צוללנים מיחידת להבה, חיל הים ושיטור ימי המשיכו גם היום לחפש אחר נהג המשאית בן ה־40 מפתח תקווה, שיצא אתמול לצלילה בסמוך לתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. עדי ראייה דיווחו שראו אותו נאבק בכריש אחד או יותר, וכעת נבדקת האפשרות שתועד כשהוא מותקף על ידי שלושה פרטים. שרידים שהובאו היום לחוף על ידי הצוללנים הועברו לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, והמשפחה המודאגת ממשיכה לעקוב בדאגה אחר המאמצים.
האירוע התרחש באזור שבו נצפים בעונת החורף והאביב פרטים רבים של כרישים, הנמשכים למים החמים הנשפכים מתחנת הכוח. מדובר בעיקר בכרישים מהמין אפרורי, שאורכם כשלושה מטרים, ובכרישי סנפירתן, קטנים יותר אך זריזים ופעילים. בשני המינים מדובר בכרישים שאינם נחשבים תוקפניים כלפי בני אדם, אך כשרשת המזון משתבשת – כמו במקרה שבו מושלכים לים דגים מתים – גם ההתנהגות שלהם עלולה להשתנות.
הכרישים הם יצורים עתיקים שקיימים בכדור הארץ מעל 400 מיליון שנה. הם כוללים מאות מינים שונים, חלקם טורפים מסוכנים, ואחרים צמחוניים או שוחרי דגים בלבד. כרישי העמלץ הלבן או הטיגריסי, המוכרים לנו מסרטי אימה, אינם חלק מהמערכת האקולוגית של הים התיכון. למעשה, המינים הקיימים באזורינו מתמקדים באכילת דגים, דיונונים ושאר יצורים ימיים קטנים יותר, וממעטים להתקרב לאדם אם לא הופרו התנאים הטבעיים.
אחת העובדות המסקרנות על כרישים היא שהם מסוגלים לחוש תנועות חשמליות מזעריות במים, שמקורן בשרירים של בעלי חיים אחרים – כולל בני אדם. תכונה זו מאפשרת להם לאתר טרף גם במים עכורים או בלילה. הם מצוידים בחושים מחודדים להפליא: ריח חריף, ראייה מתואמת, וחיישנים לקליטת תנועה וזרמים. אף שאלה כלים מרשימים, הם אינם מכוונים להתקפה יזומה על אדם. הסיבה המרכזית לתקיפות היא בלבול בין גולש או צוללן לבין טרף מוכר – כמו כלב ים או דג פצוע.
"במי ישראל ובמיוחד סביב המים החמים סביב תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון ישנו כריש אפרורי וכריש סנפירתן" מסביר ד"ר אביעד שיינין, מומחה לטורפים ימיים, תחנת חקר הים של אוניברסיטת חיפה, החוקר מזה עשור את הכרישים באזור חדרה: "כריש אפרורי הוא גדול יחסית, בממוצע 3 מטר, מעל 150 ק"ג, מאוד משמעותי, מאוד מסיבי. הכריש סנפירתן נמצא בים התיכון ובסכנת הכחדה, הוא באורך של כ-2 מטרים, סביב 50 עד 70 ק"ג, וגם הם נמצאים באזור חדרה, שם אנחנו רואים בעיקר נקבות של כריש אפרורי, וזכרים של כריש סנפירתן.
"כרישים הם משפחה מאוד נרחבת" מוסיף ד"ר שיינין, "יש המון סוגים, חלקם המאוד קטן כמו העמלץ והטיגריסי, ידועים בכך שהם אוכלים גם יונקים ימיים ולכן הם מסוכנים לאדם, הם אינם נמצאים בים התיכון אלא במספר מקומות כמו אוסטרליה דרום אפריקה וארצות הברית. הכרישים שפה – מורגלים במזון אחר שהוא דגים. האירוע שהיה אתמול, טרגי, וייתכן שכן היו מעורבים בו דגים מתים שהסתובבו בחוף שגרמו להתניה הזו שנוצרה בין הכרישים לדגים ולאנשים שהאכילו אותם".
"כשאנחנו פוגשים כריש בחופי ישראל בקרבת החוף, הסיכוי הוא שמדובר בכריש שאיננו תוקפני כלפי אנשים, כך שמהבחינה הזו, כל עוד לא נכנסים לחוף שידוע שיש בו התקבצות של כרישים, ויש שם תמותה של דגים, אין באמת סכנה אמיתית. הכרישים לא מתעניינים בנו, אנחנו לא המזון שלהם, הם מסתובבים בים כל הזמן ואין אירועים כאלה. זה אירוע חריג קיצוני, ואין מה לדאוג. חשוב לתת לכריש את המרחב שלו, לא לתפוס, לא ללטף, לא להאכיל כמו שנעשה בחדרה בדגים מתים, זה יוצר התניה מסוכנת: הכרישים לומדים ומחכים לדגים המתים שנשטפים מנחל חדרה. כרישים אוכלים דגים מתים, חולים ופצועים, ומוציאים אותם מהמערכת האקולוגית. וזה מה שקרה היום בחדרה. הכרישים ככל שהמים מתחממים הם עוזבים את המים שקרובים לחוף ויוצאים לים הפתוח, ואנחנו נפגוש אותם שוב רק בשנה הבאה".
ומה קורה כאשר אדם פוגש כריש פנים אל פנים? הכלל הראשון הוא להישאר רגוע ככל האפשר – למרות הפחד. תנועות מהירות, צעקות או נסיונות לשחות במהירות עלולות להפעיל את יצר הציד של הכריש. מומלץ לשמור על קשר עין עם הכריש, לא לנסות לגעת בו או להבריח אותו, ולתת לו מרחב של ארבעה עד חמישה מטרים לפחות. ברוב המקרים, הכריש יסטה מדרכו וימשיך הלאה.
"הסכנה הגדולה ביותר היא לדייגים, שמחזיקים דגים מתים ואלה עלולים לגרות את הכרישים" מסביר ד"ר שיינין, "הם אלה שמעניינים את הכרישים ולא הדייגים, אך הם עלולים לנשוך בעוצמה ולפגוע בדייג עצמו. בחדרה ובית ינאי, הכרישים כאמור לא מתעניינים בנו, ואין סכנה מיידית. צריך לתת לכריש את המרחב, מרחק של 4-5 מטרים מהכריש, שלא ירגיש מאויים מהנוכחות שלו, לא לתפוס אותו, לא ללטף ולא לשחק איתם, והכריש ישחה לדרכו".
