ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אותת כי הסכם הפסקת אש שתשחרר עשרות בני ערובה בעזה עשויה להתגבש. נתניהו נמצא בוושינגטון, שם הוא אמור לנאום בקונגרס.
הצבא הישראלי הורה על פינוי חלק מאזור הומה אדם ברצועת עזה שקבע אזור הומניטרי. משרד הבריאות בעזה אומר כי למעלה מ-39,000 פלסטינים נהרגו במלחמה שנמשכה תשעת החודשים.
מצרים, קטאר וארה"ב דוחפות את ישראל וחמאס לקראת הסכם מדורג שיפסיק את הלחימה ותשחרר את בני הערובה הנותרים. מלשכת נתניהו נמסר כי צוות משא ומתן יישלח להמשך השיחות ביום חמישי.
בסין חתמו הפלגים הפלסטיניים חמאס ופתח על הצהרה על הקמת ממשלת אחדות וסיום קרע ארוך. אבל הצהרות קודמות נכשלו, כולל עסקה דומה ב-2011.
הנה העדכנית ביותר:
פשיטה ישראלית בעיר פלסטינית בגדה המערבית הורגת 5, כולל 3 חמושים
ירושלים – כוחות ישראליים פשטו על עיר פלסטינית בגדה המערבית הכבושה והרגו לפחות חמישה בני אדם, בהם שלושה חמושים, כך מסרו ביום שלישי הצבא הישראלי, חמאס ומשרד הבריאות הפלסטיני. מהמשרד נמסר כי שתי נשים היו בין ההרוגים.
הצבא אמר כי מזל"ט תקף במהלך הלילה חמושים באזור העיר טול כרם שבצפון הגדה המערבית, והרג את אשרף נאפה, שהצבא כינה בכיר חמאס מקומי. עוד נמסר כי מיליטנט נוסף לכאורה, מוחמד עוואד, נהרג אף הוא, ולדבריו שניהם עמדו מאחורי התקפות על חיילים ישראלים. ההצהרה הישראלית לא הזכירה את הנשים.
חמאס זיהה את נאפא כחבר ואמר כי שני חמושים נוספים עם גדודי חללי אל אקצא, כולל עוואד, נהרגו אף הם.
מזה מספר שנים מבצע הצבא הישראלי סמוך לפשיטות ליליות בגדה המערבית שהתגברו עם פרוץ המלחמה בעזה. משרד הבריאות הפלסטיני אומר כי יותר מ-500 פלסטינים נהרגו באלימות שהתפתחה, רבים מהם בעימותים עם חיילים ישראלים אך אחרים תוך כדי יידוי אבנים או מחאה. גם אנשים שלא היו מעורבים בעימותים נהרגו.
התקפות פלסטיניות נגד ישראלים נמצאות במגמת עלייה בשטח.
פקיד בכיר ב-WHO מודאג מהתפרצויות של פוליו ומחלות אחרות בעזה
ז'נבה – פקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי באזורים פלסטיניים אמר ביום שלישי שהוא "מודאג מאוד" מפוליו והתפרצויות אחרות של מחלות מדבקות בעזה לאחר שעקבות הנגיף הופיעו בדגימות ביוב בשטח.
ד"ר איאדיל ספרבקוב, ראש צוות למקרי חירום בריאותיים ב-WHO בשטח הפלסטיני הכבוש, אמר שתוצאות בדיקות והערכת סיכונים צפויות השבוע לגבי האופן שבו אנשים וגורמים רפואיים צריכים להגיב להתפרצות אפשרית.
לא אושרו מקרים אנושיים של פוליו בעזה, אבל שש מתוך שבע דגימות ביוב נמצאו חיוביות לנגיף פוליו שמקורו בחיסון, הוא אמר. זה אומר שאדם אחד או יותר שקיבלו בדיקת חיסון פוליו השילו את הנגיף בסביבה.
"אני מודאג מאוד מהתפרצות המתרחשת בעזה. וזה לא רק פוליו – ההתפרצויות השונות של המחלות המדבקות שעלולות לקרות", הוא אמר בתדרוך של האו"ם בז'נבה באמצעות וידאו, ורמז על התפרצות הפטיטיס שם ב-2023.
ספרבקוב אמר כי מחסור במים, תברואה וגישה לשירותי בריאות עלולים לגרום ליותר אנשים למות ממחלות מדבקות מאשר ממצבים הקשורים לפציעה.
רולנדו גומז, דובר האו"ם בז'נבה, אמר שלישראל "ככוח הכובש" יש אחריות "לדאוג שהסיוע יגיע לנזקקים בעזה" וליצור סביבה מאפשרת לאו"ם ולשותפינו לפעול".
ישראל הודיעה על תוכניות לחסן את חייליה הפועלים בעזה נגד פוליו.
הפלגים הפלסטיניים חותמים על הצהרה בניסיון האחרון לפנות את הדרך לממשלת אחדות בעוד המלחמה בעזה מתמשכת.
רמאללה, הגדה המערבית – הפלגים הפלסטיניים חמאס ופת"ח חתמו בבייג'ינג על הצהרה על סיום קרע שנמשך שנים, כך אמר ביום שלישי השדר הממלכתי של סין CCTV, תוך שהוא נוקט צעד לקראת פתרון הפער העמוק בין הצדדים ככל שהמלחמה בעזה מתמשכת.
ההכרזה של שני כבדי המשקל של הפוליטיקה הפלסטינית – וקבוצות פלסטיניות קטנות אחרות – להקים ממשלת אחדות עבור השטחים הפלסטיניים היא תוצאה של האחרון בסדרת שיחות שנועדו לאחד את הצדדים.
אבל הצהרות קודמות נכשלו, כולל עסקה דומה ב-2011, מה שמטיל ספק אם המשא ומתן בחסות סין עשוי להוביל לפתרון. זה מגיע גם כאשר ישראל וחמאס שוקלים הצעה להפסקת אש בגיבוי בינלאומי, שתסיים את המלחמה בת תשעת החודשים ותשחרר עשרות בני ערובה ישראלים שבידי חמאס.
ובכל זאת, עתידה של עזה אינו מוכרע, כאשר ישראל מתנגדת בתוקף לכל תפקיד של חמאס בשלטון בעזה. היא גם דחתה את קריאותיה של ארצות הברית לרשות הפלסטינית הנשלטת על ידי הפתח לנהל את עזה לאחר סיום המלחמה. היעדר חזון לאחר המלחמה לניהול רצועת עזה סיבך את המשא ומתן על הפסקת אש.
מאז פרצה המלחמה הנוכחית בעזה לפני כמעט 10 חודשים, גורמים בחמאס אמרו כי המפלגה לא רוצה לחזור לשלוט בעזה כפי שעשתה לפני הסכסוך, והקבוצה קראה להסכים על הקמת ממשלת טכנוקרטים. על ידי הפלגים הפלסטיניים השונים, שיכינו את הדרך לבחירות הן לעזה והן לגדה המערבית, מתוך כוונה להרכיב ממשלה מאוחדת.
התנאים לעסקת הפסקת אש שתשחרר בני ערובה מהשבי בעזה 'מבשילים', אמר נתניהו.
תל אביב, ישראל – ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אותת כי הסכם הפסקת אש שתשחרר עשרות בני ערובה מהשבי בעזה עשויה להתגבש.
בפגישה מאוחרת ביום שני בוושינגטון עם משפחות של בני ערובה, אמר נתניהו כי התנאים להחזרת השבויים "מבשילים", לפי הודעת משרדו. הוא אמר שזה קורה בגלל הלחץ הצבאי העז שישראל מפעילה על חמאס.
הוא לא מסר פרטים נוספים על התקדמות העסקה.
במשך שבועות, ישראל וחמאס שקלו הסכם הפסקת האש בתמיכת ארצות הברית שתביא לעצירת המלחמה בת תשעת החודשים ותשחרר את כ-120 בני הערובה שנלקחו על ידי חמאס במהלך התקפתו ב-7 באוקטובר. על פי הדיווחים, כשליש מבני הערובה מתים, וצבא ישראל הודיע ביום שני כי שניים נוספים מתו בשבי.
נתניהו מתמודד עם לחץ אינטנסיבי ממגוון רחב של ישראלים להסכים לעסקה. הוא נשבע להביס את חמאס לפני שיפסיק את המלחמה, מונח שהיה נקודת תורפה עיקרית לאורך המשא ומתן.
משפחות החטופים דרשו מנתניהו להסדיר עסקה לפני שיטוס לוושינגטון, שם הוא ידבר בקונגרס וצפוי לפגוש את הנשיא ג'ו ביידן.
הצעת חוק המתייגת את סוכנות הסיוע הפלסטינית של האו"ם כ"קבוצת טרור" מתקדמת בפרלמנט הישראלי
ירושלים, ישראל – הצעת חוק פרלמנטרית ישראלית המבקשת לתייג את ספק הסיוע העיקרי לפלסטינים בעזה כקבוצת טרור מתקדמת.
המחוקקים הצביעו 50-10 בעד הצעת החוק בהצבעה טרומית שהתקיימה ביום שני בפרלמנט הישראלי. הצעת החוק דורשת שתי הצבעות נוספות לפני שתהפוך לחוק.
הצעת החוק היא תוצר של יחסים מתוחים יותר ויותר בין ישראל לסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, המכונה אונר"א. ישראל האשימה את הסוכנות בקשרים מיליטנטיים, בטענה שמאות מעובדיה חברים בקבוצות מיליטנטיות, כולל כמה שהשתתפו לכאורה במתקפות של חמאס ב-7 באוקטובר על דרום ישראל. האשמות אלו הובילו למפל עולמי של קיצוצים במימון לסוכנות.
אונר"א מעסיקה אלפי עובדים ומספקת סיוע ושירותים חיוניים למיליוני אנשים ברחבי המזרח התיכון. בעזה היא הייתה הספק העיקרי של מזון, מים ומקלט לאזרחים במהלך מלחמת ישראל-חמאס.
הצעת החוק שעוברת דרך הפרלמנט תמתג את הסוכנות כ"קבוצת טרור", ואמרה כי מעורבותם לכאורה של העובדים בתקיפה של חמאס מלמדת כי "זהו ארגון טרור שאינו שונה מארגון הטרור של חמאס". הצעת החוק גם מבקשת לנתק את הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לסוכנות.
ג'ולייט תומה, מנהלת התקשורת של אונר"א, אמרה שהיא לא לגמרי בטוחה כיצד הצעת החוק, אם תתקבל בחוק, תשפיע על הסוכנות, אך אמרה שהיא צפויה לסבך עוד יותר את עבודתה. לדבריה, אונר"א נמצאת בקשר עם הרשויות הישראליות על בסיס יומי. הצעת החוק עלולה להפוך את זה למאתגר יותר אם תעבור.
האיחוד האירופי, קטאר וסעודיה הביעו בעבר דאגה מהצעת החוק, ואמרו שהיא תכשיל את עבודת הסוכנות.
