בעוד שנת 2024 מסתיימת, רשות הטבע והגנים מציגה תמונת מצב מורכבת: ירידה דרמטית של 97% בתיירות הנכנסת, נזקי מלחמה בהיקף של מאות אלפי דונמים, אך גם סימני אופטימיות עם פתיחתם המחודשת של אתרי הצפון וכמיהה של הציבור הישראלי לשוב ולטייל.
"הייתה זו השנה המאתגרת ביותר ב-60 שנות קיומה של רשות הטבע והגנים", מסכמת רעיה שורקי, מנכ"לית הרשות. "מאות עובדים גויסו למילואים, אתרים נסגרו, ונאלצנו להתמודד עם שיא של שריפות בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים".
הנתונים מספרים את סיפור השנה: ירידה של 38% במספר המבקרים הישראלים באתרים בהשוואה לשנת 2019, וצניחה דרמטית של 97% בכניסת תיירים. למעשה, בעוד שבשנת 2019 ביקרו באתרי הרשות כ-12.9 מיליון מבקרים, מתוכם 3.7 מיליון תיירים, ב-2024 צנח המספר ל-5.8 מיליון מבקרים בסך הכל, כשמספר התיירים התרסק ל-104 אלף בלבד.
גם הישראלים צמצמו ביקורים: נרשמה ירידה של 30% במנויי המטמון וירידה של 42% בלינה בחניוני הלילה. בסך הכל, ההכנסות ממבקרים, המהוות בימי שגרה יותר מ-40% מתקציב הרשות, צנחו ב-70% מהתכנון המקורי של שנת 2023. כדי להתמודד עם המשבר, הרשות חתמה על סיכום תקציבי עם האוצר והמשרד להגנת הסביבה, התייעלה בסכום של 75 מיליון שקל, וקיבלה שיפוי של 142 מיליון שקל לכיסוי אובדן ההכנסות. לכך מתווסף תקציב משמעותי נוסף הנדרש לשיקום הצפון, המוערך בכ-100 מיליון שקל – הערכת חסר בשל הקושי בניטור שטחים שעדיין סגורים.
נזקי המלחמה והשיקום
בשנת 2024 נשרפו כ-374 אלף דונם של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות, מתוכם 223 אלף דונם בצפון הארץ. הגולן ספג את הפגיעה הקשה ביותר עם כ-127 אלף דונם שרופים. "הפגיעה לטבע היא רחבת היקף", מסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, "אך הגשם והחורף יסייעו בתהליך השיקום".
הרשות כאמור מעריכה כי תקציב השיקום הנדרש עומד על כ-100 מיליון שקלים, הערכה שעשויה לגדול כשיתאפשר למפות את כל השטחים שעדיין סגורים. בינתיים, כבר הועברו 12 מיליון שקלים ראשונים מקרן שיקום שטחים פתוחים לתחילת העבודות.
סקר שערכה הרשות מגלה תמונה כלל לא מפתיעה: 58% מהנשאלים מתכוונים לטייל דווקא בצפון הארץ עם חידוש הביקורים. שמורת טבע נחל חרמון-בניאס מובילה ברשימת האתרים המתגעגעים אליהם ביותר, עם 59% מהמשיבים שציינו אותה, אחריה שמורת הטבע החולה (27%) והגן הלאומי אכזיב (23%).
נכון להיום, כמעט כל אתרי הצפון נפתחו מחדש למבקרים, למעט שמורת טבע נחל עיון שספגה נזק תשתיתי משמעותי. "יש לנו עם שאוהב לצאת לטבע ולטייל", מסכמת שורקי, "ואנחנו עושים הכל כדי להחזיר את האתרים לפעילות מלאה בהקדם".
חיות בצל המלחמה
לצד הפגיעה הכלכלית והנזק לתשתיות, מלחמת חרבות ברזל הציבה בפני רשות הטבע והגנים אתגר ייחודי: שמירה על חיות הבר בתנאי לחימה. פתרון יצירתי במיוחד נמצא בשמורת תל דן, שם הוכנס עדר פרות מקיבוץ שניר כדי לדלל את הצמחייה ולמנוע התפשטות שריפות. המהלך הצליח, והעדר הוחזר לקיבוץ לאחר שהשבילים נוקו והשמורה נפתחה מחדש.
בגזרה הצפונית התגלה אתגר חדש: עשרות כלבים משוטטים ותנים חדרו מלבנון, חלקם נגועים בכלבת. פסולת המזון באזורי ריכוז יחידות צבא וביישובי קו הגבול היוותה מקור מזון משמעותי עבורם. העדר היכולת לפזר חיסונים אורליים לכלבת ולווסת אוכלוסיות של מינים מתפרצים תרם לחדירה של מקרי כלבת רבים לשטחי הגליל העליון, עמק החולה והגולן.
פרויקט השבת היחמורים נאלץ גם הוא להסתגל למציאות החדשה. מיקום שחרור היחמורים הועבר מהר סאסא לנחל צבעון בגלל האיום מלבנון, ומספר הפרטים המשוחררים צומצם משיקולי יתירות – ארבע נקבות ושני זכרים במקום שש נקבות ושני זכרים כמתוכנן. למרות המאמצים, אחת הנקבות שהושבו לטבע נדרסה באזור מטעי ברעם.
האתגרים הללו התווספו למשבר הכלכלי החמור שפקד את הרשות. ההכנסות ממבקרים, המהוות בימי שגרה יותר מ-40% מתקציב הרשות, צנחו ב-70% מהתכנון המקורי של שנת 2023. כדי להתמודד עם המשבר, הרשות חתמה על סיכום תקציבי עם האוצר והמשרד להגנת הסביבה, התייעלה בסכום של 75 מיליון שקל, וקיבלה שיפוי של 142 מיליון שקל לכיסוי אובדן ההכנסות.
בחודש האחרון, עם הפסקת האש, החלה הרשות להשלים את ספירות בעלי החיים באזורים שונים. בשמורת טבע נחל חצור, למרות אירועי שריפה מירי טילים ונפילות כטב"ם, נספרו 87 צבאים – מספר דומה לשנים קודמות, המעיד על יציבות האוכלוסייה באזור.
חמשת האתרים המובילים של 2024:
גן לאומי פלמחים: 1,222,961 מבקרים (עלייה של 23%)
גן לאומי תל אפק-מבואות הירקון: 362,671 מבקרים
גן לאומי קיסריה: 327,857 מבקרים
שמורת טבע עין גדי: 317,498 מבקרים
גן לאומי גן השלושה: 304,505 מבקרים
