גורשו מחאלב בילדותם, לוחמים אלה חזרו כמשחרריה | תכונות

חלב, סוריה – כשעבדאללה אבו ג'ראח היה בן 13, הוא חלם להיות מהנדס או עורך דין.

אבל עיר הולדתו חאלב הייתה מצוררת על ידי כוחות המשטר הסורי, בסיוע איראן, רוסיה וחיזבאללה.

"המצב היה נורא עם הפצצות, מכות והרג", אמר הצעיר בן ה-21 ל"אל ג'זירה". "אני זוכר את מעשי הטבח של המשטר, ההרג והפגיעה במאפיות ובבתי חולים".

שמונה שנים לאחר מכן, סדרת תמונות הפכה לוויראלית ברשתות החברתיות. צעירים, שנעקרו על ידי המשטר ב-2016, חזרו כלוחמים כדי לשחרר את העיר חלב. התמונות זה לצד זה הראו ילדים עולים לאוטובוסים בתמונה אחת. בתמונה הבאה, הם צעירים המחייכים חיוך רחב, לובשים עייפות צבאיות ונושאים רובים.

ב-22 בדצמבר 2016, קרב בן ארבע שנים שהעמיד את כוחות המשטר ובני בריתם מול האופוזיציה הסתיים בפינוי של אלפי כוחות אופוזיציה ממזרח חלב באוטובוסים.

פשעי מלחמה היו נפוצים.

משטר אל-אסד מצור על אזורי אופוזיציה, שכללו אלפי אזרחים, בעוד שחיל האוויר הרוסי הפציץ בתי חולים ומאפיות. המשטר השתמש בפצצות כלור האסורות בעולם, לפי האו"ם, והרגו מאות.

האו"ם דיווח בנובמבר 2016, חודש לפני סיום הקרב, שלמזרח חאלב אין בתי חולים עובדים.

"האכזריות ועוצמת הלחימה לא נראו קודם לכן", אמר אליה איוב, סופר וחוקר שסיקר את נפילת חאלב.

האו"ם גם מתח ביקורת על קבוצות אופוזיציה על הפגזה חסרת הבחנה על אזורים אזרחיים "כדי להטיל אימה על האוכלוסייה האזרחית" ועל ירי לעבר אזרחים כדי לנסות למנוע מהם לעזוב את האזורים.

לפחות 35,000 בני אדם נהרגו וחלק גדול מהעיר נהרס עד 2016 – רובה עדיין בהריסות שמונה שנים מאוחר יותר. לפחות 18 אחוז מההרוגים היו ילדים.

"חשבתי שלעולם לא נחזור", אמר אבו ג'ראח לאל ג'זירה.

בירת המהפכה הסורית

כאשר פרצה בסוריה ב-2011 התקוממות שלווה שדרשה רפורמות, אל-אסד הגיב בכוח אכזרי. האופוזיציה נטלה נשק ואתגרה את המשטר ברחבי הארץ.

המשטר הסתמך על התערבות זרה. חיזבאללה ואיראן הצטרפו למאבק ב-2013 וההתערבות הרוסית בסוף 2015, לכאורה כדי להתמודד עם דאעש (דאעש), דחקה את האופוזיציה לאחור.

"באופן סימבולי, חאלב הייתה בירת המהפכה", אמר איוב. "לנפילתו קדמו ערים אחרות וזה היה המסמר האחרון בארון המתים של המרד באותה תקופה."

העיר תישאר תחת שליטת המשטר במשך כמעט שמונה שנים. רבים שנמלטו מחאלב עברו לאידליב בצפון מערב סוריה והצטופפו במחנות עקירה, שם סבלו שנים של התקפות אוויריות של המשטר ובעלי בריתו.

בנובמבר פתחו לוחמי אופוזיציה בראשות חייאת תחריר א-שאם (HTS) והצבא הלאומי הסורי הנתמך על ידי טורקיה במבצע להשתלטות מחדש על חאלב.

בין הגורמים לטובתם היה שצבא סוריה היה אולי חלש יותר ממה שהיה אי פעם ובעלות בריתו היו עסוקות בקרבות משלהן – רוסיה באוקראינה ואיראן וחיזבאללה עם ישראל.

"הרגשתי שוב אנושית"

ב-30 בנובמבר, האופוזיציה הסורית חזרה לחאלב בפעם הראשונה מזה שמונה שנים והשתלטה במהירות על העיר.

בין הלוחמים שחזרו היה אבו ג'ראח, שהצטרף לסיעה בצבא סוריה החופשי כשהיה כבן 16.

"הרגשתי שוב אנושי", אמר לאל-ג'זירה, עיניו בורקות מחוץ למצודה ההיסטורית של העיר, לבוש בעייפות צבאיות מעוטרות בדגל הירוק, הלבן והשחור של סוריה, עם שלושה כוכבים אדומים. "היום הוא שמחה שאין לתאר."

לא הרחק משם עמד אבו עבדאלעזיז, לוחם נוסף של צבא סוריה החופשי שנמלט מהעיר כשהיה בן 17. הוא לבש עייפות ומסיכת פנים שחורה עם גולגולת מוטבעת בחזית, ונשא רובה.

"הם הכריחו אותנו לעזוב, עקרו אותנו וקיללו אותנו וחזרנו למקום בו גדלנו, שם בילינו את ילדותנו עם חברינו ובית הספר", אמר. "זו תחושה נהדרת של שמחה גדולה. אתה לא יכול למדוד את זה."

אבו עבדאלעזיז אמר שהדבר הראשון שעשה כשהעיר שוחררה היה לבקר בבית הספר הישן שלו.

"כשהייתי צעיר רציתי להיות רופא לב", אמר הלוחם שכיום בן 24. אולם המלחמה גבתה ממנו מחיר כבד. משפחתו נהרגה וביתו בחאלב נהרס. ובכל זאת, אמר, הוא רצה להישאר בחאלב ולהיות רופא.

"עכשיו, ברוך השם, אסיים את לימודי", אמר.

"נבנה את המדינה הזו ביחד"

חאלב היא אחת הערים המאוכלסות ברציפות העתיקות בעולם ומבחינה היסטורית בין הערים החשובות ביותר מבחינה כלכלית במזרח התיכון. חיתים, אשורים, ערבים, מונגולים, ממלוכים ועות'מאנים כולם שלטו בה לפני שהפכה לחלק מסוריה המודרנית. לפני מלחמת האזרחים היא הייתה בירת התעשייה והפיננסים של סוריה.

חלקים מחאלב נשרו ברובם. המקומיים אמרו לאל-ג'זירה כי עוד לפני המלחמה, המשטר הפסיק להשקיע בעיר. אבל מעט מאוד מהנזק מהלחימה מ-2012 עד 2016 תוקן. אפילו היהלום שבכתר שלו, מצודת חאלב, ניזוק קשות ונשאר להירקב. מבנים שנהרסו בהתקפות אוויריות נראים עד היום מרגלי המצודה.

גם ברב – או בפריפריה – שכונות שלמות ננטשות לחלוטין. גגות שהתמוטטו וחזיתות מתפוררות נחים מאחורי בריכות ריקות כשכלבי פרא משוטטים בעיירות הרפאים.

כעת, כשהמלחמה הסתיימה, הלוחמים החוזרים של העיר מקווים לסחור באקדחים שלהם כדי לעזור לתקן את עירם.

"אם ייפתח תחום לימודים אני רוצה להשלים את הלימודים", אמר אבו ג'ראח. "ואנחנו נבנה את המדינה הזו ביחד".