לפי סוכנות הידיעות רויטרס, גרמניה שמה אחיזה בייצוא חדש של נשק מלחמה לישראל בזמן שהיא מתמודדת עם אתגרים משפטיים.
מקור המקורב למשרד הכלכלה ציטט גורם ממשלתי בכיר שאמר כי הפסיק את העבודה על אישור רישיונות יצוא נשק לישראל עקב לחץ משפטי ופוליטי של תיקים משפטיים בטענה כי יצוא כזה מגרמניה מפר את החוק ההומניטרי.
המשרד לא הגיב לבקשות לתגובה. עם זאת, ממשלת גרמניה אכן פרסמה הצהרה לאחר פרסום הסיפור של רויטרס.
"אין חרם על יצוא נשק גרמני נגד ישראל", אמר דובר הממשלה, סטפן הבסטריט.
בשנה שעברה אישרה גרמניה יצוא נשק לישראל בשווי 326.5 מיליון יורו (363.5 מיליון דולר), כולל ציוד צבאי ונשק מלחמה, עלייה של פי 10 משנת 2022, לפי נתוני משרד הכלכלה, שמאשר רישיונות יצוא.
עם זאת, האישורים ירדו השנה, כאשר רק 14.5 מיליון יורו (16.1 מיליון דולר) ניתנו מינואר עד 21 באוגוסט, על פי נתונים שסיפק משרד הכלכלה בתגובה לשאלה פרלמנטרית.
מתוכם, קטגוריית כלי המלחמה היוותה רק 32,449 יורו (36,016 דולר).
בהגנה על שני תיקים, אחד בפני בית הדין הבינלאומי (ICJ) ואחד בברלין שהובאו על ידי המרכז האירופי לזכויות חוקתיות וזכויות אדם, אמרה הממשלה שלא יצאו נשק מלחמה תחת שום רישיון שניתן מאז אוקטובר. 7 התקפות חמאס על ישראל, מלבד חלפים לחוזים ארוכי טווח, הוסיף הגורם.
ההתקפה של ישראל על עזה הרג יותר מ-41,000 פלסטינים מאז 7 באוקטובר, לפי משרד הבריאות של עזה. היא גם עקרה את רוב האוכלוסייה של 2.3 מיליון, גרמה למשבר רעב והובילה להאשמות על רצח עם בבית המשפט העולמי, שישראל מכחישה.
שום מקרה המאתגר את יצוא הנשק הגרמני לישראל עדיין לא הצליח, כולל א מִקרֶה הובא על ידי ניקרגואה בבית הדין הבינלאומי.
אי הסכמה בתוך הממשלה
אבל הנושא יצר חיכוכים בממשלה שכן הקנצלרית שומרת על תמיכתה בישראל בעוד שהכלכלה ומשרדי החוץ בראשות הירוקים, הרגישים לביקורת מחברי המפלגה, מתחו יותר ויותר ביקורת על ממשל ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אתגרים משפטיים ברחבי אירופה הביאו גם בעלות ברית אחרות של ישראל להשהות או להשעות את יצוא הנשק.
בריטניה החודש מוּשׁהֶה 30 מתוך 350 רישיונות ליצוא נשק לישראל בשל חשש שישראל עלולה להפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
בפברואר, בית משפט הולנדי הורה הולנד לעצור את כל היצוא של חלקי מטוסי קרב מדגם F-35 לישראל בשל חששות לגבי השימוש בהם בהתקפות על מטרות אזרחיות בעזה.
הממשל של הנשיא ג'ו ביידן השהה השנה – אבל אז חידשה – משלוחים של כמה פצצות לישראל לאחר חששות ארה"ב לגבי השימוש בהן באזורים מאוכלסים בצפיפות בעזה.
האישורים והמשלוחים של סוגי נשק אחרים, במערכות מדויקות יותר, נמשכו כאשר גורמים אמריקאים טענו שישראל זקוקה ליכולת להגן על עצמה.
אלכסנדר שוורץ, עורך דין במרכז האירופי לחוקה וזכויות אדם, שהגיש חמש תביעות משפטיות נגד ברלין, הציע כי הירידה המשמעותית באישורים לשנת 2024 מעידה על חוסר רצון אמיתי, אם כי אולי זמני, לספק נשק לישראל.
"עם זאת, לא הייתי מפרש זאת כשינוי מודע במדיניות", הוסיף שוורץ.
