נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר אמש (ראשון) בסופו של יום פגישות ארוך וממושך, כי הוא מוכן להיפגש שוב עם הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, ולחתום על עסקת המשאבים הטבעיים. זאת, למרות העימות החריף שהתרחש ביניהם בפגישתם בבית הלבן ביום שישי האחרון. העימות הדרמטי, שהתרחש לעיני המצלמות בחדר הסגלגל, הותיר את היחסים בין המדינות במשבר חמור ושלח גלים של מתח דיפלומטי ברחבי העולם המערבי.
"ראויים לדיאלוג שווה"
"אנחנו ראויים לדיאלוג שווה", אמר זלנסקי לאחר השתתפותו בפסגת הביטחון בלונדון. הוא הבהיר כי אם הנשיא האמריקאי יזמין אותו "לדיאלוג קונסטרוקטיבי, לפתרון בעיות אמיתיות, לנושאים רציניים ולפעולות החלטיות ולתשובות – אגיע", כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות בלומברג. העימות העלה מתחת לפני השטח את המתיחות האישית בין זלנסקי לטראמפ, שאיימה להפוך לקרע עמוק ביחסים בין שתי המדינות.
פיוס חד-צדדי ונכונות לחתימה על עסקת המשאבים
למרות הטון התקיף, זלנסקי ניסה בבירור לפתוח דף חדש ביחסים עם וושינגטון, באומרו: "אני משוכנע שהמצב יחלוף ודברים חשובים יותר נמצאים לפנינו". הנשיא האוקראיני הודה בתלות מדינתו בתמיכה האמריקאית, והביע את תודתו וכבודו לטראמפ, לשתי המפלגות הפוליטיות העיקריות ולארה"ב בכלל, אך נמנע מלהתנצל על אירועי יום שישי.
בתשובה לשאלה מכתבת ה-BBC, לורה קונסברג, זלנסקי אמר כי הוא עדיין "מוכן לחתום" על עסקת המינרלים עם ארה"ב, למרות שעזב את הבית הלבן בלי שהעסקה נחתמה. "אני רק רוצה שהעמדה האוקראינית תישמע", הוסיף. "אנחנו רוצים שהשותפים שלנו יזכרו מי התוקפן במלחמה הזו".
משבר ביחסים בין וושינגטון לקייב
העימות ביום שישי בבית הלבן מסמן את המשבר החמור ביותר ביחסים בין אוקראינה לבין התומכת הצבאית הגדולה ביותר שלה מאז החלה הפלישה הרוסית המלאה לפני כשלוש שנים. זלנסקי אמר בלונדון כי ניהול שיחה כזו בפומבי לא היה דבר טוב- לא לארה"ב ולא לאוקראינה, אך סירב לעבור לאנגלית כאשר עיתונאי ביקש ממנו לעשות זאת כדי למנוע פרשנויות שגויות.
לאחר הפגישה הסוערת, סגן הנשיא האמריקאי, ג'יי.די. ואנס, האשים את זלנסקי בחוסר כבוד ורמז כי עקשנותו, ולא התוקפנות הרוסית, היא המכשול להפסקת אש בתיווך אמריקאי עם רוסיה.
קריאות להתפטרות וסירוב עיקש
בעקבות העימות, פוליטיקאים רפובליקנים בכירים החלו לתקוף את נשיא אוקראינה. הסנטור לינדזי גרהאם – שהיה בעבר תומך נלהב של אוקראינה – אמר לכתבים כי זלנסקי "או שצריך להתפטר ולשלוח מישהו שנוכל לעשות איתו עסקים, או שהוא צריך להשתנות". זלנסקי דחה את הקריאות להתפטר ואמר לעיתונאים בבריטניה כי "בהתחשב במה שקורה, בהתחשב בתמיכה, החלפתי, פשוט, לא תהיה פשוטה".
הוא הוסיף בציניות כי הוא "בר חליפין עבור חברות בנאט"ו", באומרו כי אם אוקראינה תקבל חברות בברית צפון אטלנטית, "זה אומר שמילאתי את משימתי". באשר לקריאות של גרהאם, זלנסקי אמר בשנינות כי הסנטור יכול להתאזרח באוקראינה, "ואז לקולו יהיה משקל" בהחלטה מי יהיה המנהיג שלה.
האם אירופה תצליח לגייס "קואליציית רצון"?
מנהיגים אירופאים, בהובלת ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, עסקו בימים האחרונים במאמצים דיפלומטיים נמרצים בניסיון לתקן את השבר ביחסים עם ארה"ב. השניים גם האיצו מאמצים לשפר את יכולות ההגנה שלהם עצמם, על רקע פנייתו של טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לסיים את המלחמה באוקראינה – פוטנציאלית מעל לראשיהם, ומבלי הכללתם בדיונים ובמה שיוסכם לבסוף.
תקוות שני המנהיגים האירופאים היא לשכנע את טראמפ להישאר מעורב עם אירופה ואוקראינה לפני ששיחות השלום שלו עם פוטין יתקדמו יותר. בריטניה וצרפת מבקשות לבנות מה שסטארמר כינה "קואליציה של רצון" להשתתף בכוחות שמירת שלום ולעזור להרגיע את קייב לגבי העמידות של כל הסכם שלום. אולם, כפי שדווח בניו-יורק טיימס היום (שני), המבחן האמיתי לאירופה רק מתחיל: כמה מדינות יתגייסו למאמץ, והאם לקואליציה כזו יש משמעות בכלל, לנוכח דחייתה המוחלטת על ידי רוסיה כחלק מכל הסדר?
סטארמר השאיר שאלות אלה ללא מענה בסיום הפסגה בלונדון אמש. הוא הודה כי "לא כל מדינה תרגיש מסוגלת לתרום", אם כי הביע אופטימיות שמספר מדינות יעשו זאת, ושזה ישלח מסר לנשיא טראמפ שאירופה מוכנה "לעשות את המאמץ הכבד". לפי מומחים, החזרת טראמפ לשולחן הדיונים חשובה לא פחות מהמשימה וההיקף של קואליציה אירופית. בשלב זה, ארה"ב נראית נחושה להגיע להסכם עם הנשיא פוטין מעל ראשיהן של אירופה ואוקראינה, וללא ערבויות ביטחוניות כלשהן.
סימני שאלה אירופים ומתקפת הונגריה וסלובקיה
דנמרק והולנד נראות כמועמדות טבעיות להצטרף לקואליציה, שכן שתיהן תמכו כלכלית באופן משמעותי במאמץ המלחמתי האוקראיני והשתתפו במבצעים ביטחוניים אחרים כמו באפגניסטן. גרמניה היא התורמת השנייה בגודלה של סיוע צבאי ואחר לאוקראינה, אחרי ארה"ב.
אך כל מדינה ניצבת בפני מכשולים פוליטיים וכלכליים. ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, אמרה כי יש לה "ראש פתוח" בנושא. דיק סחוף, ראש ממשלת הולנד, אמר כי טרם התחייב באופן קונקרטי. הקנצלר הגרמני היוצא, אולף שולץ, נשמע פחות נלהב כשאמר לאחר פגישת יום ראשון כי "עלינו לדון מחדש בדיוק בנושאים אלה". הגברת ההוצאות הצבאיות, הוסיף, "תדרוש מאמץ שרבים עדיין לא מוכנים לו מספיק".
לצד זה, ישנן מדינות המתנגדות בגלוי, בראשן הונגריה, שבעבר ניסתה לעכב סיוע אירופי נוסף לאוקראינה. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הודה לטראמפ על יחסו העוין כלפי זלנסקי במהלך פגישתם בחדר הסגלגל בשבוע שעבר. אורבן ורוברט פיקו, ראש ממשלת סלובקיה, דרשו מהאיחוד האירופי לדחוף להפסקת אש מיידית באוקראינה. שני המנהיגים איימו לחסום הצהרות תמיכה באוקראינה בפסגת האיחוד האירופי השבוע. אף אחד מהמנהיגים לא הוזמן לפגישה בלונדון.
תוכנית צרפתית-בריטית והקשיים בממשל טראמפ
סטארמר אמר אתמול כי בריטניה, צרפת ו"עוד מדינה או שתיים" יעבדו עם אוקראינה על "תוכנית להפסקת הלחימה". זלנסקי דיבר עם התקשורת בלונדון לאחר פסגה שבה מנהיגי העולם הסכימו על תוכנית בת ארבע נקודות לעבוד עם אוקראינה כדי לעצור את המלחמה ולהגן עליה מפני תוקפנות רוסית עתידית.
מקרון אמר לעיתון הצרפתי, לה פיגארו, בתום הפגישה כי האיחוד האירופי צריך לספק 200 מיליארד אירו (208 מיליארד דולר) כדי לחזק את יכולותיו הצבאיות, נושא שיידון על ידי מנהיגים בפסגת חירום בבריסל ב-6 במרץ. מקרון הוסיף בראיון כי התוכנית הצרפתית-בריטית המתגבשת תתחיל עם הפסקת אש בת חודש בין אוקראינה לרוסיה. פריסת כוחות שמירת שלום תבוא רק לאחר מכן.
"לא יהיו כוחות אירופיים על אדמת אוקראינה בשבועות הקרובים", אמר מקרון, בציינו את הצורך במשא ומתן תחילה. "השאלה היא כיצד אנו משתמשים בזמן הזה כדי לנסות ולהשיג הפסקת אש נגישה, עם משא ומתן שיימשך כמה שבועות ואז, לאחר שנחתם שלום, פריסה".
"אנחנו רוצים שלום", אמר מקרון. "אנחנו לא רוצים אותו בכל מחיר, וללא ערבויות".
עם זאת, נראה כי גם אם אירופה תצליח לגייס קואליציה חזקה, לא ברור אם זה ישביע את רצונו של טראמפ. לפי הניו-יורק טיימס, היום צפוי הנשיא האמריקאי להיפגש עם יועציו הבכירים כדי לדון בהשעיה, ואולי אף חמור מכך- בביטול, של הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה, על פי גורם בממשל שדיבר בעילום שם.
בתוך כך, שגריר בריטניה בארצות הברית, פיטר מנדלסון, עורר מחאות מצידה של בריטניה, לאחר שאמר היום לרשת ABC News כי זלנסקי צריך לתת "את תמיכתו החד-משמעית ליוזמה שנשיא טראמפ נוקט כדי לסיים את המלחמה ולהביא שלום צודק ובר-קיימא לאוקראינה". ג'יימס קלברלי, מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים לשעבר מטעם המפלגה השמרנית, כתב ברשתות החברתיות: "שגריר בריטניה בוושינגטון לא אמור להעביר את דעתו האישית, הוא אמור להעביר את דעת ממשלת בריטניה". הוא קרא לסטארמר ולשר החוץ הנוכחי, דייוויד לאמי, "לטפל בעניין".
תגובת הקרמלין וחילופי האשמות
הקרמלין, בתגובתו הרשמית הראשונה לעימות, אמר ביום שני כי ההתלקחות "חסרת התקדים" בבית הלבן בין טראמפ לזלנסקי הראתה שהקואליציה המערבית מתחילה להתפרק.
דובר פוטין, דמיטרי פסקוב, אמר לפי סוכנות הידיעות אינטרפקס, כי עמדתו של זלנסקי פירושה שיהיה קשה הרבה יותר להגיע להסדר של הסכסוך באוקראינה. "המשטר בקייב וזלנסקי לא רוצים שלום, הם רוצים את המשך המלחמה", אמר פסקוב, והוסיף כי "במצב הזה, מאמצי וושינגטון ונכונותה של מוסקבה בבירור אינם מספיקים, כיוון שחסר אלמנט חשוב מאוד". באשר לתגובתו של פוטין, דובר הקרמלין אמר: "הוא לקח בחשבון את מה שקרה".
זלנסקי הגיב ביום שני, וכתב בערוץ הטלגרם שלו, כי "אלה שרוצים שיחות (דיפלומטיות) לא תוקפים אנשים בכוונה תחילה עם טילים בליסטיים". יותר מ-1,050 כטב"מים, כמעט 1,300 פצצות ויותר מ-20 טילים נורו לעבר אוקראינה בשבוע שעבר, הוא אמר. "אנחנו צריכים יותר כוח מהעולם כדי לאלץ את רוסיה להפסיק את המתקפות", כתב זלנסקי. "הצדק חייב לנצח".
הסכם המשאבים הטבעיים – המפתח לעתיד היחסים
הסכם המשאבים הטבעיים בין ארה"ב לאוקראינה, שנותר לא חתום לאחר העימות בבית הלבן, נועד במקור להיות אבן דרך לקראת קשרי ביטחון נוספים בין שתי המדינות, כאשר היחסים בין ארה"ב לאוקראינה החלו להיות מתוחים בגלל הטיפול של ממשל טראמפ בשיחות השלום עם רוסיה.
אולם לפי שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, שהתראיין לרשת CBS NEWS, אמר כי "בלתי אפשרי להגיע להסכם כלכלי ללא הסכם שלום". בסנאט טען בסנט כי זלנסקי "שיבש את הרצף" לאופן בו הסכם המשאבים והסכם השלום היו אמורים להתנהל – ובמקום זאת, בחר "לשוב ולדון" בשיחות בפומבי כאשר הן היו אמורות להתקיים בפרטיות.
סיכון כבד לבריטניה ולעתיד הנכסים הרוסיים הקפואים
"בתוך כך, גוברת הדאגה באירופה לגבי אפשרות שהונגריה תמנע את הארכת הקפאת הנכסים הרוסיים בשווי כ-200 מיליארד דולר, כאשר ההחלטה להמשיך את הקפאתם תידרש לחידוש בקיץ הקרוב. לונדון הלוותה לאחרונה לאוקראינה 2.26 מיליארד ליש"ט (כ-2.8 מיליארד דולר) בהסתמך על כך שההלוואה תוחזר מהריבית המצטברת על הנכסים הרוסיים הקפואים המוחזקים בבריטניה".
"החלטה על המשך הקפאת הנכסים הרוסיים דורשת הסכמה, פה אחד, של כל מדינות האיחוד האירופי", הבהיר ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק. "אנחנו כבר מכירים את עמדתה העוינת של הונגריה בנושא, ויכולים לשער כיצד היא עלולה להצביע".
עבור סטארמר, שהציג את עצמו כגשר המגשר בין אירופה לארצות הברית, הסיכונים הדיפלומטיים גבוהים. "לא הייתי צועד בדרך הזו אם לא חשבתי שהיא תניב תוצאה חיובית מבחינת הבטחה שנתקדם יחד", אמר ראש ממשלת בריטניה לאחר יום הדיפלומטיה הסוער שלו בלונדון.
שאלת הוויתור על שטחים והערכת המצב
בעוד אוקראינה ממשיכה להתמודד עם הכיבוש הרוסי, השולט כיום בכ-20% משטחה של אוקראינה, זלנסקי סירב להתייחס לאפשרות של ויתור על שטחים לפוטין – אפשרות שגורמים רשמיים בממשל טראמפ הציעו כחלק מהסכם שלום – או להביע חרטה על האופן שבו ניהל את הפגישה עם טראמפ.
זלנסקי הדגיש בלונדון כי "ערובות הביטחון הטובות ביותר הן צבא אוקראיני חזק", אך הוסיף כי אירופה צריכה סוג של תרומה אמריקאית, אולי בצורה של הגנה אווירית ומודיעין. ראש ממשלת בריטניה, סטארמר, חזר והדגיש כי אירופה "חייבת לעשות את המאמץ הכבד", אך כל הסכם יצטרך גיבוי אמריקאי.
זלנסקי הבטיח כי היחסים בין אוקראינה לארה"ב ימשיכו, והוא "בטוח שהמצב הזה יחלוף", בהתייחסות לסכסוך עם טראמפ. הוא אמר כי הייתה תקשורת בין ארה"ב לאוקראינה מאז יום שישי, אך "לא ברמה שלי". הנשיא האוקראיני הוסיף: "כישלון של אוקראינה לא יהיה רק הצלחה של פוטין, זה יהיה כישלון של אירופה, זה יהיה כישלון של ארה"ב".
