מדינה אפופת עשן: משרד הבריאות מפרסם הבוקר (רביעי) את דו"ח העישון השנתי ממנו עולה תמונת מצב מדאיגה על היקף השימוש בסיגריות, מוצרי עישון אלקטרוניים ונרגילות, כולם גובים מחיר יקר של אלפי מקרי מוות בשנה.
על פי ההערכות, אחד מכל חמישה ישראלים בוגרים מעשן, והעישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כעשירית מהם בקרב לא מעשנים שנחשפו לעישון אחרים ב"עישון פסיבי כפוי". בין המחלות הגורמות לתמותה כתוצאה מהעישון נמנים גידולים ממאירים, התקפי לב, שבץ מוחי, מחלות ריאות, וסוכרת. בעולם כולו מתים מדי שנה כשמונה מיליון בני אדם כתוצאה מעישון, מחציתם של המעשנים צפויים לחלות ולמות מעישון.
על פי הדו"ח השיעור המשוקלל של העישון בישראל בקרב כלל האוכלוסיה הבוגרת עמד על 20%. שיעורי העישון בקרב גברים עמד על 28.1%, כמעט פי שניים מזה שאצל נשים – 13.1%. שיעור העישון בקרב האוכלוסיה הערבית היה גבוה יותר: 23%.
העישון קשור גם לרמת ההשכלה: אצל אלה בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד שיעור העישון עמד על 24.9% בהשוואה לבעלי השכלה על תיכונית שם שיעור העישון עמד על 15.7%.
בהשוואה על פי אמונה דתית, שיעור העישון הגבוה ביותר נמצא בקרב מסורתיים – 25.6%, רובם גברים מסורתיים. לעומת זאת שיעור העישון הנמוך ביותר נמצא בקרב חרדים – 9.8% וספציפית בקרב נשים חרדיות, שם שיעור העישון עומד על 2% בלבד.
ומתי מתחילים לעשן? הגיל הממוצע בו מדווחים על תחילת העישון עמד על 18.3 שנים בגברים יהודים, 20.6 שנים בגברים ערבים, 19.7 בנשים יהודיות וגיל 25.2 בנשים ערביות.
בין השנים 2016 ואילך, נצפתה מגמת ירידה מובהקת בשיעורי העישון רק בקרב נשים יהודיות, בשאר קבוצות האוכלוסיה לא נצפו שינויים מובהקים בשיעורי העישון.
26% מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי, בעיקר באוכלוסיה הערבית: 21.3% מהיהודים דיווחו על עישון פסיבי, לעומת 39.9% מהערבים. המקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי בקרב לא מעשנים היו אצל חברים או משפחה, ובמקומות ציבוריים.
2.3% מהמרואיינים דיווחו על שימוש באייקוס – מוצר לחימום טבק או סיגריה אלקטרונית.
הממצאים לגבי בני נוער מדאיגים אף הם: כ-14% מהתלמידים – רובם בנים, מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות: 6% בכיתות ה'-ו', לעומת 24% בכיתות י"א-י"ב. כ-11% מהתלמידים עישנו סיגריות לפחות פעם אחת בחודש בו נשאלו. כ-13% מהתלמידים מעשנים סיגריות לפחות פעם בשבוע. יותר תלמידים במגזר הערבי – כ-16% מעשנים בהשוואה לתלמידים במגזר היהודי. כ-6% מהתלמידים נוהגים לעשן לפחות פעם אחת ביום, בעיקר בנים בכיתות י"א-י"ב. כ-16% מהתלמידים התנסו בסיגריה אלקטרונית, גם כאן השיעורים גבוהים יותר בקרב בנים, ובקרב המגזר הערבי. כ-13% מהתלמידים התנסו אי פעם בעישון נרגילה, בשיעור גבוה יותר במגזר הערבי. אחוז הדיווח על עישון נרגילה מגיע למקסימום בקרב בנים במגזר הערבי בכיתות י"א י"ב – כ-37% לעומת כ-25% בנים יהודים.
באיזה גיל מתחיל העישון? כ-13% מהתלמידים התנסו בגיל 12 או לפני כן, 23% התנסו בגילי 16 או אחרי כן.
"דרך מאתגרת עוד נמצאת לפנינו היות שאנו מתמודדים עם שחקנים מתוחכמים", אמר שר הבריאות אוריאל בוסו: "חברות הטבק ומוצרי העישון החדשים והיבואנים השונים מחפשים כל דרך אפשרית להחדיר את המוצרים לשוק ולהגיע בעיקר לבני הנוער. הדאגה לבריאות הציבור נמצאת כל הזמן לנגד עינינו ואנו פועלים בדרכים שונות להתמודד עם התופעה. אני קורא לכל תושבי ישראל שנמצאים במעגל העישון לפנות ולהיעזר בסיוע המקצועי לגמילה מעישון, ללא עלות, לו הם זכאים במסגרת סל שירותי הבריאות דרך המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות ובקופות החולים".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, התייחסה למגפת העישון בקרב בני נוער: "בשנת 2023 היינו עדים למחיר הכבד שעלול להיות לשימוש בסיגריות אלקטרוניות – לאחר ששני בני נוער אושפזו ואחד מהם נפטר לצערנו. אחד מכל שישה ילדים ובני נוער התנסה בעישון. התופעה המסוכנת של שימוש בסיגריות וסיגריות אלקטרוניות בקרב ילדים ובני נוער בישראל בעליה. אנחנו מחויבים לפעול להפחתת התופעה המסוכנת הזו".
