זה התחיל בהצהרה אמיצה בטיקטוק והסתיים בהודאה כואבת, מלאה בדמעות ומוזיקה של פוליקר. מלך זילברשלג, כתב חדשות 12 לשעבר ודמות מוכרת ברשתות החברתיות, חשף השבוע את מאבקו בהתמכרות לוויד – קנאביס, בעגה היומיומית.
כשהוא במראה חדש ללא פאות והלבוש החרדי, סיפר כי לאחר שניסה להיגמל לחלוטין מהסם, הוא נפל אחרי יומיים בלבד. “עשיתי את השאכטה הכי מגעילה בחיים”, הודה בפני עוקביו. עוד הוסיף כי הלילה בו נפל הגיע לאחר שעות ארוכות של ניסיונות שווא להירדם, וניסיון ההימנעות מהסם הסתיים בקריסה. על אף הנפילה, זילברשלג לא איבד תקווה – הוא הודיע שיחזור לספור מחדש, בניסיון נוסף להיגמל.
השיתוף של זילברשלג עורר הדים ברשתות והחזיר את נושא השימוש בקנאביס לכותרות – במיוחד בעידן שבו הסם הפך ללגיטימי יותר בעיני רבים, ואף חוקי לשימוש עצמי בחלק מהמדינות בעולם. בישראל, אמנם הקנאביס עדיין נחשב סם מסוכן לפי פקודת הסמים, אך היחס הציבורי אליו הפך רך יותר, מה שגרם לרבים להתעלם מהנזקים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בו – ולעיתים, גם מהסיכון להתמכרות.
קנאביס הוא צמח המכיל עשרות חומרים פעילים הידועים בשם קנאבינואידים. המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הוא THC (טטרה-הידרו-קנאבינול), שאחראי לתחושת ה”היי” המוכרת. לצד זאת, קיים גם ה-CBD – חומר נוסף שאינו גורם להשפעה פסיכואקטיבית, אך מצוי לעיתים בתרופות מבוססות קנאביס רפואי.
על אף הפופולריות של הקנאביס, בעיקר בקרב צעירים, מחקרים רפואיים מצביעים על שורה של נזקים אפשריים לעוסקים בשימוש קבוע. המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מציין כי שימוש ארוך טווח בקנאביס עלול לגרום לפגיעה בזיכרון, ביכולת הריכוז, ובתפקודים נוירולוגיים אחרים, במיוחד בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מצא כי שימוש יומיומי בקנאביס מעלה את הסיכון להפרעות פסיכוטיות, ובפרט בקרב אוכלוסיות רגישות גנטית או פסיכיאטרית.
הסיכון לא מסתיים במערכת העצבים. שאיפת עשן הקנאביס, כמו כל חומר בעירה, עלולה לגרום נזק לריאות. מחקרים מצאו קשר בין עישון קנאביס לבין ברונכיטיס כרונית, שיעול קבוע, ואף שינוי בתפקודי הריאה. קנאביס שנצרך דרך עישון גם מכיל חומרים מסרטנים הדומים לאלו המצויים בעשן טבק. בתוך כך, יש להדגיש כי צריכת קנאביס באמצעות אידוי (וופורייזר) או אכילה מפחיתה אמנם את השפעת העשן, אך לא מבטלת את ההשפעות הפסיכואקטיביות של THC.
נוסף על כך, מחקרי אוכלוסייה מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין שימוש קבוע בקנאביס לבין עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה. ישנם גם דיווחים רפואיים על הופעת תסמונת הקאה כרונית (CHS), שבה המשתמשים סובלים מהתקפי הקאות קשים ומתמשכים הנגרמים מחשיפה ממושכת לקנאביס.
ההתמכרות עצמה לקנאביס נחשבת אמנם קלה יותר מזו לאלכוהול או אופיאטים, אך קיימת. לפי המכון הלאומי לשימוש בסמים בארצות הברית (NIDA), כ-9% מהמשתמשים בממוצע עלולים לפתח תלות בקנאביס – וכאשר מדובר בצעירים שהחלו להשתמש לפני גיל 18, הסיכון עולה לכ-17%. התלות מתבטאת בצורך הגובר לצרוך את הסם, קושי בהפסקה, תסמיני גמילה כמו עצבנות, קשיי שינה, חוסר תיאבון וחרדה, ולעיתים גם ירידה בתפקוד היומיומי.
הסיבה לכך שקנאביס עלול לגרום לתלות נובעת ממנגנוני פעולה של THC במוח: החומר משפיע על מערכת הדופאמין – אותו נוירוטרנסמיטר שאחראי על תחושת התגמול וההנאה. כשמשתמשים בקנאביס לאורך זמן, הגוף מתרגל לרמות דופאמין גבוהות באופן מלאכותי, וכשהסם נעלם – מגיעים תסמיני גמילה המלווים בחוסר שקט, עצבות ולעיתים כאב פיזי של ממש.
