לאחר שבוע וחצי של מהלומות כחול לבן שהגיעו לשיאן בהפצצה האמריקאית על שלושה אתרי גרעין מרכזיים באיראן, הגיעה הפסקת האש השברירית עליה הכריז הנשיא טראמפ, שכרגע נראית כמשאלת לב ואקט שנכפה על שני הצדדים. על פי ההתפתחויות של השעות האחרונות, בישראל מביעים פסימיות בנוגע לעמידותה של הפסקת האש.
"מעריב" שוחח עם ד"ר יעקוב חלבי, מומחה למדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, שמסביר כי "הפרסומים בנוגע לגיבוי שהעניק הממשל בארצות הברית הבוקר להחלטה של צה"ל להשיב אש על הירי לאחר מועד הפסקת האש, התחלף עד מהרה בדרישה לתגובה מידתית ואחרונה בהחלט ולהשיב את מטוסינו חזרה לישראל".
לדברי ד"ר חלבי, "מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, יש קונצנזוס נדיר בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל בכל הקשור לטיפול באיום האיראני. טראמפ ונתניהו, יחד עם הצבאות והפקידות המקצועית בשני הצדדים, שיתפו פעולה בצורה הדוקה לאורך כל הדרך. הם תכננו לפרטי פרטים את התקיפה ואת ההונאה שקדמה לה, ובמקביל בנו יחד את התרחישים האפשריים גם סביב המשא ומתן שנערך מול איראן ב-60 הימים שקדמו למערכה. הייתה פה עבודת הכנה מדינית, מודיעינית וצבאית יוצאת דופן".
הדמיית התקיפה האמריקאית במתקן הגרעין בפורודו (צילום :באדיבות i24news)
המהלך כולו, לדבריו, סייע לשני הצדדים גם בהיבט הציבורי: "טראמפ הצליח לחולל שינוי בעמדותיהם של דמויות משמעותיות בתנועת ה-MAGA, החוג הבדלני המקורב לטראמפ, שחששו מאוד מהסתבכות צבאית. כיום יש קונצנזוס רחב למתקפה שהנחיתה ארה"ב על מתקני הגרעין הודות לעבודה של טראמפ".
"זה ממקם את הנשיא האמריקאי בדמות 'המבוגר האחראי': האיש שמכה בחוזקה, אך החשוב מכל על פי הפלג הבדלני – כזה שחושש מאוד מהסלמה אזורית וגם יודע מתי לעצור. שיתוף הפעולה עם האמריקאים ושורת ההישגים עד כה חיזקו גם את תדמיתו של נתניהו כמנהיג שנחוש להשיג ניצחון מוחלט, לא רק בעזה, אלא גם מול איראן".
אלא שלדברי חלבי, אותה תקופה של תיאום והרמוניה כמעט מוחלטת בין וושינגטון לירושלים, הסתיימה הרבה לפני ההכרזה של טראמפ הלילה על הפסקת אש. "מיד עם תום התקיפה טראמפ כבר מיהר לצאת בהודעה שהמלחמה הסתיימה, וכעת הגיע הזמן לשבת לשיחות שלום, מה שסימל עבורנו פתחה של תקופה חדשה".
"ישראל גילתה בימים האחרונים ללחימה שהקרדיט שלה הולך ואוזל, וכל תקיפה נוספת היא מעין 'סטיית תקן' חד פעמית שהממשל מוכן לקבל, כל עוד ברור שמדובר בחריגה קלה מהמדיניות. טראמפ לא רוצה להיתפס כמישהו שמוביל את ארה"ב למלחמות חדשות, כפי שהצהיר מספר פעמים. הוא רוצה לסיים את האירוע בצורה מדינית, ובמובן הזה – טראמפ כבר סימן קו ברור לכך שלא יעניק לישראל אשראי בלתי מוגבל".
במצב הנוכחי, טוען ד"ר חלבי, איראן מחפשת מוצא. "בהינתן מאזן הכוחות שבו היא ניצבת מול שתי מעצמות שחזקות ממנה בכמה מונים, ארה"ב וישראל, היא רוצה לצאת מהעימות ולחתור להסדר מדיני שיהיה לה נוח. אבל טראמפ, בהצהרותיו, דרש ממנה לא פחות מכניעה מוחלטת, וזה לא משהו שהמשטר באיראן שרואה עצמה כמעצמה שמובילה בגאון את העולם השיעי כולו תסכים להכיל. עבור שלטון האייתולות מדובר בלא פחות מהשפלה ודבר שנוגד את התפיסה הפונדמנטליסטית שלו".
הוא מוסיף כי "במצב העניינים הנוכחי לאיראן אין למעשה בעלי ברית משמעותיים והיא נותרה לבדה במערכה. בתחילת המערכה היא הצהירה שלא תיכנס למשא ומתן תחת אש, ואם הייתה נכנסת, היה ניתן להגיע להישגים עצומים: פירוק מוחלט של תוכניות הגרעין, ניטור מלא של אתרי ההעשרה, וביקורים קבועים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) אלא שכרגע האיראינים בגאוותם לא מסוגלים לבלוע את הכניעה".
באשר לעמדה הישראלית, חלבי מצביע על הקשר הישיר בין חזית עזה לחזית האיראנית. "נתניהו מוביל קו אחד ברור: חיסול טוטאלי של החמאס מצד אחד, וחיסול טוטאלי של מתקני הגרעין והטילים הבליסטיים באיראן מצד שני. לטווח הקצר הגישה הזו משרתת את ישראל, אך היא מונעת מהלך מדיני שיכול להשיג תוצאה טובה יותר, עם פחות דם ופחות סיכון אסטרטגי לאחר שנה ושמונה חודשים של מלחמה רב זירתית שוחקת.
"נתניהו, בין אם ממניעים אישיים ובין אם מתוך דחף פוליטי במחשבה כבר על הבחירות הבאות, עוד ניסה לדחות את האופציה הדיפלומטית, אך עם ההכרזה על הפסקת האש אנו רואים שהזמן של ישראל אזל. לאחר המכות שחיל האוויר של ישראל וארה"ב הנחיתו זו שעת כושר להשיג את אותם היעדים בדרכים דיפלומטיות. כדאי לנצל אותה – לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר".
