אבל המפלגות החרדיות, עם מעט אפשרויות חביבות, אולי לא יהיו להוטות להפיל את הקואליציה של מר נתניהו, לדבריו. "הם לא רואים אלטרנטיבה, אז הם ינסו לגרום לזה לעבוד כל עוד הם יכולים", אמר מר כהן. "הם יתפשרו יותר ממה שהם אולי היו מוכנים לפני שנה בניסיון לשמר את הממשלה".
לעת עתה, על הצבא לתכנן תוכנית כדי לקבל בשורותיו אלפי חיילים המתנגדים לשרת ושבידודם ומסורתם עומדים בסתירה לכוח לוחם מודרני.
החלטת בית המשפט יוצרת "פצע פוליטי פעור בלב הקואליציה" שמר נתניהו חייב כעת לטפל בו בדחיפות, אמר יוחנן פלסנר, יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה, צוות חשיבה ירושלמי.
בהודעת מפלגת הליכוד של מר נתניהו מתחה ביקורת על בית המשפט העליון על מתן פסק דין כאשר הממשלה מתכננת להעביר חקיקה שתביא למיושנת התיק. הצעת החוק של הממשלה, אמרה המפלגה, תגדיל את מספר המתגייסים החרדים תוך הכרה בחשיבות לימוד הדת.
לא ברור אם הצעתו של מר נתניהו תעמוד בסופו של דבר בביקורת שיפוטית. אבל אם יתקבל בפרלמנט, חוק חדש עלול לעמוד בפני שנים של אתגרים של בתי המשפט, ולקנות לממשלה זמן נוסף, אמר מר פלסנר.
החלטת בית המשפט העליון ביום שלישי עוררה מיד זעם בקרב פוליטיקאים חרדים. חרדים רבים רואים בשירות הצבאי שער להיטמעות בחברה ישראלית חילונית שתוביל צעירים לסטות מאורח חיים המונחה על ידי התורה, כתבי הקודש.
"מדינת ישראל הוקמה כדי להיות בית לעם היהודי, שהתורה היא עבורו סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח", אמר היום שני בהצהרה יצחק גולדקנופף, שר בממשלה החרדי.
לאחר המתקפה על דרום ישראל בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, התאחדו הישראלים בנחישות להכות בחזרה. אבל כשאלפי חיילי מילואים התבקשו לשרת סיורים שניים ושלישיים בעזה, קווי השבר בחברה הישראלית צצו במהירות מחדש.
חלק מהאנליסטים הישראלים מזהירים כי מלחמה עלולה להתפשט לחזיתות נוספות בגדה המערבית ובגבול הצפוני עם לבנון, מה שיוביל את הממשלה לקרוא לעוד גיוסים ולהגביר את היחסים בין יהודים חילונים לחרדים.
כבר ישראלים רבים – חילונים, דתיים וחרדים כאחד – רואים בסוגיית הטיוטה רק התכתשות אחת בקרב תרבותי רחב יותר על עתידה ההולך ובלתי ברור של המדינה.
יהודים חרדים קיבלו פטור משירות צבאי מאז הקמת ישראל ב-1948, כאשר הנהגת המדינה הבטיחה להם אוטונומיה בתמורה לתמיכתם ביצירת מדינה חילונית ברובה. היו אז רק כמה מאות בחורי ישיבה.
החרדים גדלו ליותר ממיליון איש, כ-13% מאוכלוסיית ישראל. הם מחזיקים בכוח פוליטי ניכר ומנהיגיהם הנבחרים הפכו לממלכים, והופיעו ברוב ממשלות הקואליציה הישראליות.
אבל ככל שהכוח החרדי גדל, כך גדל הכעס על כישלונם בהצטרפותם לצבא ועל תרומתם הקטנה יחסית לכלכלה. בשנת 2019 דחה אביגדור ליברמן, לשעבר בן בריתו של מר נתניהו, את הצעתו להצטרף לקואליציה שתחוקק את טיוטת הפטור לחרדים. ההחלטה סייעה לשלוח את ישראל לבחירות חוזרות – חמש בארבע שנים.
בשנה שעברה, לאחר שמר נתניהו חזר לשלטון בראשות הקואליציה הנוכחית שלו, הוא ביקש לחוקק תוכנית להחלשת מערכת המשפט במדינה, ועוררה הפגנות המוניות. עבור החרדים, שתמכו בשינוי השיפוטי, מוטיבציה מרכזית הייתה להבטיח שבית המשפט העליון לא יוכל עוד לפגוע ביכולתם להימנע מהגיוס.
רון שרף, סגן אלוף במילואים הישראלי, אמר שחיילים רבים היו מתוסכלים לשרת מספר סיורים בתפקיד במהלך המלחמה, אפילו שישראלים חרדים "מעולם לא נקראו מלכתחילה".
פעיל עם אחים לנשק, אוסף חיילי מילואים שמתנגדים למר נתניהו, שאל מר שרף: "איך יכולה ישראל פשוט לאפשר לקהילה שלמה להיות פטורה מחובותיה האזרחיות?"
גבי סובלמן, ג'ונתן רייס ו מיירה נובק תרם דיווח.
