ברידג'וויו, אילינוי – בעמידה מחוץ למסגד המקומי שלו בפרברי שיקגו, רובי ג'אראללה הבחין בכך שישראל מלחמה בעזה הוא על דעתו של כל אחד בשכונה שלו.
"אנחנו מתפללים. אנחנו מפגינים. אנחנו מגייסים כספים. אנחנו עושים כל שביכולתנו למען עזה", אמר ע'ראללה לאחר תפילת יום שישי.
אבל ג'אראללה אמר שיש פעולה אחת שהוא ושכניו אינם בטוחים לגביה – והיא איך להצביע בבחירות הקרובות לנשיאות.
ג'אראללה מתגורר בברידג'וויו, אילינוי, אזור הידוע באופן לא רשמי בשם פלסטין הקטנה של שיקגו. זה יושב במחוז קוק, ביתו של משוער 22,518 פלסטינים אמריקאים – אחת הקהילות הפלסטיניות הגדולות בארצות הברית.
עם כיפה עם צבעי הדגל הפלסטיני – אדום, לבן, ירוק ושחור – ג'אראללה הדגיש כי הפזורה הפלסטינית היא נוכחות בולטת במגזרי התרבות והעסקים של שיקגו.
אבל הוא אמר שפלסטינים אמריקאים עומדים בפני דילמה בבחירות הבאות, הן עם המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ והן עם יריבו הדמוקרטי קמאלה האריס מראה תמיכה נחרצת בישראל.
"אין טוב בעמאר וגם לא באמירה", אמר ג'אראללה, והשתמש בשמות גברים ונקבות בערבית כדי לייצג את טראמפ והאריס.
"אנחנו אזרחים אמריקאים, ואנחנו רוצים להצביע, אבל אנחנו לא יודעים עבור מי. בין אם תצביעו עבור זה או עבור זה, זה אותו דבר. ואם אתה לא מצביע, זה כאילו אתה לא קיים (פוליטית)”.
ברידג'וויו הייתה באור הזרקורים הלאומי החודש, כשהוועידה הלאומית הדמוקרטית הגיעה לשיקגו.
רק יום לפני שג'אראללה דיבר עם אל-ג'זירה, האריס הופיע על הבמה במרכז המאוחד של שיקגו – רק 24 ק"מ (15 מייל) מברידג'וויו – כדי לקבל את מועמדותה של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
בנאום הקבלה שלה היא התחייבה להמשיך להתחמש יִשְׂרָאֵל.
עבור הפלסטינים באזור שיקגו המתמודדים עם המלחמה ההרסנית במולדתם, האמנה שימשה הזדמנות להביא למודעות למטרה שלהם.
אבל תושבים ותומכי הקהילה אמרו לאל-ג'זירה כי האירוע היה גם תזכורת מרה לכך שהזהות הפלסטינית ממשיכה להיות מושמצת ונדחקת לשוליים הפוליטיים, כולל על ידי דמוקרטים הטוענים שהם מעריכים את ההכללה.
הם הצביעו על סירוב הקמפיין של האריס להציג דובר פלסטיני אמריקאי על הבמה המרכזית של הוועידה. ההדרה הזו, לדבריהם, הוסיפה עלבון לפציעה, בהתחשב בגודלה של הקהילה הפלסטינית בשיקגו.
'לא נורמלי'
ג'ינאן צ'האד, בת 26, טענה "את האדישות המוסרית והניתוק מהמציאות" שראתה הדמוקרטים התאספו לחגוג את האריס, בזמן שהטיל פצצות אמריקאיות על אזרחים פלסטינים.
"בגלל זה כל כך חשוב לנו לקרב אנשים ולהזכיר להם שזה לא נורמלי, שלא יסוננו אותנו או נטבע", אמרה צ'האד לאל ג'זירה, כשישבה בבית קפה ברידג'וויו עם ציור קיר. המתאר את כיפת הסלע בירושלים.
בברידג'וויו, עיירה של 17,000 איש, סמלים פלסטינים כמעט אף פעם לא נעלם מהעין.
בבית הקפה היו כמה ציורים הקשורים למלחמה, בהם תיאורים של קורבנות פלסטינים כמו למשל. הינד רג'אב, הילדה בת השש שנתקעה במכונית משפחתה ונורתה מירי טנק ישראלי לפני שכוחות ההצלה הצליחו להגיע אליה.
בדלפק הקדמי, מפה של פלסטין ההיסטורית – מצויירת בפולי קפה – הייתה מסודרת על המילה "פלסטין" הכתובה בערבית.
צ'האד, עורך דין ומארגן מחאה, אמר כי בעוד שלפלסטינים באזור שיקגו הייתה תמיד תחושת זהות חזקה, הקהילה ראתה "שינוי" במהלך 10 החודשים האחרונים, כאשר האקטיביזם הפרו-פלסטיני הגיע לשיאים חדשים.
"העניין של פלסטינים, הדבר הראשון שתדע עליהם הוא שהם פלסטינים במיוחד כאן כי כולם גאים מאוד לייצג פלסטיני קטן", אמרה לאל-ג'זירה.
פלסטין הקטנה
כמו רוב הפרברים של ארה"ב, לברידג'וויו יש מרחבים רחבים של התפשטות עירונית: בניינים נמוכים ושורות של חנויות המחוברות ומופרדות בכבישים מרובי נתיבים.
אבל באזור פלסטין הקטנה של ברידג'וויו, רבים מהעסקים – מסעדות, בתי קפה, מספרות, חנויות תכשיטים ובוטיקים לבגדים – מובחנים על ידי שלטים בערבית ודגלי פלסטין בחלונותיהם.
במהלך ה ועידה דמוקרטיתבחלק מחלונות הראווה הוצגו פוסטרים שמקדמים את ההפגנות מחוץ למרכז המאוחד.
"לא ניכנע", נכתב בציור קיר מעל חנות שמוכרת חיג'אבים ועבאיות, ליד מאפייה שגייסה כספים לעזה על ידי מכירת סיכות שעליהן כתוב "שחררי את פלסטין".
שלט חוצות אלקטרוני מחוץ למקום ברביקיו עבר בין כמה שקופיות: אחת הקוראת להפסקת אש בעזה ואחרת מציגה דגל פלסטין בין פרסומות למשרות פנויות.
נהגים הציגו במיוחד את זהותם הפלסטינית ברכבם, עם דגלים, כיסויי משענת ראש בדוגמת כאפיה, אֲבַטִיחַ מטהרי אוויר ומדבקות פגוש הקוראות להפסיק את הכיבוש של פלסטין.
עבור רבים מהתושבים ששוחחו עם אל-ג'זירה, להיות פלסטיני זה לא רק הקפה והסחורה.
הם הסבירו שזהו מצב קיום פוליטי מטבעו, כזה שדורש מהם להונש ולהדגיש כל הזמן את מצוקת הפלסטינים תחת כיבוש והפצצה במזרח התיכון.
סרין אטייה, מהגרת פלסטינית אמריקאית בת 20, אמרה שבעוד פלסטין הקטנה מרגישה כמו בבית, היא נאבקת בתחושת עצב עמוקה מאז תחילת המלחמה בעזה.
אז היא פנתה לאקטיביזם בקמפוס המכללה שלה.
"כל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא שהאחים והאחיות שלי נהרגים בפלסטין", אמר אטייה, עטוי דגל פלסטין, לאל-ג'זירה בהפגנה מחוץ לוועידה הדמוקרטית.
"ניסיתי לעשות כל שביכולתי כדי לעזור לאנשים להבין שזה לא רק סכסוך אלא רצח עם, שבו ישראל מנסה להסיר את הזהות הפלסטינית".
"הם רוצים לחיות"
בברידג'וויו אמר מוחמד נומן, שעובד במדיה דיגיטלית ובפרסום, שאנשים בקהילה מנסים לעשות כל שביכולתם כדי לעמוד לצד אחיהם בפלסטין.
"אלה בני אדם. יש להם חלומות. הם רוצים לחיות. אז אנחנו איתם עד הרגע האחרון", אמר נומן לאל ג'זירה.
כשנשאל לגבי האריס תמיכה בישראלאמר נומן כי פלסטינים אמריקאים לא יתמכו באף פוליטיקאי שאינו תומך בזכויות אדם פלסטיניות.
"יש לנו קהילה חזקה. אנחנו עומדים יחד בכל צעד ושעל", אמר לאל ג'זירה.
כמה אחרים נשבעו לא להצביע להריס, אבל אילינוי נותרה מדינה דמוקרטית מוצקה. המשמעות היא שלפזורה הפלסטינית בשיקגו אין את אותה תנופה אלקטורלית כמו חבריהם הערבים האמריקאים במישיגן, מדינת נדנדה מרכזית, שבה אפילו מיעוט קטן של המצביעים יכול להחליט על תוצאות ההצבעה.
אבל על מה שחסר להם במינוף של מדינה נדנדה, הפלסטינים האמריקאים בשיקגו משלימים עם הסברה ואקטיביזם. המקומיים הובילו הפגנות שבועיות למען עזה מאז תחילת המלחמה, והם ארגנו הפגנות בכל יום בוועידה.
בעוד שהקהילה הפלסטינית האמריקאית מרוכזת בברידג'וויו, הם בולטים בכל אזור שיקגו, שבו נמצאים ארגוני זכויות פלסטיניים מובילים, כולל מוסלמים אמריקאים למען פלסטין, רשת הקהילה הפלסטינית האמריקאית ו-Palestin Legal.
שיקגו היא קוסמופוליטית וליברלית, אבל זה לא חסך ממנה את השנאה והאלימות שפלסטינים אמריקאים – וערבים והמוסלמים באופן רחב יותר – חוו מאז פרוץ המלחמה.
באוקטובר, בן שש ואדיה אל-פאיום נדקר 26 פעמים בחשד לפשע שנאה באזור שיקגו. העבריין לכאורה, שכן, צעק, "אתם המוסלמים חייבים למות", בזמן שתקף את אל-פאיום, לדברי אמו של הילד.
שֶׁלוֹ נערכה הלוויה בקרן המסגד בברידג'וויו.
נוהא בונדוי, פעילה מקומית בת 32 ממוצא אלג'יראי, אמרה שהיא חוששת בשבועות הראשונים של המלחמה, במיוחד כאישה מוסלמית הלובשת חיג'אב בפומבי.
"אני לא יכולה לדבר בשם כל הקהילה, אבל באופן אישי, אני חושבת שלהיות בהפגנות, לארגן ולראות כמה אנשים הופעלו ב-10 החודשים האחרונים גרם לי להרגיש בטוחה יותר", אמרה לאל-ג'זירה.
קהילות אחרות גילו סולידריות עם הפלסטינים האמריקאים בשיקגו. נאדר אחמד, העורך הראשי של המגזין "פלסטין באמריקה" בשיקגו, אמר כי הזוועות הישראליות בעזה דחפו יותר אמריקאים להיות אוהדים לפלסטינים וללמוד יותר על הנושא.
ובכל זאת, עם הרטוריקה הפוליטית מתחממת קדימה של הבחירותהחרדה נמשכת בשיקגו, ואחמוד אומר שהנראות של העיר כבית לפזורה הפלסטינית הופכת אותה לפגיעה לאלימות.
"פריקים יוצאים בלילה", אמר איחמד לאל-ג'זירה. "וכרגע, בחודשים הבאים, אני מחשיב אותם באפלה פוליטית."
