בית המשפט העליון משעה צו המבקש ממסעדות ועגלות בצד הדרך להציג את שמות הבעלים במדינות אוטר פראדש ואוטראקהנד.
בית המשפט העליון בהודו קבע כי לא ניתן לכפות על מסעדות להציג את שמות בעליהם, והשהה את הוראות המשטרה בשתי מדינות צפוניות שלדברי המבקרים עלולות לגרום לאפליה של מוסלמים.
המשטרה בשתי המדינות, שנשלטו שתיהן על ידי מפלגת Bharatiya Janata (BJP) של ראש הממשלה נרנדרה מודי, נתנה פקודות בעל פה המחייבות מסעדות ואפילו עגלות בצד הדרך לאורך המסלול שנלקח מדי שנה על ידי אלפי עולי רגל הינדים לשים את שמות בעליהם על לוחות התצוגה. .
מהמשטרה נמסר כי המהלך יסייע לצליינים הנוסעים ברגל לאתרים קדושים במהלך חודש שרוואן הקדוש, שרבים מהם פועלים לפי מגבלות תזונתיות, כגון אי אכילת בשר במהלך מסעם.
אולם ספסל בית המשפט העליון קבע ביום שני כי בעוד שניתן לצפות ממסעדות לציין את סוג האוכל שהן מגישות, כולל אם הוא צמחוני, "אסור להכריח אותן" להציג את שמם וזהות הבעלים.
בית המשפט השעה צווים של המשטרה במדינות אוטר פראדש ואוטרקהנד ופרסם להן הודעה המבקשת את תגובתן לעתירות המערערות על המהלך.
בית המשפט ידון בעניין בשנית ביום שישי.
על פי ההערכות, יותר משליש מ-1.4 מיליארד האנשים בהודו הם צמחונים – האחוז הגדול בעולם של אנשים שלא אוכלים בשר או ביצים. יש צמחונים שבוחרים שלא לאכול במסעדות שמגישות גם בשר ולא משכירים בתים לדיירים אוכלי בשר.
ממשלת אוטר פראדש, שהייתה הראשונה ליישם את הכלל, אמרה שהוא נועד לשמור על טוהר אמונתם של עולי הרגל, הידועים כ"קנווריאס", שהם חסידי האל ההינדי שיווה. הם מטיילים במשך ימים או שבועות בכל פעם לנקודות עלייה לרגל לאורך נהר הגנגס הקדוש על מנת לאסוף מים שיוצעו במקדשי שיווה.
רוב עולי הרגל הם זכרים צעירים הנוסעים אל ומעיירות המקדש דרך מדינות אוטר פראדש, אוטארקהאנד, מאדיה פראדש, הריאנה, דלהי ורג'סטאן.
בדרך כלל, משטרה מוזמנת לשמור על השקט ויש מגבלות תנועה. עם זאת, היו דיווחים על אלימות וונדליזם בשנים האחרונות כאשר קבוצות ענק של צעירים עוברות בערים, לפעמים צועדות באמצע הכביש.
מתנגדים, כולל כמה בעלי ברית של ה-BJP שלא הסכימו עם הוראת המשטרה, אמרו כי המהלך נועד למנוע מהעולי הרגל להתנשא על מסעדות בבעלות מוסלמים.
גם אוטר פראדש וגם אוטארקהאנד היו עדים למתיחות עדתית גועשת בעבר הקרוב, כאשר מבקרים מאשימים את ממשלות ה-BJP של שתי המדינות ב רדיפת מיעוטים מוסלמים.
ארגון Jamiat Ulama-i-Hind, הארגון המוסלמי-חברתי הגדול בהודו, הביע דאגה מהסדר בשתי המדינות.
כמה בעלי ברית של BJP ומנהיגי מפלגות האופוזיציה מתחו גם הם ביקורת על הוראות המשטרה, ואמרו שהם חוששים שהם יעמיקו את הפער הקהילתי ויובילו להינדים להימנע ממסעדות המעסיקות מוסלמים.
"פקודות כאלה הן פשעים חברתיים, שרוצים לקלקל את האווירה השלווה של הרמוניה", אמר ראש האופוזיציה של מפלגת סמאג'וואדי, אחילש ידב, בפוסט ב-X, כשהוא מתח ביקורת על מהלכי המשטרה.
