FILE – מבט על ארמון השלום, בו שוכן בית הדין הבינלאומי לצדק, או בית המשפט העולמי, בהאג, הולנד, ב-26 בינואר 2024. (צילום AP/Patrick Post, File)
מאת MIKE CORDER, Associated Press
האג, הולנד (AP) – בית המשפט העליון של האו"ם אמר ביום שישי כי נוכחותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים היא "בלתי חוקית" וקרא לה להפסיק ולהפסיק לאלתר את בניית ההתנחלויות, תוך גינוי חסר תקדים וגורף של שלטון ישראל על האדמות שהיא כבשה לפני 57 שנים.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו גינה במהירות את חוות הדעת הבלתי מחייבת שהוציא הרכב המונה 15 שופטים בבית הדין הבינלאומי, ואמר כי השטחים הם חלק מ"מולדת" ההיסטורית של העם היהודי. אך רוחבה המהדהד של ההחלטה עשויה להשפיע על הדעה הבינלאומית ולדלק מהלכים להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית.
השופטים הצביעו על רשימה רחבה של מדיניות, לרבות בנייה והרחבת התנחלויות ישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, שימוש במשאבי הטבע של האזור, סיפוח והטלת שליטה קבועה על אדמות ומדיניות מפלה נגד פלסטינים, כל אלה. שלדבריה מפר את החוק הבינלאומי.
בית המשפט אמר שלישראל אין זכות לריבונות בשטחים, היא מפרה חוקים בינלאומיים נגד רכישת שטחים בכוח ומכשילה את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. הוא אמר שמדינות אחרות מחויבות לא "להגיש סיוע או סיוע בשמירה" על נוכחותה של ישראל בשטחים. היא אמרה שישראל חייבת להפסיק את בניית ההתנחלויות באופן מיידי וכי יש להסיר התנחלויות קיימות, על פי סיכום חוות הדעת בת יותר מ-80 עמודים שהוקראה על ידי נשיא בית המשפט נוואף סלאם.
"הניצול לרעה של ישראל במעמדה ככוח הכובש" הופך את "נוכחותה בשטח הפלסטיני הכבוש לבלתי חוקית", אמר בית המשפט, ואמר שיש לסיים את נוכחותה כמה שיותר מהר.
חוות דעתו של בית המשפט, שהתבקשה על ידי העצרת הכללית של האו"ם לאחר בקשה פלסטינית, באה על רקע המתקפה הצבאית ההרסנית של ישראל על עזה, שהופעלה בעקבות ההתקפות בראשות חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר. במקרה נפרד, בית הדין הבינלאומי לצדק שוקל טענה דרום אפריקאית לפיה הקמפיין של ישראל בעזה עולה בגדר רצח עם, טענה שישראל מכחישה בתוקף.
בית המשפט אמר כי האסיפה הכללית ומועצת הביטחון – שבה בעלת ברית ישראלית חזקה ארצות הברית מחזיקה וטו – צריכות לשקול את "הדרכים המדויקות" להפסקת נוכחותה של ישראל בשטחים.
ישראל, שבדרך כלל מחשיבה את האו"ם ואת בתי הדין הבינלאומיים כבלתי הוגנים ומשוחדים, לא שלחה צוות משפטי לדיונים. במקום זאת, היא הגישה הערות כתובות, ואמרה כי השאלות שהועלו לבית המשפט הן פגומות ואינן מתייחסות לדאגות הביטחוניות הישראליות. גורמים ישראלים אמרו כי התערבות בית המשפט עלולה לערער את תהליך השלום, שעומד על קיפאון כבר יותר מעשור.
"העם היהודי אינו כובש בארצו – לא בירושלים בירתנו הנצחית ולא בארץ אבותינו ביהודה ושומרון", אמר נתניהו בהודעה שפרסם משרדו, תוך שימוש במונחים התנ"כיים של הגדה המערבית. . "שום החלטה שקרית בהאג לא תעוות את האמת ההיסטורית הזו, וכמו כן לא ניתן לערער על חוקיות ההתיישבות הישראלית בכל שטחי מולדתנו".
בנאום מחוץ לבית המשפט, ריאד מלכי, יועצו של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, כינה את חוות הדעת "רגע פרשת מים לפלסטין, לצדק ולמשפט הבינלאומי".
לדבריו, מדינות אחרות חייבות כעת "לקיים את המחויבויות הברורות" שהתווה בית המשפט. "אין פעולות מכל סוג… כדי לתמוך בכיבוש הבלתי חוקי של ישראל".
חמאס, שהוגדר כארגון טרור על ידי ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי, בירך על החלטת בית המשפט ואמר בהצהרה כי יש לנקוט "צעדים רציניים בשטח" בתגובה.
ישראל כבשה את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה במלחמת המזרח התיכון ב-1967. הפלסטינים מחפשים את שלושת האזורים למדינה עצמאית.
ישראל רואה בגדה המערבית שטח שנוי במחלוקת, שעל עתידו להכריע במשא ומתן, בעוד היא העבירה לשם אוכלוסיות בהתנחלויות כדי לבסס את אחיזתה. היא סיפחה את מזרח ירושלים בצעד שאינו מוכר בינלאומי, בעוד היא נסוגה מעזה ב-2005 אך שמרה על סגר על השטח לאחר עליית החמאס לשלטון ב-2007. הקהילה הבינלאומית רואה בדרך כלל את שלושת האזורים כשטח כבוש.
החלטת בית המשפט פוגעת בלב העמימות של ניהול השטחים בישראל. ישראל לא סיפחה את הגדה המערבית – למרות שקבוצות מתנחלים לחצו עליה לעשות זאת – אבל היא מכנה אותה חלק ממולדתה ולמעשה התייחסה אליה כשלוחה של האומה. יחד עם ההתנחלויות, היא ניכסה חלקים גדולים מהשטח כ"אדמות מדינה". במקביל, ממשלת נתניהו דחתה שוב ושוב הקמת מדינה פלסטינית כלשהי. הרשות הפלסטינית של עבאס הוגבלה לשליטה על מובלעות מחולקות הפזורות ברחבי הגדה המערבית.
הפלסטינים הציגו טיעונים בשעה דיונים בפברואריחד עם 49 מדינות נוספות ושלושה ארגונים בינלאומיים. בדיונים האשים מלכי את ישראל באפרטהייד ודחק בבית המשפט העליון של האו"ם להכריז שהכיבוש של ישראל באדמות שהפלסטינים ביקשו אינו חוקי וחייב להסתיים באופן מיידי וללא תנאי כדי שתקוה לעתיד של שתי מדינות תשרוד.
ארווין ואן וין, עמית מחקר בכיר במכון החשיבה קלינגנדל בהאג, אמר לפני ההחלטה כי פסיקה לפיה מדיניותה של ישראל מפרה את החוק הבינלאומי "תבודד את ישראל עוד יותר מבחינה בינלאומית, לפחות מנקודת מבט משפטית".
לדבריו, פסיקה כזו תסיר "כל סוג של בסיס משפטי, פוליטי, פילוסופי של פרויקט ההתרחבות הישראלי". זה יכול גם להגדיל את מספר המדינות המכירות במדינה פלסטינית, במיוחד בעולם המערבי, בעקבות הדוגמה האחרונה של ספרד ונורבגיה ואירלנד, אמר.
אין זו הפעם הראשונה שבית הדין הבינלאומי מתבקש לחוות דעתו המשפטית על מדיניות ישראל. לפני שני עשורים קבע בית המשפט כי ישראל מכשול ההפרדה של הגדה המערבית היה "מנוגד לחוק הבינלאומי". ישראל החרימה את ההליכים הללו, בטענה שהם ממניעים פוליטיים.
ישראל אומרת שהמחסום הוא אמצעי ביטחוני. פלסטינים אומרים שהמבנה מסתכם בגריפת קרקע מאסיבית, מכיוון שהוא צולל לעתים קרובות לתוך הגדה המערבית.
בית המשפט אמר כי בניית ההתנחלויות על ידי ישראל בגדה המערבית מפרה חוקים בינלאומיים האוסרים על מדינות להעביר את אוכלוסייתן לשטחים שהן כובשות.
ישראל בנתה יותר מ-100 התנחלויות, לפי ארגון המעקב נגד ההתנחלויות "שלום עכשיו". אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית גדלה ביותר מ-15% בחמש השנים האחרונות ליותר מ-500,000 ישראלים, לפי קבוצה פרו-מתנחלים. תושביהם הם אזרחים ישראלים המנוהלים על פי החוק הפנימי ומשרתים משרדי ממשלה, שירותים, בנקים ועסקים אחרים – המשלבים אותם למעשה בישראל.
ישראל גם סיפחה את מזרח ירושלים ורואה את העיר כולה כבירתה. 200,000 ישראלים נוספים חיים בהתנחלויות שנבנו במזרח ירושלים שישראל מחשיבה כשכונות של בירתה. פלסטינים תושבי העיר מתמודדים עם אפליה שיטתיתמה שמקשה עליהם לבנות בתים חדשים או להרחיב בתים קיימים.
הקהילה הבינלאומית רואה בכל ההתנחלויות בלתי חוקיות או מכשולות לשלום מאחר שהן בנויות על אדמות שחיפשו הפלסטינים למדינתם.
ממשלתו הקשוחה של נתניהו נשלטת על ידי מתנחלים ותומכיהם הפוליטיים. נתניהו העניק לשר האוצר שלו, בצלאל סמוטריץ', מנהיג המתנחלים לשעבר, סמכות חסרת תקדים על מדיניות ההתנחלויות. סמוטריץ' השתמש בעמדה זו כדי לבסס את שליטתה של ישראל בגדה המערבית על ידי קידום תוכניות לבניית בתי התנחלויות נוספים ולהכשיר מאחזים.
