בתחילת פברואר הקמנו את כוח המשימה העצמאי להחלת תזכיר ביטחון לאומי-20 על ישראל, שלו להגיש תלונה סיפקנו למינהלת ביידן ב-18 באפריל תזכיר ביטחון לאומי 20 (NSM-20), שאומץ על ידי הנשיא ג'ו ביידן, מנחה את משרד החוץ לבקש הבטחות משותפים המעורבים בסכסוך ומקבלים סיוע במענק צבאי ארה"ב שהם יצייתו לחוק האמריקאי והבינלאומי וכן מחייב את משרדי החוץ וההגנה לדווח לקונגרס בתוך 90 יום על המידה שבה שותפים כאלה מקיימים את הבטחותיהם.
אף שהאצלה כמשימה לזרוע המבצעת, התעלמות הממשל מדיווח תקשורתי אמין וכן המלצות מהמומחים שלה בתוך מחלקת המדינה, בטענה להתעללות ישראלית, זירזה אותנו לפעול.
כוח המשימה, שעבד בהתנדבות, מורכב ממומחים למשפט אמריקאי ובינלאומי, סיוע ביטחוני של ארה"ב ושיטות עבודה מומלצות של צבא ארה"ב. במהלך החודשיים האחרונים, סירקנו אלפי שורות של נתונים מארגונים לא ממשלתיים אמינים, החל מכלבי שמירה על זכויות אדם ועד לארגוני סיוע הפועלים בשטח בעזה.
הדו"ח הסופי כולל שישה עשר תקריות ברורות, אמינות ומשכנעות שבהחלט צריכים להיכלל בדיווח הקרוב של הממשל לקונגרס וכן נספח בן 18 עמודים של תקריות נוספות הראויות לבדיקה. הוא גם מזהה הגבלות מרובות על סיוע הומניטרי, כולל שביתות של צה"ל, המעוררות סעיף 620I של חוק סיוע החוץ (אשר מונע סיוע צבאי למדינות המעכבות את הסיוע ההומניטרי של ארה"ב) ועליה להיות דיווח לקונגרס על ידי משרדי המדינה ו/או ההגנה על פי תנאי NSM-20.
הממצאים שלנו היו מדהימים. למרות שישראל ייחסה את 34,000 ההרוגים הפלסטינים, 70% מהם נשים וילדים, למיגון אנושי לכאורה של חמאס, מצאנו שב-11 מתוך 16 התקריות שניתחנו, ישראל אפילו לא זיהתה בפומבי יעד צבאי או ניסיון להצדיק את השביתה. מתוך חמשת התקריות הנותרות, ישראל ציינה בפומבי יעדים עם אימות בשני אירועים, אך לא ניתנה אזהרת זהירות ואנו מעריכים שהפגיעה האזרחית הצפויה הייתה ידועה ומוגזמת.
באחת התקריות הקשות ביותר בתקיפה בעיר עזה ב-25 באוקטובר 2023, ישראל כמעט שיטחה את כל השכונה של אל ירמוך, כולל שבעה מגדלי מגורים. רק במגדל המגורים אל טאג', בהפצצה נהרגו 91 פלסטינים, בהם 28 נשים ו-39 ילדים. ההסבר היחיד של ישראל היה שמנהרה של חמאס עברה מתחת לשכונה. לא זו בלבד שהתקפה זו התעלמה מהחובה לנקוט באמצעי זהירות ומהחובה להימנע מתקיפה שבה הפגיעה באזרחים חורגת מהיעד הצבאי שיש להשיג, היא מעידה על כך שלישראל הייתה הסמכות להפציץ כמעט את כל עזה באופן דומה. מעל 350 מיילים של מנהרות תת קרקעיות.
מודעים לשטח השנוי במחלוקת של המשפט ההומניטארי הבינלאומי בלוחמה אסימטרית, שני שלישים מהדוח שלנו מתעדים הפרות על פי החוק או המדיניות החלים בארה"ב, לרבות הפחתת נזקים אזרחיים בשיטות העבודה המומלצות של צבא ארה"ב וסעיף 620I של חוק הסיוע החוץ המחייב לא להיות תמיכה צבאית. ניתן למדינות המגבילות את הגישה לסיוע הומניטרי. בניתוח שלו, המומחה שלנו למטרות ארה"ב הגיע לאותה מסקנה כמו שר ההגנה לויד אוסטין, שאמר שצבא ארה"ב "בהחלט לא" לבצע תקיפות באופן שיטתי עם סיכון גבוה של נפגעים אזרחיים, כפי שצה"ל עשה ברציפות.
הנתונים המצטברים שלנו מדגימים הקשר רחב יותר של התעלמות שיטתית מעקרונות יסוד של המשפט האמריקאי והבינלאומי, עקב הסתמכות על זרימה יציבה ובטוחה של נשק אמריקאי. לדברי קצין לשעבר בצה"ל, הלחימה של ישראל הייתה יכולה להגיע לתוצאות צבאיות דומות "עם 10 אחוז מההרס שגרמה ישראל". הוא מייחס את ה"התנהגות הפזיזה" הזו להנחה מוחלטת שארה"ב תמשיך להתחמש ולממן (המבצעים הצבאיים של ישראל). ואכן, מאז 7 באוקטובר, ארצות הברית אישרה למעלה מ-100 העברת נשק צבאי זר לישראל, שתיים מהן משתמשות בסמכות חירום כדי לעקוף את הביקורת של הקונגרס, ואף אחת מהן לא מלווה בתנאים כלשהם או "קווים אדומים" על השימוש למרות התניות הטבועות בחוקים ובמדיניות של ארה"ב.
הממצאים שלנו מהדהדים את החששות שהביעו לאחרונה ארבעים דמוקרטים בבית הנבחרים, כולל ננסי פלוסי (D-CA), שדרשו מביידן לעצור את העברת הנשק לישראל. כפי שצוין במכתבם, "חיוני להבטיח שממשלת ארה"ב מנצלת באופן מלא את המומחיות של פקידי משרד החוץ וה-DoD ומומחים משפטיים, (כולל) הערכות ונתונים חשובים של קהילת מודיעין, בהערכה יסודית של פעולות ישראל בעזה".
אנו מקווים שעבודת כוח המשימה תקל על מאמצי הניסוח הנערכים כעת בממשל כדי לעמוד בדרישות הדיווח של NSM-20, וכתוצאה מכך לאכיפה מאוחרת של החוק האמריקני החל בכל הנוגע להעברת נשק וסיוע ביטחוני, ושימוש בכל אמצעים זמינים להסיר את כל ההגבלות על זרימת הסיוע ההומניטרי לעזה.
העדויות הגוברת בפני ממשל ביידן מחווירות כעת רק בהשוואה למשבר ההומניטרי הפוקד את הפלסטינים בעזה. כפי שמוכיחה עבודת צוות המשימה, העובדות לא יכולות להיות ברורות יותר. כעת תלוי בממשל ביידן לפעול נגדם.
