הודעתו של ג'סטין טרודו ביום שני כי יתפטר הייתה הקלף האחרון שהשאיר לראש ממשלת קנדה, לא פופולרי מאוד, שקבע את מפלגתו להפסיד בבחירות לאומיות.
המנופים הפוליטיים שהוא משך יתנו למפלגה הליברלית של מר טרודו הזדמנות להמציא את עצמה מחדש בלעדיו. אבל הם גם ישאירו את קנדה מוחלשת כשהיא מחכה לנשיא הנבחר דונלד ג'יי טראמפ, שאיים על המדינה עם מכסים שעלולים לפגוע בכלכלתה.
נראה שזה הימור שמר טרודו מוכן לקחת.
כדי לאפשר לאלפי חברי מפלגתו לבחור את יורשו, תהליך ממושך שיכלול קמפיין, השעה מר טרודו את הפרלמנט עד ה-24 במרץ. בחירות כלליות צפויות להופיע לאחר מכן.
קיום בחירות למנהיגות המפלגה לפני בחירות כלליות הוא שווה ערך לקורס במדינות עם מערכות פרלמנטריות כמו זו של קנדה. השעיית הפרלמנט כדי לקיים בחירות כאלה היא הרבה פחות שכיחה. בכך, מר טרודו מרחיק את התמוטטות הסבירות של ממשלת המיעוט שלו ונותן לליברלים זמן לבחור מנהיג ללא עול ממספרי הסקרים העגומים שלו.
אבל זה אומר שבעוד שבועיים, כשמר טראמפ יחזור לחדר הסגלגל, מר טרודו יוביל את קנדה כברווז צולע, ויחליש את ידה של המדינה במשא ומתן מכריע עם בעל בריתה הקרוב ביותר.
"פרישתו של ראש הממשלה פירושה שיהיה לו קשה לשאת כל מנדט משמעותי במשא ומתן עם ארה"ב, וזה לא מסמן שום אחדות בתוך קנדה", אמר חאווייר דלגדו, שותף בכיר לתוכנית במכון קנדה Wilson Center, מכון מחקר למדיניות חוץ בוושינגטון. "זה לא זמן מצוין לקנדה להיות במצב הזה".
מתנגדיו של מר טרודו רצו בחירות כלליות מהירות, שיאפשרו לממשלה חדשה עם מנדט חדש – ככל הנראה בראשותו של פייר פויליבר, שמפלגתו השמרנית היא בעלת מנהיגות מרשימה בסקרים – להוביל את תגובת קנדה למר טראמפ בהקדם האפשרי.
מר טראמפ איים להטיל מכסים על סחורות קנדיות שעלולות לשלוח את כלכלת המדינה למיתון ולבטל את הסכם הסחר של צפון אמריקה שנקבע בעשורים האחרונים. (זה גם יפגע בכלכלת ארה"ב; שתי המדינות הן שותפות הסחר הגדולות אחת של השנייה).
הנשיא הנבחר הציע בהתמדה שקנדה תהפוך לחלק מארצות הברית, וכינה אותה "המדינה ה-51". הוא חזר על הבדיחה המאיימת שלו ברשתות החברתיות ביום שני, לאחר הודעת ההתפטרות של מר טרודו: "אנשים רבים בקנדה אוהבים להיות המדינה ה-51", אמר מר טראמפ בפוסט ב-Truth Social, והבטיח לא להטיל מכסים אם קנדה "תתמזג עם לָנוּ"
קודם כל מסיבה
כשמר טרודו הפך למנהיג הליברלים, המפלגה הייתה שרויה. בבחירות הלאומיות של 2011, היא סיימה במקום השלישי בפעם הראשונה בתולדותיה. מר טרודו, שקיבל את הנהגתו ב-2013, זוכה לזכותו להעלות אותה מהמתים ולהוביל אותה בחזרה לממשלה שנתיים לאחר מכן.
"המפלגה הליברלית, כמו שהיא, היא מפלגת ג'סטין טרודו במשך יותר מעשור", אמר שאצ'י קורל, נשיא מכון אנגוס ריד, מרכז מחקר. זה הקשה על המפלגה להרפות ממנו ועל מר טרודו לוותר על השליטה, אמרה גב' קורל.
אבל לבסוף, ביום שני בבוקר, לאחר שבועות של לחץ מתוך המפלגה להתפטר, מר טרודו הודה שזמנו עבר.
"אני באמת מרגיש שהסרת הוויכוחים סביב המשך המנהיגות שלי היא הזדמנות להוריד את הטמפרטורה", אמר לכתבים שהתאספו בקור המקפיא מחוץ לביתו באוטווה.
"התברר לי עם הקרבות הפנימיים שאני לא יכול להיות זה שישא את הסטנדרט הליברלי בבחירות הבאות", הוסיף. עד שהליברלים יבחרו במנהיגם החדש, אמר מר טרודו, הוא יישאר בתפקיד זה וכראש ממשלה.
תהליך הבחירות הפנימי במפלגה, שיימשך מספר שבועות, יאפשר קומץ בעלי תקווה להציג את עצמם מחדש לציבור, לא עוד כחבר טרודו אלא כיחידים המתחרים על הנהגת המפלגה והמדינה.
"אני חושב שהליברלים נאחזים כעת ברעיון שאין עוד דרך קדימה עבורו, אבל יש בהחלט דרך קדימה עבור מישהו אחר", אמרה גב' קורל.
ובכל זאת, כשהשמרנים מובילים את הליברלים ב-25 נקודות אחוז בסקרים האחרונים, הדרך שמר טרודו מוריש את יורשו צפויה להיות בוגדנית.
"שישים או 90 יום הם לא זמן רב להמציא מחדש מפלגה לאחר 10 שנים בשלטון", אמרה גב' קורל. "כמה ארנבים נוספים יש בכובע? כמה פיבוטים יש עוד?"
הקלה קצרה
עבור קנדים רבים, עזיבתו של מר טרודו הייתה תנאי הכרחי אם הם מתכוונים לשקול הצבעה לליברלים.
דיוויד קולטו, שעומד בראש חברת הסקרים, Abacus Data, אמר כי מחקר מוקדם ביום שני העלה כי הקנדים חשו הקלה על הידיעה על התפטרותו של מר טרודו, וכי לעזיבתו יש פוטנציאל להסיט את תשומת הלב מחוסר הפופולריות שלו.
"אנשים אומרים שהם מרגישים הקלה ואופטימיות לגבי פרישתו של ראש הממשלה", אמר. "זהו אות עבורי שיש הזדמנות פוטנציאלית לליברלים לבנות מחדש את היחסים עם קנדים". אבל זה רחוק מלהיות בטוח שזה יקרה, הוא הזהיר.
בעוד שעזיבתו של מר טרודו יכולה רק לשפר את מצבם של הליברלים, אמרו אנליסטים, לא סביר שהמדינה תרוויח מהיותה כמעט חסרת מנהיגים כאשר מר טראמפ ייכנס לתפקידו.
כשהנשיא החדש מתחיל לדחוף את האג'נדה שלו – עם קנדה על הכוונת, כאשר מר טראמפ התלונן על אבטחת גבולות, הוצאות צבא קנדי וחוסר איזון סחר – קנדה תנסה לברר מי אחראי.
"קנדה תהיה החזקה ביותר בהתמודדות עם ארה"ב אם היא תוכל להתאחד סביב המסר למנהיג שלה – וזה יחול על כל מדינה", אמר מר דלגדו ממכון קנדה במרכז וילסון.
אחרים היו מודאגים פחות, והציעו שהעסקאות של קנדה עם ממשל טראמפ יהיו משחק ארוך.
ג'רלד באטס, יועץ בכיר לשעבר של מר טרודו שכיום הוא סגן נשיא ב-Eurasia Group, חברת ייעוץ, אמר ששום מנהיג לא יוכל לחתוך עסקה עם מר טראמפ ביום הראשון.
"שום דבר רע ללא תקנה לא יקרה בשלושת החודשים הקרובים", אמר מר באטס. "אנחנו הולכים לקבל את טראמפ לארבע שנים; שלושת החודשים הבאים לא יהיו כל הסיפור".
