קשה לקריאה: היום (שלישי) הוגש לרעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, דוח משפטי ועובדתי מטלטל, הקובע באופן חד משמעי שחמאס עשה שימוש שיטתי באלימות מינית ככלי לחימה במהלך מתקפת הטרור הרצחנית על יישובי עוטף עזה בשבעה באוקטובר 2023. זהו הדוח המשפטי והעובדתי המקיף ביותר שנכתב עד כה על פשעי המין שביצעו מחבלי חמאס במהלך מתקפת הטרור הרצחנית על יישובי עוטף עזה.
הדוח מבוסס על איסוף, ניתוח ואיגוד של עשרות דיווחים ועדויות שנאספו לאורך חודשים, והוא חושף את ההתעללות המינית המחרידה של המחבלים, תוך שהוא מציג לראשונה מסגרת משפטית חדשנית להכרה והעמדה לדין בגין השימוש באונס ובמעשי הזוועה המיניים כאמצעי לוחמה.
מאחורי הכנת הדוח עומדות שלוש משפטניות בכירות: פרופ’ רות הלפרין-קדרי מהמרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, השופטת המחוזית (בדימוס) נאוה בן-אור, ואל”ם (מיל’) עו”ד שרון זגגי-פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית.
השלוש חברו יחד תחת פרויקט “דינה”, שהוקם במטרה לייצר תשתית משפטית נרחבת לטיפול בעבירות מין בעימותים מזוינים. במשך שנה וחצי עבדו על איסוף שיטתי של תיעוד פשעים מיניים שנעשו בזירות הטבח ובשבי, תוך שימוש בפרקטיקות המשפטיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום במשפט הבין לאומי.
הממצאים הקשים, שנחשפים כעת במלואם, מצביעים על דפוס ברור של תקיפות מיניות חוזרות ונשנות מצד מחבלי חמאס. לפי הדוח, המעשים לא היו אקראיים או ספונטניים אלא שיטתיים, מאורגנים ונועדו לשרת מטרה ברורה: השפלה קולקטיבית ודה-הומניזציה של החברה הישראלית.
הדוח מתאר בין היתר מקרי אונס קבוצתי, עירום כפוי, התעללות באיברים אינטימיים, ירי מכוון באיברי הגוף האינטימיים ואלימות מינית שהופעלה כלפי נשים וגברים כאחד. עדויות חטופים ששבו מהשבי מצביעות על תקיפות מיניות חוזרות, איומים ב”נישואים כפויים” וניסיון למחיקת זהות מינית. תיאורים של גופות נשים עירומות למחצה, כבולות לעצים או למבנים, חוזרים שוב ושוב בתיעוד אנשי זיהוי חללים, במיוחד מהבסיס הצבאי בשורא.
בין העדויות המצמררות נמצאים מקרים שבהם גברים יהודים עברו השפלות מיניות בוטות, כולל התעללות פיזית ונפשית שנועדה למחוק את זהותם ולהפוך אותם לכלי להפחדה של החברה כולה. אלימות זו, לפי הדוח, לא בוצעה רק על בסיס מגדרי, אלא גם ככלי מלחמה שנועד לשבור את רוח האויב דרך הפגיעה בגוף, בכבוד ובזהות.
הדוח אינו מסתפק בתיעוד, אלא מציע גם דרך פעולה משפטית. הכותבות קוראות להחיל דוקטרינה של “אחריות פלילית משותפת” על כלל משתתפי המתקפה, גם אם לא השתתפו באופן ישיר באונס עצמו. כל מי שידע, יכול היה לדעת או סייע להתרחשות המעשים נושא באחריות לפי הדוקטרינה. הגישה המשפטית החדשנית מתבססת על כללים קיימים מהמשפט הבין לאומי, ומבקשת להחילם גם במערכת המשפט הישראלית ובמסגרות בין לאומיות, לרבות בית הדין הפלילי בהאג.
השלוש קוראות להכרה בחמאס כארגון המשתמש באלימות מינית ככלי לוחמה, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון 1820 ו-1960, ולהכניסו לרשימה השחורה של האו”ם. במקביל, הן שואפות לפתח פרוטוקול משפטי חדש שיקבע כללים ברורים להתייחסות לפשעים מיניים בעימותים מזוינים, כולל איסוף ראיות עקיפות, הגנה על עדים, והכרה בנזק הקהילתי שנגרם מהשימוש באלימות מינית כאמצעי טרור.
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, שנכחה בהגשת הדוח, אמרה: “קראתי את הדוח בלב דואב – כאישה, כאימא, כישראלית. המסמך הזה, שמבוסס על תשתית משפטית חסרת תקדים, צריך להיקרא מעל כל בימה בעולם. הוא מציב מענה לעיוות המתמשך של שתיקה, הכחשה או הסתה – ומציב במקומן עובדות, נתונים וקריאה ברורה להכרה באלימות המינית כפשע נגד האנושות. הדוח מביא את האמת כפי שהיא – מטלטלת, כואבת, אבל נחוצה. בשם כל מי שנפגעו, אנחנו מחויבות להמשיך להיאבק עד שתישמע זעקתן בכל מקום ועד שיעשה הצדק”.
פרופ’ הלפרין-קדרי הוסיפה: “זהו דוח פורץ דרך, גם בהיקף הממצאים וגם בכלים שהוא מספק לעולם המשפט. מטרתנו היא להראות כיצד ניתן להעמיד לדין מנהיגים ומבצעי פשע גם כאשר אין עדות ישירה נגד כל אחד מהם באופן אישי. אלימות מינית בעימות היא נשק. היא לא מקרית, לא מכוונת רק לפרט, ולא נעשית ללא תכנון מגבוה. היא חלק מאסטרטגיה כוללת של הרס והשפלה, ואנו מבקשות להעמיד לדין לא רק את הידיים המבצעות אלא גם את הרוח המכוונת”.
