- מְחַבֵּר, פול אדמס
- תַפְקִיד, כתב דיפלומטי
-
ממשלת בריטניה ביטלה את התוכניות לערער על זכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לבקש צו מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
במאי, התובע הראשי של ה-ICC אמר שיש סיבות סבירות להאמין שמר נתניהו נושא באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
ממשלת בריטניה השמרנית הקודמת ציינה שהיא מתכננת להגיש בקשה לבית המשפט – לאחר שהטילה ספק בזכותו של התובע להגיש בקשה לצו – אך לא עשתה זאת לפני הבחירות.
כעת, דובר ממשלת הלייבור החדשה אמר שהיא לא תגיש הגשה, ואמר שזה "עניין של בית המשפט".
דובר ראש הממשלה סר קייר סטארמר אמר: "אני חושב שתשים לב שבתי המשפט כבר קיבלו מספר טענות משני הצדדים, כך שהם ניצלו היטב את הטיעונים כדי לקבוע את קביעותיהם העצמאיות".
בנוסף לבנימין נתניהו, התובע הראשי של בית הדין האזורי מבקש גם צווי מעצר למנהיגי חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דייף ושר הביטחון הישראלי יואב גלנט.
אם ה-ICC ימשיך עם צווי המעצר, עלולה להתעורר אפשרות שמר נתניהו ומר גלנט יתבקשו שלא לדרוך על אדמת בריטניה, כדי להימנע ממעצר על ידי הרשויות בבריטניה.
בית המשפט כבר אישר 70 הגשות דומות ממדינות אחרות בנושא וכרגע הוא עובד באמצעותן.
פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, צופה כי ייקח עד הסתיו עד שבית המשפט יבחן את כל ההגשות ויתן לתובע זמן להגיב במידת הצורך.
כשנשאל אם ההחלטה של בריטניה תשנה משהו, אמר: "כמובן, העובדה שמדינה גדולה כמו בריטניה החליטה בסופו של דבר לא להגיש היא משהו שהשופטים ישימו לב אליו.
"אבל בית המשפט עדיין צריך לבצע את הניתוח המשפטי לגבי השאלות שהממשלה הקודמת (בריטניה) רצתה להעלות".
לדבריו, ההחלטה נותנת אינדיקציה כיצד בריטניה תגיב אם ה-ICC היה מוציא צווי מעצר לבנימין נתניהו ולשר ההגנה שלו יואב גלנט.
"זה יהיה קשה לממשלת בריטניה, לאחר דחייה לבית המשפט… פשוט להתחמק ולהגיד שאני לא מתכוון ליישם את זה."
נושא מרכזי העומד על הפרק הוא האם בית הדין הפלילי הבינלאומי יכול להפעיל סמכות שיפוט על אזרחים ישראלים, בנסיבות שבהן הרשות הפלסטינית אינה יכולה להפעיל סמכות פלילית על אזרחים ישראלים על פי תנאי הסכם אוסלו – הסכם שלום ב-1993.
בשנת 2021 קבע אחד משלושה שופטי בית המשפט כי בית המשפט אינו יכול להפעיל סמכות שיפוט על ישראלים, בעוד שניים אחרים קבעו שניתן להחליט על כך בשלב מאוחר יותר.
לקראת ההכרזה של בריטניה, כלי תקשורת בישראל ציטטו גורם בכיר שאמר שהחלטה כזו בבריטניה לא להגיש הגשה תהיה "שגויה מיסודה", והוסיפו כי היא "מעוותת את הצדק והאמת, ומפרה את זכותן של כל הדמוקרטיות להילחם טֵרוֹר".
סשה דשמוך, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה, בירך על החלטת בריטניה, וכינה את התוכנית של הממשלה הקודמת "מוטעית לחלוטין".
"במקום לנסות לסכל את החקירה הפלסטינית הנחוצה של בית הדין האזורי, בריטניה צריכה לתמוך במאמצים להביא את כל מבצעי פשעי מלחמה ורצח עם אפשרי לדין".
המלחמה בעזה התבררה כבעייתית מבחינה פוליטית עבור הלייבור, כאשר עמדתה הרגיז רבים מתומכיה המסורתיים, במיוחד בקהילה המוסלמית.
בבחירות הכלליות האחרונות, שר הצללים ג'ונתן אשוורת' איבד את מושבו בדרום לסטר למועמד פרו-עזתי, בעוד שבכירים אחרים במפלגה, כולל ווס סטריטינג וג'ס פיליפס, ראו את רובם קוצץ.
בריטניה עצרה בעבר את התרומות לאחר שישראל טענה כי 12 אנשי אונרואה היו מעורבים במתקפות אוקטובר 2023 של חמאס.
חקירה פנימית של האו"ם על האשמות הקשורות להתקפה זו נמשכת.
אבל סקירה נפרדת של האו"ם, שפורסמה באפריל, מצאה שישראל לא סיפקה ראיות לטענותיה שמאות מאנשי אונרווה היו חברים בקבוצות טרור.
