כך אמר היום (שישי) בית המשפט העליון של האו"ם ישראל כובש באופן לא חוקי את פַּלֶשְׂתִינַאִי אזורים שבהם היא שולטת מאז 1967 וחייבת לסיים את נוכחותה בהם – הצהרה נקודתית שמגבירה מומנטום לשינוי במדיניות הישראלית.
בית המשפט מצאתי שישראל מבצעת הפרות גדולות של החוק הבינלאומי, לרבות "סיפוח דה פקטו" של קרקעות כבושה ושוברת את האיסור העולמי על אפליה גזעית ואפרטהייד. היא הגיעה למסקנה שישראל צריכה לנקוט בצעדים כמו פינוי מתנחלים וביצוע פיצויים לפלסטינים שנפגעו. הוא גם הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, ואמר כי מדינות אחרות מחויבות להפסיק את התמיכה בכיבוש של ישראל ולסייע לסיים את המדיניות "במהירות האפשרית".
חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק עוסקת בשיטות ישראליות בגדה המערבית הכבושה, במזרח ירושלים (שישראל טוענת לה כשטחה שלה) וברצועת עזה.
חוות הדעת של הרכב המונה 15 שופטים מרחבי העולם, שנבחרה על ידי העצרת הכללית של האו"ם, אינה מחייבת ואין לה השלכות מיידיות.
ה-ICJ הוציא בעבר חוות דעת בשנת 2004 לפיה בניית "חומת הפרדה" על ידי ישראל בגדה המערבית הייתה בלתי חוקית, אך החומה עדיין עומדת 20 שנה לאחר מכן.
ובכל זאת, ההערכה מבית המשפט תגביר את הלחץ על ישראל ובעלות בריתה, כולל ארה"ב, להתקדמות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. למתנגדי הסטטוס קוו – שבו מתרחשת מעט תנועה לקראת הסדר, בעוד שאמריקה ומדינות מערביות אחרות מספקות לישראל תמיכה צבאית ודיפלומטית ללא קשר ליחס שלה לפלסטינים – יש כעת בסיס חדש לומר שהתנאים הללו אינם לגיטימיים.
בינתיים, ה-ICJ מצא כי שיטות שונות מתמשכות של ישראל, מהריסת בתים פלסטינים ועד הטלת "משטר של הגבלה מקיפה" על תנועה פלסטינית, מעכבות את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית – מה שעלול לחזק את הטענה שככל שהמצב הנוכחי נמשך זמן רב יותר, פחות סביר שהשלום הופך.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגביר את הרושם הזה בתגובה לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי שדחתה כל רעיון לשקול מחדש את הכיבוש.
"העם היהודי אינו כובש בארצנו, לא בירושלים בירתנו הנצחית ולא בארץ אבותינו ביהודה ושומרון". טען, תוך שימוש במונח בעל גוון דתי לגדה המערבית, הפופולרי בקרב ישראלים מהימין הקיצוני. "שום החלטה הונאה מהאג לא יכולה לעוות את האמת ההיסטורית הזו".
ישראל סירבה להשתתף בהליכים של בית הדין המשפטי סביב חוות הדעת המייעצת, אם כי יותר מ-50 מדינות אחרות הציגו את עמדותיהן.
בית המשפט העליון של האו"ם אמר שמדינות אחרות מחויבות להפסיק את התמיכה בכיבוש ישראל".
ביום חמישי, הפרלמנט של ישראל הצביעו נגד הקמת מדינה פלסטינית בסופו של דבר, תוך גיבוי להחלטה שכינתה את הסיכוי "סכנה קיומית למדינת ישראל".
רבים מאנשי ביטחון ישראל מוֹסָד ותומכי המדינה בחו"ל טוענים ההפך: השגת הסכם היא הדרך היחידה להוריד את המתיחות ולכבד את זהותה המוצהרת של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מומחים במשפט בינלאומי מְתוּאָר חוות הדעת של יום שישי כמו יותר משמעותי ומרחיק לכת ממה שהיה להם צָפוּי מבית המשפט.
בית המשפט אישר את זכויות הפלסטינים באזורים שהם רואים כלב לבה של המדינה העתידית שהם ורוב המדינות מאמינים שהיא המפתח לשלום.
היא גם לקחה על עצמה את טענת ישראל שאין לה עוד אחריות בינלאומית כ"כוח כובש" בעזה, למרות שליטה כמעט מלאה בגישה לשטח.
חוות הדעת של יום שישי ערערה ישירות על טענה זו וטענה: "בית המשפט סבור שנסיגת ישראל מרצועת עזה לא שחררה אותה לחלוטין מחובותיה על פי דיני הכיבוש".
בצעד בולט נוסף, בית המשפט דחק לאחור טַעֲנָה מארה"ב כי היא לא צריכה לשקול את היחס של ישראל לפלסטינים מחשש לסכן את המשא ומתן הפוטנציאלי בין שני הצדדים, וכינתה את הרעיון הזה "עניין של השערות".
בית המשפט לא התחשב בפעולותיה של ישראל במבצע הצבאי הנוכחי שלה בעזה, משום שהוא גיבש את חוות דעתו על סמך בקשה שהגישה העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2022, לפני תחילת המתקפה ההיא.
שיקול בית המשפט את הכיבוש הישראלי נפרד מהשיקול מקרה היא שוקלת בין דרום אפריקה לישראל, שבה טוענת הראשונה שהאחרונה מבצעת רצח עם נגד פלסטינים באמצעות המתקפה המתמשכת שלה ברצועת עזה. בית המשפט אמר שיש סיכון "סביר" לרצח עם, והוציא שלושה צווים המחייבים את ישראל לשנות את התנהגותה כדי לעשות יותר כדי להגן על אזרחים. צווים אלה, הידועים כצעדים זמניים, נועדו להיות מחייבים, אך ישראל שמרה במידה רבה על המדיניות עליה מתח בית המשפט, כמו הגבלות על מתן סיוע לעזה.
חוות הדעת של יום שישי נבדלת גם מהפעולה שעושה גוף אחר, בית הדין הפלילי הבינלאומי לוקח בחשבון ביחס לישראל-פלסטין. התובע העליון של ה-ICC מבקש צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל ושר ההגנה ושלושת מנהיגי הפלג הלוחם הפלסטיני חמאס בגין פשעי מלחמה לכאורה במהלך הפיגוע ב-7 באוקטובר והתגובה הצבאית של ישראל בעזה מאז.
