במהלך מתקפת ברק לכיבוש סוריה, לוחמי האופוזיציה שיחררו אלפי אנשים מרשת של בתי כלא אימתניים שאפיינו את משטר אל-אסד המדכא בסופו של דבר.
בבואם מצפון, הם כבשו תחילה את חלב, אחר כך את חמה, חומס ודמשק.
לאורך הדרך, הם פרצו בתי כלא מרכזיים והבטיחו את הנכשלים – שבריריים ומבולבלים – שהם בטוחים.
הם אמרו להם שמשטרו של הנשיא בשאר אל-אסד עומד על סף – או כבר – נפל, והראו לעולם את התנאים שבהם הוחזקו אלפי בני אדם במשך עידן ועידנים.
העבודה נמשכה, כאשר לוחמים ועובדי סעד מתאמצים למצוא אסירים שנותרו מאחור, לפתוח תאים סודיים ואפילו למצוא את מקומותיהם של מתקנים סודיים.
מאמציהם נותנים תקווה קלושה לאינספור משפחות סוריות שיקיריהם "נעלמו" לתוך מערכת כלא שרבים מתארים כמבוכים או מחנות מוות.
הנה כל מה שאתה צריך לדעת על בתי הכלא של סוריה תחת שלטונו של אל-אסד:
כמה בתי כלא היו בסוריה?
יותר מ-100 מתקני מעצר – על פי דו"ח של האו"ם – ומספר לא ידוע של מתקנים סודיים.
שניים מבתי הכלא הידועים לשמצה היו תדמור וסדניה.
הם היו במדבר של העיר העתיקה פלמירה ומחוץ לדמשק, בהתאמה.
איך היו התנאים בבתי הכלא של סוריה?
מַחרִיד.
בשנת 2014, עריק משטר, שזכה לשם "קיסר", נמלט מסוריה עם עשרות אלפי תמונות שבהן נראו גופות מרוטשות של עצורים שנהרגו או עונו בבתי הכלא בסוריה.
הוא העביר כ-53,276 תיקים לארגוני זכויות ופעילים סוריים ובינלאומיים.
ארגון Human Rights Watch (HRW) העלה כי התמונות הוכיחו שלפחות 6,786 בני אדם מתו במעצר הממשלה.
עוד התייחס אמנסטי אינטרנשיונל לכלא סדנאיה כ"בית מטבחיים" ב-2017 לאחר שמצא שאלפי אנשים הוצאו להורג שם.
הם נהרגו בתלייה המונית או עונו למוות, כולל על ידי מניעת מזון, מים ותרופות.
לאחר מכן השלטונות בסוריה היו משליכים אותם בקברי אחים.
אמנסטי אמר כי הרציחות מסתכמות בפשעים נגד האנושות.
כמה אנשים נמקו בכלא?
כ-157,634 סורים נעצרו בין מרץ 2011 לאוגוסט 2024.
מתוך מספר זה, 5,274 היו ילדים ו-10,221 נשים.
אלפים נוספים נחטפו על ידי שירותי הביטחון החוששים של סוריה בתקופת שלטונו של אביו של בשאר אל-אסד, חאפז, שעלה לשלטון ב-1971.
בנו הצעיר קיבל את השליטה במדינה לאחר שחאפז מת בשנת 2000.
יש עדיין סורים בכלא?
יש אינספור אנשים שעדיין לכודים בצינוקים תת-קרקעיים, לפי קבוצות סיוע.
הרשויות קראו לחיילים לשעבר ולסוהרים לספק לכוחות האופוזיציה את הסיסמאות לפתיחת דלתות אלקטרוניות תת-קרקעיות, בטענה שאלפי עצורים עדיין לכודים בצינוקים הללו, על פי תמונות CCTV.
הקסדות הלבנות של סוריה הציעו גם פרס כספי לכל מי שמגיע עם מידע שעוזר לחשוף מתקן סודי.
פרס כספי לכל מי שמספק מידע המסייע באיתור מיקומי בתי הסוהר ומרכזי המעצר החשאיים שבהם מוחזקים עצורים.
ההגנה האזרחית הסורית (קסדות לבנות) מודיעה על הקצאת פרס כספי בסך 3,000 דולר לכל מי שיספק מידע ישיר שמוביל לזיהוי מיקומי בתי הכלא הסודיים בסוריה בהם יש… pic.twitter.com/CIfxxSNisP– הגנה אזרחית סורית (@SyriaCivilDefe) 9 בדצמבר 2024
תרגום: פרס כספי לכל מי שמספק מידע שעוזר למצוא את מיקומי בתי הסוהר הסודיים ומרכזי המעצר שבהם מוחזקים עצורים. ההגנה האזרחית של סוריה (קסדות לבנות) מכריזה על פרס כספי של 3,000 דולר לכל מי שיספק מידע ישיר המוביל לזיהוי בתי כלא חשאיים בסוריה שבהם מוחזקים עצורים.
לא ברור מי בדיוק עדיין מאחורי סורג ובריח, ובכל זאת מורדים שחררו עד כה אלפי נשים, כמו גם קשישים וגברים בגיל העמידה – שחלקם בילו את רוב חייהם בכלא.
המורדים גילו גם ילדים קטנים במעצר המשטר.
איך אנשים עונו?
בדרכים בלתי נתפסות.
המשטר הסורי השתמש במספר טכניקות כדי להעניש יריבים אמיתיים ונתפסים. הם היו מצליפים בעצורים, מונעים מהם שינה ומחשמלים אותם.
נשים וגברים הופשטו באופן שגרתי, כוסו עיניים ואף נאנסו.
נוסף על כך, שלוש שיטות עינויים מסוימות הפכו לשמצה בסוריה בכך שהן ממש חטפו את גבו של עצור.
הראשון היה ידוע בשם "הכיסא הגרמני" וראה את סוהרי הכלא מושיבים עצירים על כיסא ומכופפים אותם לאחור עד שעמוד השדרה שלהם נשבר.
השני נקרא "השטיח המעופף", לפיו הונחו קורבנות על לוח עץ מתקפל.
לאחר מכן, השומרים היו מרימים את שני צידי הלוח, מאחדים את ברכיו וחזהו של הקורבן, עד שהעמדה גרמה לכאבי גב עצומים.
לבסוף, סוהרים קשרו לעתים קרובות עצירים לסולם ואז היו דוחפים את הסולם וצופים בקורבן נופל על הגב – שוב ושוב.
מדוע המשטר עצר ועינה כל כך הרבה סורים?
תשובה קצרה: להטיל אימה ולהפחיד אותם לכניעה.
לפני ההתקוממות בסוריה ב-2011, אנשים במדינה נהגו לומר "לחומות יש אוזניים" כדי להתייחס למערכת המעקב המודיעינית רחבת הידיים ולרשת המרגלים של המשטר, מוכבארת האימתנית.
כל מי שהעיר הערה ביקורתית על המשטר הסתכן בהיעלמות באחד מבינוקיו.
