שביתת המורים היום (ראשון), שכללה עובדי הוראה רבים שנעדרו מעבודתם והוציאו ימי מחלה קולקטיביים, העלתה שאלה חשובה לסדר היום: האם מותר להוציא ימי מחלה פיקטיביים? התופעה הזו, שקיימת כבר שנים, היא בעצם אסורה על פי החוק. אף שהחוק קובע שמעסיק אינו זכאי לדעת מדוע העובד חולה, ורבים מבקשים ימי מחלה "רטרואקטיביים" מהרופא, הרי שיום מחלה במרמה אינו חוקי בישראל.
תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), שתוקנו בשנת 2024, מחדדות את הכללים סביב אופן ההנפקה של תעודות מחלה. הכלל הבסיסי קובע שעובד רשאי להגיש למעסיק תעודת מחלה רק לאחר ביקור אצל רופא – ביקור שיכול להתבצע גם באמצעות שיחה טלפונית או תכתובת דיגיטלית. עם זאת, החוק מאפשר לעובדים להנפיק תעודת מחלה קצרה גם בלי ביקור אצל הרופא, אך מגביל את ההיתרים הללו.
תעודת מחלה כזו מוגבלת לארבעה ימי מחלה בלבד, ובתנאי שבשבעת הימים שקדמו לה העובד לא קיבל תעודת מחלה אחרת. החוק מגביל את מספר האישורים הללו לארבע פעמים בשנה, ולא יותר מעשרה ימי מחלה מצטברים בשנה קלנדרית. במקרה כזה, ניתן להנפיק את התעודה גם על ידי קופת חולים בלי חתימת רופא, בתנאי שהעובד דיווח מראש על מצבו הרפואי לקופה. במקרים רפואיים חריגים ניתן להנפיק תעודת מחלה בלי מגבלות הזמן, אך חובה שתיחתם על ידי רופא.
החוק אוסר על תעודת מחלה להכיל מידע רפואי או פרטים על המחלה עצמה, לשמירה על פרטיות העובד. המעסיק רשאי לדעת רק אם העובד זכאי להיעדרות בגין מחלה, ולא מהי סיבת ההיעדרות.
בהקשר של ימי מחלה שמוציאים כחלק ממחאה, עולה שאלה משפטית מהותית: האם מדובר בזכות לגיטימית או בעבירה? על פי הדין בישראל, הוצאת תעודת מחלה פיקטיבית, כלומר תעודה שניתנה מבלי שהעובד חולה באמת, או כשהעובד יודע שמצבו הרפואי אינו מצדיק היעדרות, נחשבת הונאה ואף מרמה.
לפי חוק העונשין (סעיף 415 – קבלת דבר במרמה), עובד שמציג תעודת מחלה כוזבת כדי לקבל שכר, דמי מחלה או כל טובת הנאה אחרת, עלול להיות מואשם בעבירת מרמה שעונשה עד שלוש שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות אף חמש שנות מאסר.
מדובר גם בהפרה חמורה של חובת האמון והנאמנות של העובד כלפי מעסיקו. המשמעות: המעסיק רשאי לפטר עובד כזה לאלתר, לשלול ממנו פיצויי פיטורים ואף לתבוע אותו להחזר דמי המחלה ששולמו לו שלא כדין. גם הרופא שהנפיק את התעודה מבלי לבדוק את העובד, או ביודעין בניגוד לאמת, עלול לעמוד לדין משמעתי ואף להיחקר ברשויות החוק.
החוק בישראל אינו מאפשר שימוש קולקטיבי מתואם מראש בימי מחלה שלא על בסיס מצב רפואי אמיתי. ימי מחלה נועדו לאפשר לעובד להחלים ממחלה או ממצב בריאותי שמונע ממנו לעבוד. שימוש בהם למטרות מחאה, גם אם מדובר במחאה צודקת, אינו עומד בהגדרת החוק ועלול להיחשב כהפרת משמעת חמורה ואף כהונאה אם מוצגות תעודות מחלה כוזבות.
ההסתדרות, מצד שני, יכולה להכריז על שביתה חוקית, אך אינה רשאית לקרוא לעובדים להוציא ימי מחלה פיקטיביים. פעולה כזו אינה מוגנת במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, ועלולה לחשוף עובדים להליכים משמעתיים ואף פליליים.
ומה צפוי כעת? המעסיקים רשאים לבדוק את התעודות שהוגשו להם, ולברר חשדות להוצאת תעודות כוזבות. במידה ויימצא כי התעודות הונפקו שלא כדין, יכולים המעסיקים לפעול הן במסלול המשמעתי והן במסלול המשפטי, לרבות הגשת תלונה למשטרה. משרד הבריאות ומשרד העבודה עשויים לבדוק את האירועים ולהטיל סנקציות על רופאים שחרגו מסמכותם.
