גורמים רשמיים בקטאר אומרים כי ההתקדמות לקראת הפסקת אש בעזה הייתה איטית, מה שמנפץ את התקווה לסיום מהיר של המלחמה בין ישראל לחמאס. סבב השיחות העקיפות החדש בין ישראל לחמאס החל ביום ראשון, לאחר ששני הצדדים קיבלו מתווה בחסות ארה"ב להסכם להפסקת אש ראשונית בת 60 יום, שעשויה להוביל לסיום קבע של הסכסוך בן 21 החודשים, כך דווח ב"גארדיאן" הבריטי.
הצהרה זו של הקטארים מגיעה על רקע התקווה בישראל שביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית ופגישותיו עם הנשיא דונלד טראמפ, יובילו להאצת המשא ומתן וחתימה מהירה על הסכם. זאת על אף שטראמפ עצמו ככל הנראה קיווה להביא בשורה חדשה בנושא. כך היה אתמול, כשטראמפ הביע ביטחון שניתן יהיה להגיע להסכם בקרוב, ואמר לכתבים כי "הדברים מתקדמים מצוין" וכי חמאס "רוצה את הפסקת האש הזו".
"אני לא חושב שאני יכול לתת ציר זמן כרגע, אבל אני יכול לומר שנצטרך זמן", אמר היום (שלישי) מאג'ד אל-אנסארי, דובר משרד החוץ של קטאר. גורם פלסטיני המעורה בשיחות אישר את הדברים ואמר כי "עד כה לא הושגה פריצת דרך". אנסארי רמז כי המשא ומתן עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. "מה שקורה כרגע הוא ששתי המשלחות נמצאות בדוחא. אנחנו מדברים איתן בנפרד על מסגרת לשיחות. אז השיחות עדיין לא החלו, אבל אנחנו מדברים עם שני הצדדים על מסגרת זו", אמר.
במקביל, מקורות בחמאס העריכו בשיחות עם כלי תקשורת ערביים כי "אם המשא ומתן יתנהל באופן חיובי, ייתכן שיוכרז על תחילתו של הסכם ביום חמישי הקרוב". לדבריהם, הדבר תלוי בראש ובראשונה בהיענות של ישראל לדרישות חמאס, בעיקר בכל הנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי בחופשיות, נסיגה מלאה והדרגתית מרצועת עזה והבטחת הפסקת המלחמה באופן סופי. אלה בדיוק שלוש הנקודות המרכזיות שבמחלוקת.
לפי שעה, הפערים – כאמור – לא צומצמו. חמאס דורש ערבויות בין לאומיות לכך שישראל לא תחדש את הלחימה בתום 60 הימים, וכן מתנגד למעורבות בחלוקת הסיוע ההומניטרי של הקרן האמריקאית-ישראלית, ה-GHF – ודורש פיקוח של האו"ם וגורמים ניטרליים. בנוסף, חמאס מסרב לדרישות שאינן כלולות בטיוטה הנוכחית, אך מוצבות על ידי ישראל כתנאי בלתי מעורער לסיום המלחמה: פירוז מנשקו והגליית הנהגתו מהרצועה.
