בצל העלייה החדה באירועים אנטישמיים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מפרסם היום Board of British Jewish Deputies – מועצת צירי יהדות בריטניה דו"ח חסר תקדים – מסמך שמשרטט במדויק את עומק הבעיה בתוך החברה האזרחית הבריטית, וקורא לפעולה נחושה, רחבה ומיידית.
הדו"ח, פרי עבודתה של הועדה למלחמה באנטישמיות, בראשות לורד ג'ון מאן ושרת ההגנה לשעבר דיים פני מורדאונט, מציג עשר המלצות אופרטיביות – מהכשרות לאנשי NHS, דרך פיקוח באיגודים מקצועיים ועד שינוי תרבותי בעולם האמנות והחינוך. המסר המרכזי: האנטישמיות איננה תופעה שולית – היא טבועה במנגנונים עצמם.
מוסלמים בבריטניה (צילום: REUTERS/Jaimi Joy)
מי שעקב אחרי הזירה הבריטית בשנה האחרונה לא יופתע. אבל גם הציניקנים שבינינו יתקשו להישאר אדישים לניסוח החד של נשיא המועצה, פיל רוזנברג: "במוסדות שבהם דואגים להכללה, לשוויון, לגיוון – היהודים פשוט לא נחשבים. הגיע הזמן שזה ייפסק. הגיע הזמן להבטיח: 'Jews Must Count'".
בהמשך דבריו, רוזנברג הוסיף: "זה לא עניין של רגשות – זו שאלה של זכויות. יהודים בבריטניה זכאים לאותן הגנות שמוענקות לקבוצות פגיעות אחרות. אם מערכת הבריאות, האקדמיה או מוסדות התרבות לא מצליחים לספק זאת – הם נכשלו בתפקידם הבסיסי ביותר".
"יהודים פשוט לא נכללים"
הדו"ח מבוסס על עשרות עדויות חיות – מעובדים, אנשי מקצוע, סטודנטים ונציגי קהילה – וכולל תיאוריות קשות של הדרה, השתקה ואף פחד ממשי. הוועדה ממליצה לקיים פסגה לאומית של מערכת הבריאות הבריטית (NHS), שתעסוק במישרין באנטישמיות בתוך המערכת. מדובר בפריצה של ממש בטאבו בריטי עתיק.
גם במערכת החינוך מציע הדו"ח תכנית ברורה: הרחבת יוזמה ייחודית מהעיר ווינצ'סטר, שבה מורים נוצרים עוברים הכשרה כדי להימנע מהפצת סטריאוטיפים אנטישמיים – תכנית שהוועדה ממליצה להפוך לאומית.
שרת ההגנה לשעבר מורדאונט מסרה: "אזרח יהודי שמנסה פשוט לקבל שירות – לא אמור להרגיש שונה. אנחנו מציעים צעדים פשוטים – אבל כאלה שישנו חיים". לורד מאן היה חד עוד יותר: "אנטישמיות היא גזענות, וצריך לטפל בה באותה נחישות. אין יותר מקום לסלחנות, לרמיזות, או ל'הבנה' כלפי תופעות כאלה".
באמנות, בפוליטיקה ובמשטר
הדו"ח מצביע על חסמים נסתרים בעולם התרבות שמונעים מיהודים להשתתף או להופיע – בדרנים, מוזיקאים, אפילו קהל. אחד הפתרונות: שימוש בכלי שנקרא "תנאי חוזה" – כלומר, כל מוסד שזוכה למימון ציבורי ייאלץ להוכיח אפס סובלנות להדרה של יהודים.
גם באיגודים מקצועיים – כמו אלו המספקים רישיונות או ביטוחים לעובדים – נמצאה בעיה מערכתית. היו מקרים שבהם יהודים הרגישו שאינם יכולים להתלונן על אפליה, כי החשש לאבד את הרישוי המקצועי גבר. הוועדה מציעה פתרונות משפטיים וישימים.
המלצות מרכזיות מתוך הדו"ח: הכרה ביהדות כאתניות, לא רק כדת; שילוב חובה של נושא האנטישמיות בכל קורס גיוון והכלה; פיקוח ממשלתי על גופים שמדירים יהודים; סטנדרט אחיד לאכיפה משטרתית נגד פשעי שנאה; הקמת גוף מקצועי שיכשיר מדריכים למאבק באנטישמיות.
פעילי "Palestine Action" מחוץ לבית המשפט בבריטניה (צילום: REUTERS/Carlos Jasso)
הוועד קראה לממשלה הבריטית לאמץ את ההמלצות באופן מיידי – והכדור כעת עובר לדרג הפוליטי. אך רוזנברג, מאן ומורדאונט הבהירו: הדו"ח הזה הוא רק ההתחלה. "אם נהיה חייבים", אמר לורד מאן, "ניקח את זה לרחוב, לאולמות המשפט ולפרלמנט. אבל המערכת תשתנה – בזה אין לנו ספק".
