השחקן והיוצר הוותיק שמואל וילוז'ני, מאבני היסוד של התרבות הישראלית, חשף לאחרונה בפודקאסט עם דב נבון ונדב פישמן כי הוא מתמודד עם פרקינסוניזם – מצב נוירולוגי שבו מופיעים תסמינים דומים למחלת הפרקינסון. התסמינים מתקדמים בהדרגה וצפויים להחמיר לכדי מחלת הפרקינסון המלאה.
וילוז'ני שיתף בגילוי לב על ההתמודדות עם השינויים הגופניים והרגשיים שהמחלה מביאה, והשפעתם על שגרת יומו. "כשכל הגוף רועד, זאת מחלה מוזרה מאוד," סיפר. "זה נפוץ, אבל לא מספיק נפוץ כדי שתימצא לזה תרופה. יש מספיק אנשים שסובלים מזה. אני יותר איטי וזה קצת מתסכל אותי כי אני מאוד תזזיתי".
בגיל 71, וילוז'ני, שנודע באנרגיה ובתזזיתיות שהיו סימן ההיכר שלו, תיאר את התסכול מהשפעת המחלה על קצב פעולתו, אך גילה אופטימיות. "אמרו לי שלא מתים מזה אז כבר נרגעתי. מזה לא מתים. אין מה לעשות, שום דבר. אני אתעקש לעשות את הדברים כמו שצריך. אני עושה את אותם הדברים שאני עושה – אבל לאט".
וילוז'ני הדגיש את הנחישות שלו להמשיך ליצור ולבצע, ולא לתת למחלה לעצור אותו. הוא גם התייחס לחשיפה הציבורית של השחקן יעקב כהן, שגם הוא מתמודד עם מחלת הפרקינסון. "כשיעקב כהן יצא עם זה, ישר סימסתי לו שזה השראה וכל הכבוד לו, תודה רבה," אמר וילוז'ני.
פרקינסוניזם, אותו מצב שבו מתמודד וילוז'ני, הוא אוסף סימפטומים מוטוריים כמו רעד, נוקשות שרירים ותנועות איטיות, הדומים לאלו של מחלת הפרקינסון. עם זאת, פרקינסוניזם עשוי להיות תוצאה של נטילת תרופות מסוימות, פגיעות מוחיות, מחלות נוירולוגיות אחרות או תהליכי הזדקנות טבעיים.
לעיתים, פרקינסוניזם יכול להתקדם למחלת הפרקינסון, שהיא מחלה ניוונית של מערכת העצבים הנגרמת בשל ירידה ברמות הדופמין במוח. מחלת הפרקינסון מתאפיינת ברעד, נוקשות שרירים, תנועות איטיות, ולעיתים גם בדיכאון, עצירות, פגיעה בתפקוד המיני ושינויים קוגניטיביים. המחלה מתקדמת בשלבים, החל משינויים קלים בתנועה ובקול, ועד למגבלות חמורות בתנועה ותלות גוברת בעזרה חיצונית.
האבחון של מחלת הפרקינסון מתבצע בדרך כלל בשלבים מתקדמים יחסית, כאשר כ-60% מתאי העצב האחראים על הפעילות המוטורית כבר נהרסו. הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים באמצעות תרופות כמו לבודופה, המאזנת את רמת הדופמין במוח, או אגוניסטים של דופמין. בנוסף, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ופעילות גופנית כמו הליכה, ריקוד או יוגה מסייעים לשימור המוטוריקה והיציבה.
במקרים מתקדמים, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים יותר כמו גירוי מוחי עמוק באמצעות קוצב מוחי או ניתוחים לשיפור התסמינים.
סיפורו של וילוז'ני מדגיש את המורכבות בהתמודדות עם פרקינסוניזם ומחלת הפרקינסון ואת הצורך במודעות חברתית ותמיכה קהילתית. חשיפות פומביות כמו זו של וילוז'ני ושל יעקב כהן מסייעות בשבירת הסטיגמות הקשורות למחלה, ומעודדות אנשים להתמודד באומץ עם האתגרים שהיא מציבה. למרות הקשיים, וילוז'ני משדר אופטימיות ונחישות להמשיך בעשייה תרבותית ומשמעותית, ולהוות השראה.
