אחרי שמרבית הישראלים חוו על בשרם את ייסורי ביטולי הטיסות בידי רוב כל חברות הטיסה הלא ישראליות, טד קרוז בא להושיע. הסנטור האמריקאי, מאשים את הממשל היוצא בהיעדר טיפול בעצירת הטיסות לישראל בידי חברות התעופה האמריקאיות, וקורא ולהעיף את האנטישמיות שבקמפוסים האמריקאים באמצעות כלים משפטיים.
אחד הדברים שהישראלים חוו על בשרם מאז פרוץ מלחמת ה-7.10 הוא שכאשר "הטילים רועמים – הטיסות לחו"ל שותקות". הבה נתחיל מהעובדות: מאז פרוץ מלחמת ה-7.10, הישראלים מתמודדים עם מציאות שבה אל-על היא למעשה המפעילה היחידה בקו ארה"ב-ישראל. אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד – שלוש חברות התעופה האמריקאיות הגדולות – השעו את טיסותיהן לתקופות ממושכות, חלקן עד אפריל 2025. התירוץ הרשמי? "סיבות בטיחותיות".
אך קרוז, בראיון מאיר עיניים לג'ואיש אינסיידר, מציע נרטיב שונה. באוגוסט האחרון הודיעה חברת התעופה אמריקן איירליינס על הארכת השעיית הטיסות לישראל עד אפריל 2025, מבלי לספק הסבר להחלטתה. דובר החברה מסר בהודעה: "כדי לספק גמישות נוספת, נאריך את אזהרת הנסיעה המאפשרת ללקוחות שתוכניות הנסיעה שלהם מושפעות מההתאמה הזו להזמין מחדש ללא עמלה או לבטל ולקבל החזר כספי".
באופן דומה, חברת התעופה דלתא איירליינס הודיעה ימים ספורים לאחר מכן שלא תטוס לישראל עד 30 בספטמבר השנה, חודשים לאחר שחשפה תוכניות, שבוטלו מאז, לחדש טיסות מנמל התעופה JFK (ניו-יורק) לתל אביב ביוני 2024. דלתא הודיעה רגע לפני המועד האחרון של 30 בספטמבר שהיא מאריכה את ההשעיה עד אפריל הבא.
כעת, כשיונייטד איירליינס השעתה טיסות לישראל ללא הגבלת זמן לאחר שחידשה לזמן קצר שירות מוגבל במרץ, נותרה אל על כאופציה היחידה לנוסעים אמריקאים המעוניינים לטוס ישירות מארה"ב למדינה היהודית. מאמצי חברות התעופה האמריקאיות לחדש טיסות מוקדם יותר השנה התפוררו לאחר שאיראן השיקה מתקפה משמעותית על ישראל באפריל, כשירתה מטח של מאות טילים שהובילו לביטולים נוספים רבים.
לאחר שאיראן החלה לאיים בתגובה על ישראל בעקבות חיסולו של איסמעיל הנייה, מנהיג החמאס, ביולי, חברות התעופה שוב דחו את חידוש הטיסות המתוכנן. זאת ועוד, היו שטענו כי הימנעות חברות הטיסה מהגעה לישראל, היה חלק מהאינטרס הכללי של איראן שניסתה לייצר בידוד כלכלי של ישראל.
אך בהצהרה מאירת עיניים שפורסמה בג'ואיש אינסיידר, טד קרוז, הסנאטור הרפובליקני מטקסס, יו"ר הנכנס של ועדת המסחר, המדע והתחבורה בסנאט, מציע פרשנות אחרת. בדבריו שם האשים הסנאטור קרוז את מחלקת המדינה האמריקאית בכך שעירבה שיקולים לא ראויים בדיוניה אודות בטיחות הטיסות לישראל, אשר השפיעו על סירובן המתמשך של חברות התעופה האמריקאיות להגיע לכאן. עוד נכתב בהצהרה כי נשמעות טענות על אפליה אנטישמית מצד חברות תעופה, ועל כך שהקריאות של האיגודים שלא לטוס לישראל, נבעו אך ורק ממניעים של פעילים פרו-חמאס.
בתגובה אומר קרוז כי "טענות אלו מטרידות, וכמובן, החוק האמריקאי אוסר על חברות אמריקאיות להשתתף בחרמות פוליטיים נגד ישראל". משכך, הוסיף כי הוא: "מברך על חקירה מקיפה של סוגיות אלה" לאחר יותר משנה שבה חברות התעופה מסרבות לחדש את השירות הסדיר למדינה היהודית.
לפי קרוז, מי שיש להאשים בכל זאת הם אנשי ממשל ביידן-האריס. לדבריו, הממשל "התרשל במעקב אחר הסיבות שבגללן חברות תעופה מסוימות לא טסות לישראל. למעשה, הם היו גרועים יותר מרשלנים, ומחלקת המדינה כנראה הסתבכה באופן לא ראוי בדיונים על בטיחות ועקפה את סמכות מנהל התעופה הפדרלי". יתירה מזאת, קרוז מוסיף כי לא רק שהתוצאה בה חברות לא טסות לישראל היא בעייתית, אלא שהמניעים לה גרועים לא פחות.
כפי שקרוז משתף: "לבינתיים עלו טענות על אפליה אנטישמית מצד חברות התעופה, ושהקריאות של האיגודים המקצועיים שלא לטוס לישראל הונעו אך ורק על ידי פעילים פרו-חמאס. טענות אלה מטרידות, וכמובן, החוק האמריקאי אוסר על חברות אמריקאיות להשתתף בחרמות פוליטיים על ישראל". בקשת הגו'איש אינסיידר לתגובה לטענות קשות אלה של קרוז ממחלקת המדינה האמריקאית נענתה בסירוב, וה-FAA הרחיק לכת וכלל לא השיב לבקשה ה הגו'איש אינסיידר.
רוח דברים שכזו איננה חדשה לקרוז, אשר רק לפני כשבוע, הסנאטור טד קרוז אמר בראיון לתחנת הרדיו הפופולרית בניו-יורק, WABC, כי משרד המשפטים האמריקני שיוביל טראמפ יפעל נגד האנטישמיות שבקמפוסים באמריקה. קרוז הרחיב ואמר שעם מחלקת משפטים חדשה, והמינויים החדשים של הפרקליט הכללי ומנהל ה-FBI, תהיינה חקירות פדרליות והעמדות לדין, שמטרתן לשים קץ לאנטישמיות במוסדות אקדמיים.
הסנאטור ציין כי הוא ויתר ממשל טראמפ ינהגו אחרת מגישת ממשל ביידן-האריס ביחסם לאנטישמיות, במיוחד במוסדות אקדמיים. להמחשת העניין, קרוז הזכיר את הצהרת הקמפיין של טראמפ, לפיה סטודנטים זרים שיהיו מעורבים בפעילות אנטישמית צפויים לאבד את ויזת הלימודים שלהם ולהיות מגורשים מארצות הברית.
מיותר לציין, כי לא כל הציבור האמריקאי (בלשון המעטה) נהנה ממשמע דברים אלה של קרוז, והסכים עם היעד המבוקש, או הדרך המדוברת.
מכל מקום, שתי התבטאויות אלה מלמדות אותנו כמה דברים בנוגע לקרוז, וביחס לממשל הבא עלינו לטובה. ביחס לקרוז, הוא מחדד את שידענו – קרוז אוהב את היהודים (או לכל הפחות את התמיכה של AIPAC). שנית, קרוז דואג להציג את ממשל ביידן-האריס (יחד ולחוד) כמי שהציגו עצמם כדואגים לישראל וליהודים, אך למעשה התרשלו אם לא חמור מכך. שלישית, קרוז טוען כי הממשל החדש, שהוא מקווה להיות שחקן מרכזי ופעיל בו, יהיה טוב ליהודים, וירפא את שלטענתו לא טופל בימי הממשל הקודם.
