מדינה שלמה מחכה בהתרגשות לחזרת החטופות הראשונות: בתי החולים שיבא, בילינסון ואיכילוב ערוכים לטיפול הרפואי האינטנסיבי בשבים, ברגישות רבה ומעקב קפדני אחר בעיות רפואיות רבות, כשההתייחסות הכוללת של מערכת הבריאות היא למצב המזכיר באופן טראגי את מצבם של ניצולי השואה.
בתי החולים ערכו תרגולים וסימולציות רבות בשבועות האחרונים, ונערכו לכל מצב אפשרי, מהרעבה ממושכת, תסמונת האכלה מחודשת מסכנת חיים, מחלות זיהומיות, והחמרה של מחלות כרוניות.
אגף החטופים בבילינסון. טיפול רב מערכתי. קרדיט: ללא (צילום :ללא)
החטופים צפויים להגיע על פי התוכנית בשעות הערב לאחד משלוש נקודות מפגש בגבול עם עזה, לשם הם יובאו על ידי נציגי הצלב האדום. שם תיערך בדיקה ראשונית המכונה "טריאז'" על ידי רופאים מומחים של חיל הרפואה כשכל אחד מהם מלווה על ידי נציגי צה"ל. החטופים יוכלו במקום להתקלח, להתרענן, להחליף בגדים ולעבור אל מסוק הינשוף שילווה אותם אל אחד משלושת בתי החולים במרכז – שיבא, בילינסון או איכילוב.
קהל לא יורשה להיכנס למרכז הרפואי, מתוך רצון לתת לכל חטופה פרטיות ככל האפשר אחרי כמעט שנה וחצי בשבי, והקשיים העצומים הצפויים להם עם גירויים, עומס רגשי ומצב בריאותי קשה. כל חטוף ילווה על ידי עובדת סוציאלית לחדרו, שם יתחילו הבדיקות הרפואיות.
הבדיקה מתחילה עם בדיקת סימנים חיוניים המתבצעים על ידי אחות וכוללים לחץ דם, דופק, סטורציה וחום, ולרוב גם בדיקת אק"ג. שלב ה"אנמנזה" – יתבצע כעת על ידי הרופא שיפתח בתשאול הרפואי, לאחריו בדיקה גופנית כללית שבה נבדקת החטופה מכף רגל ועד ראש – בדיקת לב, ריאות, בטן, בדיקה נוירולוגית, בדיקה אורתופדית, בדיקת עור, בדיקה גינקולוגית ובדיקת מצב תזונתי כללי. לאחר הבדיקות הללו יתבצעו בדיקות מעבדה נרחבות.
בראש הבדיקות יבוצעו בדיקות דם הכוללות ספירת דם שמטרתה לאתר האם יש מצב של אנמיה – חסר דם, מצב של איבוד דם, ריבוי כדוריות אדומות שעלול להעיד בין היתר על מחלה זיהומית, ובדיקת רמת טסיות הדם שמעידה על מצב הקרישיות. בדיקות נוספות כוללות את בדיקת הכימיה – בדיקה נרחבת הבוחנת את תפקודי הכבד, הכליות והמלחים בדם. על פי הצפוי, הניצולים יסבלו מהפרעות קשות באיזון המלחים, שעלולים לגרום לפגיעה קטלנית. בשלב הזה יכנסו לתמונה התזונאיות שיהיו אחראיות על תיקון הדרגתי של השיבוש במלחים וחישוב מדורג של ההזנה המחודשת.
בדיקות דם נוספות יכללו גם רמות של ויטמין D, ויטמין E, ויטמין A, ויטמיני קבוצת B, רמות נוגדנים לאיתור מחלות זיהומיות, בדיקת חלבון בשם CRP המעיד על מחלה זיהומיות, בדיקות לאיתור נגיפי הפטיטיס, HIV, שחפת, בדיקת שתן, ובדיקות צואה לאיתור זיהומים נוספים במערכת העיכול. לחטופות יומלץ גם לעבור בדיקת היריון. הבדיקות יכללו גם בדיקות הדמיה ובהן בדיקות רנטגן, אולטרסאונד, בדיקת CT ו- MRI על פי הממצאים, תלונות החטופה והממצאים שיעלו מבדיקותיהן.
מאחר שרבים מהחטופים שישוחררו בפעימות הראשונות סובלים ממחלות כרוניות, הם יעברו הערכות גם על ידי רופאים מומחים ויקבלו איזון תרופתי, מתוך החשש שלא קיבלו את הטיפול התרופתי ומצבם הרפואי הידרדר.
לאחר הטיפול הרפואי, יתחיל שלב הטיפול הנפשי המדורג שייעשה ברגישות רבה ואיטיות. בהתחלה צפוי קושי רב מול כל גירוי, מול אור חזק, מול מגע, מול קולות חזקים, מול אנשים שמדברים בערבית. המטפלים מבינים את הרגישות התחושתית ולכן ישאלו: "האם זה בסדר שניגע בך", "האם זה בסדר שנחבק", "האם זה בסדר שנשב לצידך". המטפלים הונחו להיות כמה שיותר בקשב לצרכים, מבלי להציף את החושים. רק בהמשך, לאחר שהגוף יתאושש, אפשר יהיה להתחיל בתהליכי עיבוד פסיכולוגי של החוויה הטראומתית.
הטיפול ארוך הטווח מתמקד בעיבוד החוויה בשבי והתמודדות עם תחושות האשמה, הפחד והכעס. מטפלים מנוסים משתמשים בטכניקות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול באמצעות עיבוד מחדש והקהיה שיטתית (EMDR) כדי לעבד זיכרונות טראומטיים בצורה מבוקרת. בנוסף, משולבים אלמנטים של טיפול באמנות ובתנועה כדי לאפשר ביטוי רגשי נוסף.
תהליך החזרה לשגרה מהווה אתגר משמעותי לחטופים. הם נדרשים להתמודד עם שינויים שהתרחשו בחייהם בזמן שהותם בשבי. חלקם חווים קושי להשתלב מחדש בקהילה או במשפחה, במיוחד בשל הפערים בתחושות הזמן והמציאות. הטיפול מספק כלים לחיזוק תחושת הערך העצמי ומאפשר חזרה לשגרת חיים בריאה ומאוזנת.
סביבת הטיפול עוצבה בקפידה כדי להשרות תחושת ביטחון ונוחות. חדרי הטיפול כוללים אלמנטים עיצוביים שמטרתם להקל על המטופלים להיפתח רגשית. המשפחה נמצאת לצידם בכל שלבי הטיפול, מה שמגביר את תחושת הביטחון ומאפשר תהליך משותף של עיבוד ושיקום.
