כפי שפורסם ב"מעריב", החל מ-3 באוגוסט טרמינל 1 הוותיק המחודש יחזור לפעילות בינלאומית, תחילה עם חברות אל על, ארקיע, ישראייר וגאורגיאן איירווייז ובהמשך גם חברת הלואו-קוסט וויז אייר וחברות נוספות כאשר במהלך אוגוסט צפויות לפעול בטרמינל כ-500 טיסות בינלאומיות.
הסיבה לחזרתן של החברות הזרות היא כמובן בעקבות הסרת מגבלות רשות התעופה האירופית, אך ישנה גם סיבה כלכלית שביעבעה מתחת לפני השטח לכל אורך המלחמה – בטרמינל 1 הן משלמות פחות.
עבור כל נוסע שחברת התעופה מכניסה או מוציאה לארץ היא מחויבת לשלם מס נמל, כאשר גובה המס משתנה בהתאם לטרמינל בו נוחתת הטיסה. בטרמינל 3 למשל, מס הנמל ללקוח יוצא הוא 29.68 דולר, ואילו בטרמינל 1 המס נמוך בהרבה ועומד על פחות מ-14 דולר.
ההפרש הזה הוא אולי לא משמעותי עבור חברות התעופה הגדולות שגובות גם ככה מאות דולרים לכרטיס, אך עבור חברות הלואו-קוסט שמתחרות על ליבו של הלקוח באמצעות המחיר הנמוך ההפרש בתעריפים היווה שיקול משמעותי בבחינת כדאיות הטיסה.
כעת, כשהוסרה המגבלה והתעריף המוזל חזר, אנחנו צפויים לראות חזרה של אותן חברות לואו-קוסט אל טרמינל 1, אך ניתן להניח שגם הן נושאות את עיניהם כעת להתנהגותם של החברות הישראליות.
אם אל על, ארקיע וישראייר, שכאמור חלק מטיסותיהן חוזרות להמריא מטרמינל 1, יגלגלו את ההוזלה בעלות הטיסה שנובעת ממיסי הנמל המופחתים אל כיסיהם של הצרכנים ויורידו מחירים – גם החברות הזרות יעשו זאת בכדי להישאר תחרותיות.
אבל אם החברות הישראליות יעדיפו לגזור את הקופון לעצמם, חברות הלואוקוסט יישרו איתם קו ולפחות בהתחלה, עד שתתגבר התחרות הפנימית בין חברות הלואו-קוסט לבין עצמם וההיצע יגבר על הביקוש, ואנחנו לא צפויים לראות ירידה משמעותית במחיר.
