות לפעול".
לא רק קבוצות פרו-פלסטיניות
אבל הסרת בלמים ואיזונים מהתהליך עלולה להפוך את החקיקה לנשק שייפרס נגד כל קבוצה שהממשל בתפקיד לא יאהב.
כשהצעת החוק הוגשה לראשונה, היא יצרה דחיפה מכל הקשת הפוליטית, ציין פרידמן.
"כולל מהימין שאמרו, 'ובכן, אם זה בידיים של ממשלה שמתנגדת לדברים שאכפת לנו מהם, זה עלול לפגוע בנו'", אמרה. "האם אנחנו בנקודה עכשיו שבה הרפובליקנים החליטו שלעולם לא תהיה עוד ממשלה שיכולה לחזור לנשוך אותם כדי שהם יתמכו בכל דבר ללא הגבלה? אני לא יודע. טראמפ יכול לעשות את כל זה בצו ביצוע בכל מקרה".
אבל המבקרים מקווים שבחירתו מחדש של טראמפ תגרום לדמוקרטים בקונגרס לחפש צעדים, כמו זה, שיכולים להעצים אותו עוד יותר.
"הדיכוי של MAGA על חופש הביטוי כבר מתחיל בקונגרס", כתבה אווה בורגוורדט, דוברת לאומית של תנועת IfNotNow, בהצהרה. "אין זה מתקבל על הדעת שכל דמוקרט יחתום על הסמכויות הגורפות הללו לממשל טראמפ שנוטה להרוס לא רק קבוצות הפועלות למען שלום, שוויון וצדק, אלא גם כל מראית עין של התנגדות דמוקרטית במדינה הזו".
באסים אלקרה, מנכ"ל CAIR Action, הזהיר גם הוא כי הצעת החוק "תהווה תקדים מסוכן, המאפשרת לממשלה להשתיק ולפרק ארגונים מתוך גחמה, ללא פיקוח או אחריות אמיתית".
"ארגונים הדוגלים למען זכויות פלסטינים עשויים להיות היעד הראשון", הדהד כריס חביבי, מנהל הסברה בוועדה הערבית האמריקאית נגד אפליה.
"אבל הם לא יהיו האחרונים."
