מקור תמונה, Getty Images
בריטניה תחדש את המימון של אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, הודיע שר החוץ.
דיוויד לאמי אמר לחברי הפרלמנט שהוא קיבל הבטחות לגבי הנייטרליות שלה בעקבות סקירה של קשרים לכאורה בין הצוות שלה לקבוצות טרור.
בריטניה הייתה בין 16 מדינות מערביות שהפסיקו את התרומות בינואר, לאחר שישראל טענה כי 12 אנשי אונר"א היו מעורבים במתקפות אוקטובר 2023 של חמאס.
חקירה פנימית של האו"ם על האשמות הקשורות להתקפה זו נמשכת.
אבל סקירה נפרדת של האו"ם, שפורסמה באפריל, מצאה שישראל לא סיפקה ראיות לטענותיה מאות אנשי אונר"א היו חברים בקבוצות טרור.
ההכרזה מעמידה את בריטניה בקנה אחד עם מדינות אחרות שחידשו את המימון מאז, מה שמותירה את ארצות הברית, התורמת הגדולה ביותר של אונר"א, כמדינה היחידה שלא התחילה מחדש את התרומות.
בנאום ברשות הרבים, מר לאמי אמר ש"אף סוכנות אחרת" לא הצליחה לספק סיוע בהיקף הנדרש כדי להקל על המצב ההומניטרי ה"נואש" בעזה.
הוא הוסיף שאונר"א מאכילה יותר ממחצית מאוכלוסיית השטח, בת שני מיליון התושבים, והיא תהיה "חיונית לשיקום עתידי".
הוא אמר שהוא "מזדעזע" מההאשמות של ישראל, אבל הטענות נלקחו "ברצינות" על ידי האו"ם.
הוא הבטיח שהסוכנות "מבטיחה שהם עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של ניטרליות" בעקבות הסקירה של אפריל, הוסיף.
זה כלל "חיזוק הנהלים שלה, כולל בדיקה", אמר מר לאמי.
הוא אמר לחברי פרלמנט שחידוש המימון השנתי של בריטניה בסך 21 מיליון ליש"ט יכלול כסף שהושקע ל"רפורמות ניהול" שהומלצו על ידי סקירת האו"ם.
משרד החוץ אמר כי 6 מיליון ליש"ט יינתנו לבקשת הבזק של אונר"א לעזה, ו-15 מיליון ליש"ט לתקציב הסוכנות למתן שירותים בשטחים הפלסטיניים הכבושים בישראל ובאזור רחב יותר.
דוברת אונר"א, ג'ולייט תומה, אמרה ל-BBC כי הסוכנות מברכת על ההודעה, שהגיעה "בזמן קריטי כאשר הצרכים ההומניטאריים בעזה ממשיכים להעמיק".
היא הוסיפה כי הסוכנות הרגיעה את בריטניה שהיא מיישמת המלצות מהדו"ח של אפריל, "במיוחד בכל הנוגע להמשך ביצוע עקרון הנייטרליות בתוכניות שלנו".
סקירת קולונה
הסקירה, של שרת החוץ הצרפתית לשעבר, קתרין קולונה, מצאה שלישראל "עדיין לא סיפקה ראיות תומכות" לטענותיה כי "מספר משמעותי של עובדי אונר"א חברים בארגוני טרור.
ישראל אמרה שיותר מ-2,135 עובדי הסוכנות – מתוך סך של 13,000 בעזה – הם חברים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שנאסרו כארגוני טרור על ידי ישראל, בריטניה, ארה"ב ומדינות אחרות.
עם זאת, הסקירה הגיעה למסקנה שהסוכנות חייבת לעשות יותר כדי לשפר את הנייטרליות שלה, בדיקת הצוות והשקיפות שלה.
הרשויות הישראליות מציעות שהדו"ח מתעלם מחומרת הבעיה, וטוענים שלאונר"א יש קשרים שיטתיים עם חמאס.
ישראל טענה בתחילה כי 12 אנשי אונר"א השתתפו בהתקפות חמאס על דרום ישראל, בהן נהרגו 1,200 בני אדם וכ-250 נלקחו כבני ערובה.
יותר מ-38,000 בני אדם נהרגו מאז בעזה, לפי נתוני משרד הבריאות של השטח, לאחר שישראל פתחה במערכה צבאית בעזה בתגובה לפיגוע.
אונר"א פיטרה את 10 מתוך 12 העובדים שעדיין היו בחיים כאשר ההאשמות הופיעו ומשרד הפיקוח הפנימי של האו"ם פתח בחקירת הטענות.
באפריל, אמר הגוף שמונה עובדים נשאר בחקירהבארבעה מהמקרים הוקפאו החקירות בגלל חוסר ראיות.
היא הוסיפה כי החלה גם בחקירות של שבעה אנשי צוות נוספים, ושישה מהתיקים הללו נמשכו.
מכירת נשק בבריטניה
במהלך הצהרת הוועדה שלו, מר לאמי דחה גם את הקריאות של כמה מחברי הפרלמנט של הלייבור להטיל איסור על כל מכירת נשק בבריטניה לישראל.
לצד חברי פרלמנט ירוקים ועצמאיים תומכים בעזה, כ-14 חברי ספסל האחורי של הלייבור רוצים להגיש תיקון הקורא להטיל אמברגו נשק במהלך דיון בשבוע הבא על נאום המלך, תוכניות החוק של הממשלה.
שר החוץ אמר כי "לא יהיה נכון להטיל איסור גורף" מכיוון שישראל מוקפת באויבים ב"אחת השכונות הקשות בעולם".
הוא הוסיף כי רישיונות ייצוא נשק יישמרו בבדיקה "בדרך הרגילה" על ידי בחינת הערכות של ציות ישראל על ידי עורכי דין ממשלתיים.
"סקירה מקיפה" הייתה בעיצומה והוא יעדכן את חברי הפרלמנט ברגע שהיא תושלם, אמר מר לאמי.
עם זאת, הוא לא התחייב לפרסם ייעוץ משפטי פנימי – דבר שקרא לממשלה הקודמת לעשות כשהלייבור הייתה באופוזיציה.
