ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פיטר את שר הביטחון שלו, יואב גלנט, ומינה את ישראל כץ ליורשו.
בהודעה מפתיעה ביום שלישי אמר נתניהו כי איבד את האמון בגלנט על ניהול המלחמות המתמשכות של ישראל בעזה ובלבנון.
"במהלך החודשים האחרונים האמון הזה נשחק. לאור זאת החלטתי היום לסיים את כהונתו של שר הביטחון", אמר ראש הממשלה בהודעה שפרסם משרדו.
בהודעה נכתב עוד כי ההבדל בין נתניהו לגלנט "הלך והתרחב" והיה מוכר בציבור "באופן חריג וחמור מכך, נודע לאויבינו, שנהנו מהם והפיקו מהם תועלת משמעותית".
זמן קצר לאחר מכן, גלנט אמר בפוסט ב-X כי העבודה להבטחת ביטחונה של ישראל "תישאר תמיד משימת חיי".
יוסי ביילין, שר המשפטים הישראלי לשעבר, אמר לאל-ג'זירה כי פיטוריו של גלנט עשויים להיות "הצעד הראשון לפירוק ממשלת נתניהו".
"הוא (נתניהו) מאמין שהוא לא רק ראש הממשלה, אלא השר בכל תיק, כך שבסופו של דבר זו תהיה (בלבד) ההחלטה שלו", הסביר ביילין.
"סדר עדיפויות גרוע"
השר לביטחון לאומי מהימין הקיצוני, איתמר בן-גביר, חגג ב-X את פיטוריו של גלנט ואמר כי "אי אפשר להגיע לניצחון מוחלט" איתו בתפקיד.
בן גביר קרא בעבר להדיח את גלנט מתפקידו.
עם זאת, פורום בני ערובה ומשפחות נעדרות, המייצג משפחות של שבויים המוחזקים בעזה, גינה את המהלך כ"מאמץ לטרפד את עסקת בני הערובה".
"פיטוריו של שר הביטחון הם הוכחה מצערת לסדר העדיפויות הגרוע של ממשלת ישראל", אמר הפורום ב-X בעברית.
עוד נכתב כי מכיוון ש"היעדים הצבאיים ברצועת עזה הושגו", בהתייחסו לרצח מנהיג חמאס יחיא סינוואר וקודמו איסמעיל הנייה, על ישראל להשיג כעת "הסכם כולל לשחרור כל החטופים ולסיום המלחמה."
אבל במהלך המלחמה שנמשכה שנה בעזה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפה של חמאס על דרום ישראל שבה נהרגו לפחות 1,139 בני אדם, על פי סיכום של אל-ג'זירה המבוסס על סטטיסטיקות ישראליות, גלנט ונתניהו. בסתירה.
לפי נתוני משרד הבריאות של עזה, לפחות 43,391 בני אדם נהרגו, ו-102,347 בני אדם נפצעו עקב התקפות התגמול של ישראל.
בסוף החודש שעבר דיווחו כלי חדשות ישראלים כי גלנט שלח מכתב לנתניהו, שרים בכירים בקבינט ובכירים מהצבא, סוכנות הריגול של המוסד וביטחון השב"כ, ואמר כי יש "למקד מחדש את מאמצי המלחמה של ישראל".
"התפתחויות משמעותיות במלחמה, במיוחד ישראל ואיראן במסחר במכות ישירות, מעלות את הצורך לקיים דיון ולעדכן את מטרות המלחמה במבט מקיף", כתב גלנט.
בתגובה למכתב טענו בלשכת נתניהו שזה "מוזר", והוסיפו כי "יש מצפן אחד, וזה מטרות המלחמה כפי שנקבעו על ידי הקבינט".
"הם נבדקים כל הזמן, ואף הורחבו לאחרונה", הוסיפה.
גלנט גם דחק בעבר את השלטון הישראלי בעזה ותמך בהסכם שבוי, שהעמיד אותו בסתירה עם חברי הימין הקיצוני בממשלת נתניהו.
אבל החלטתו מגיעה 24 שעות לאחר שגלנט אישר את המלצת הצבא הישראלי לשלוח 7,000 צווי גיוס של צבא לגברים חרדים, ובעוד נתניהו עוסק בחקירות משטרתיות בסדרת הדלפות מהצבא הישראלי על מלחמתו בעזה.
