תומך של "העניים והמנוצלים" בעולם, קידם אידיאלים שחוללו מהפכה בכנסייה הלטינית-אמריקאית.
הכומר הפרואני גוסטבו גוטיירז, הנחשב לאבי תיאולוגיית השחרור של אמריקה הלטינית, מת בגיל 96.
הוא נפטר ביום שלישי בלילה בלימה, אמר המסדר הדומיניקני של פרו, מבלי לתת סיבה.
גוטיירז היה תאולוג ופילוסוף קתולי מובהק, שספרו משנת 1971 – שכותרתו תיאולוגיה של שחרור – השפיע עמוקות על הדוקטרינה והפרקטיקה של הכנסייה באמריקה הלטינית.
היא גורסת שהישועה הנוצרית חורגת מעבר לעניינים רוחניים, והיא גם דורשת שאנשים ישוחררו מדיכוי חומרי או פוליטי. הוא כתב בצורה מפורסמת: "עתיד ההיסטוריה שייך לעניים ולמנוצלים".
הארכיבישוף קרלוס קסטילו, המיועד של לימה, זכר את גוטיירז, ששימש בשנותיו הצעירות ככומר קהילה מקומי בלימה, כ"כומר תיאולוג נאמן שמעולם לא חשב על כסף, או מותרות, או כל דבר שנראה שעשה אותו נעלה. ".
"קטן ככל שהיה, הוא ידע לבשר לנו את הבשורה בכוח ובאומץ בקטנותו", אמר קסטילו.
חשיבתו של גוטייר משכה רבים שזעמו על אי השוויון והדיקטטורות בכמה מדינות באמריקה הלטינית בשנות ה-60 וה-70. הוא נתן השראה לדמויות כמו סלבדוראן הארכיבישוף אוסקר רומרושנרצח ב-1980 לאחר שנקט עמדה נגד הפרת זכויות בסכסוך האזרחי בארצו.
בתחילה, הוותיקן גינה בחריפות את תיאולוגיית השחרור, בטענה שהיא מחזיקה בזרמים תחתונים מרקסיסטיים, ובילה עשרות שנים במתן משמעת לכמה מסנגדיה.
גוטיירז, שבעצמו מעולם לא היה ממושמע, אמר לכתבים ב-2015 שתיאולוגיית השחרור בכללותה מעולם לא נדונה, אך הוא הודה כי הכס הקדוש ניהל "דיאלוג ביקורתי מאוד" עם תומכיו וכי היו "רגעים קשים".
הגעתו של האפיפיור הלטינו-אמריקאי הראשון, האפיפיור פרנציסקוס, מיקדה את תשומת הלב של הוותיקן בצדק חברתי ובעניים והובילה לשיקום של תיאולוגיית השחרור.
כאשר גוטיירס מלאו 90 ב-2018, האפיפיור פרנציסקוס כתב לו מכתב בו הודה לו על תרומתו ל"כנסייה ולאנושות, באמצעות השירות התיאולוגי שלך ואהבתך העדיפה לעניים ולזולים בחברה".
