לונדון, בריטניה – בריטניה דנה בסוגיית המתים בסיוע לאחר שהוגשה רשמית בפרלמנט בשבוע שעבר הצעת חוק להכשרתו באנגליה ובוויילס – הניסיון הראשון לשנות את החוק מזה עשור.
אם זה היה חוקק, סיוע למות יעניק באופן חוקי למבוגרים חולים סופניים ומוכשרים נפשית עם שישה חודשים או פחות לחיות את הזכות לבחור לסיים את חייהם עם עזרה רפואית.
מאז חוק ההתאבדות של 1961, זה לא חוקי באנגליה ובוויילס לעודד או לסייע להתאבדות, ואלו שנמצאו אשמים צפויים לעד 14 שנות מאסר.
חבר הפרלמנט של הלייבור קים לידביטר, שעומד מאחורי הצעת החוק שהוגשה ב-16 באוקטובר, אמר בהצהרה כי "חשוב" לתקן את החקיקה עם "ההגנות וההגנות הנדרשות במקום", כדי שאלו עם מוגבלות או מחלות נפש לא ירגישו. לחוץ לקבל את ההחלטה – מה שמתנגדי הצעת החוק טוענים שיכול לקרות.
הדיון בסוגיית הקיטוב ריגש דמויות וגופים דתיים.
"הלגליזציה של התאבדות בסיוע ישפיע באופן לא פרופורציונלי על מיליונים רבים של אנשים פגיעים שעלולים לתפוס את עצמם כנטל על הסובבים אותם ועל שירות הבריאות", אמר ג'סטין וולבי, הארכיבישוף מקנטרברי.
ההסתדרות הרפואית האסלאמית הבריטית אמרה: "לצד התנגדות דתית, לרבים מאיתנו יהיו התנגדויות המבוססות על קוד התנהגות אתי מקצועי. אנו גם רואים כיצד זה יכול להיות מסוכן עבור אנשים פגיעים וקהילות מודרות שכבר נאבקות לגשת לשירותי בריאות במערכת שאינה מסוגלת להגיב לצורכי בריאות מורכבים ביעילות".
הנה מה שאנחנו יודעים על הצעת החוק:
מהו סיוע למות?
מוות בסיוע הוא כאשר חולים סופניים מקבלים תרופות קטלניות מרופא כדי לשים קץ לחייהם.
אין להתבלבל עם המתת חסד, שהיא תהליך דומה של סיום חיים על ידי קבלת תרופות קטלניות מרופא, אבל במקרה זה, האדם לא צריך להיות חולה סופני כדי לבחור למות.
על מה הצעת החוק?
למרות שפרטים רבים של הצעת החוק עדיין לא הסתיימו סופית, היא צפויה להיות דומה למוות בסיוע הצעת חוק שהוגשה בבית הלורדים ביולי. הצעת החוק הזו בוטלה מאז כדי לפנות מקום להצעת החוק החדשה.
בהצעת החוק הקודמת, מי שחולה במחלה סופנית עם רק שישה חודשים או פחות לחיות יוכל לגשת לעזרה רפואית כדי לשים קץ לחייהם לאחר חתימת ההחלטה על ידי שני רופאים ושופט בג"ץ.
ההצבעה האחרונה על לגליזציה של סיוע למות בבריטניה הייתה ב-2015, אך היא נדחתה ברובה המוחלט על ידי מחוקקים בריטיים: 330 הצביעו נגד מול 118 בעד.
ראש הממשלה קייר סטארמר, שתמך בהצעת חוק בסיוע למותים משנת 2015, אמר כי למחוקקים צריך להיות "הצבעה חופשית" ולא להיות מוכרחים להצביע בקלפי לפי קווים מפלגתיים.
"יש עילה לשינוי החוק", אמר.
דיון והצבעה ראשונה על הצעת החוק צפויים להתקיים ב-29 בנובמבר.
מה אומרים הפעילים למען הצעת החוק?
הטיעונים לסיוע למות כוללים הגדרה עצמית, הקלה על כאב וסבל ושקט נפשי.
מאות בריטים הוציאו אלפי פאונד בנסיעות לשוויץ למתקנים כמו Dignitas, ארגון המספק סיוע למות.
לפי Dignity in Dying, שביצע סקר, 84 אחוזים מהבריטים תומכים בלגליזציה של סיוע למות.
על פני קווי המפלגה הפוליטית, התמיכה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב המצביעים הירוקים עם 79 אחוזים שתומכים בשינוי בחקיקה. אחרי זה הגיעו מצביעים שמרנים עם 78 אחוזי תמיכה, מצביעי הלייבור עם 77 אחוזי תמיכה והליברל-דמוקרטים עם 77 אחוזים.
דובר מטעם Dignity in Dying אמר לאל-ג'זירה כי הצעת החוק החדשה תביא "תקווה" לאלה שקראו ל"בחירה חמלה בסוף החיים".
"תחת השיטה הנוכחית, אין בדיקות או איזונים מראש כדי למנוע מבריטי חולה סופני להיאלץ לנסוע לדיגניטאס או ליטול את חייו בבית. אנו זקוקים בדחיפות לבדיקה, אחריות והגנה רבה יותר. זה מה שהחוק הזה יביא", אמר הדובר.
מי מתנגד למוות בסיוע ומדוע?
המתנגדים למות בסיוע הזהירו כי קבוצות שוליים, כולל אנשים נכים ומשקי בית בעלי הכנסה נמוכה, יושפעו באופן לא פרופורציונלי ויישנו בסיכון.
כמה קבוצות דתיות מתנגדות להצעת החוק, בטענה שהחיים הם קדושים ולסיים אותם בטרם עת הוא פסול מבחינה מוסרית.
אחרים אמרו ששיפור הטיפול הפליאטיבי צריך להיות המוקד במקום זאת.
נכים נגד קיצוצים קראו לחברי פרלמנט להצביע נגד הצעת החוק בסיוע למות לאחר שאמרו כי היא תכניס "נכים ללחץ לשים קץ לחייהם בטרם עת".
"כוונות ראשוניות טובות לספק בחירה בסוף החיים יכולות להוביל לנכים ללא מחלות סופניות להידחף למוות מוקדם מכיוון שהתמיכה לחיות בכבוד אינה זמינה", נכתב.
הקבוצה הצביעה על היעדר מימון ממלכתי להוספיס וטיפול פליאטיבי, המספקים תמיכה לחולים סופניים.
אליסטר תומפסון, דובר של Care not Killing, אמר שהקבוצה נגד סיוע למותים דחפה במשך שנים לתיקון מערכת הטיפול הפליאטיבי.
"אנחנו יודעים שאחד מכל ארבעה אנשים שירוויח מזה לא מקבל את זה כרגע", אמר לאל-ג'זירה.
"אבל המציאות היא שזה יקר להפליא לתקן את מערכת הטיפול הפליאטיבי. סכום עצום מהמימון ממערך הטיפול הפליאטיבי, שמגיע לתנועת ההוספיס, מגויס על ידי ציבור. זה לא במימון מרכזי. אז לתקן את מערכת הטיפול הפליאטיבי פירושו לתת יותר כסף לתנועת ההוספיס, וזו הולכת להיות שאלה של מיליארדי פאונד", הסביר תומפסון.
מכיוון שלבריטניה יש אוכלוסייה מזדקנת עם צרכים מורכבים, דרך חוקית לסיוע למות יוביל ל"יותר ויותר אנשים שירגישו לחוצים לשים קץ לחייהם מוקדם", אמר.
"אמצעי ההגנה יישחקו ופשוט יורחבו".
היכן חוקי סיוע למות?
בקנדה, הולנד, שוויץ, בלגיה וכמה מדינות בארצות הברית.
למתנגדים להצעת החוק, קנדה הפך להיות דוגמה לכך שאין להעביר את חוק Assisted Dying באנגליה ובוויילס.
סיוע למות הועבר לחוק בקנדה בשנת 2016. לאחר מכן הורחב החוק בשנת 2021 כדי לאפשר לאנשים עם מצבים חשוכי מרפא אך לא סופניים, כולל מוגבלויות, לחפש דרך למות.
אבל לפי דיווח לאחרונה חֲקִירָה מאת סוכנות הידיעות Associated Press, עובדים רפואיים "מתחבטים בבקשות של אנשים שכאביהם עשויים להיות מוקלים על ידי כסף, דיור הולם או קשרים חברתיים".
נתונים מהמחוז המאוכלס ביותר בקנדה מצביעים על "מספר לא מבוטל של אנשים שהומתו כשהם סובלים מכאבים בלתי ניתנים לניהול אך אינם עומדים למות חיים באזורים העניים ביותר של אונטריו", חשף סוכנות הידיעות AP.
תומפסון דחק בממשלת בריטניה "להסתכל בזהירות רבה על (קנדה) לפני שתלך בדרך המסוכן הזה".
דניאל גובר, מרצה בכיר לפוליטיקה בריטית באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, כתב על מה שיכול לקרות בהמשך עֲבוּר השיחה.
יש הרבה צעדים קדימה שצפויים לקחת חודשים, אם לא יותר, הוא אמר.
"למרות המכשולים הפרוצדורליים הללו, להצעת החוק למות בסיוע יש סיכוי סביר לעבור לחוק", כתב. "בסופו של דבר, הרבה יהיה תלוי אם חברי הפרלמנט יהיו מוכנים לתמוך בשינוי הזה, ועד כמה הם נחושים לעשות זאת".
