נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך להפעיל לחץ על מצרים וירדן לקלוט פליטים מרצועת עזה, תוך שהוא רומז על האפשרות להשתמש בסיוע האמריקאי כמנוף לחץ. במקביל, למעלה מ-300 אלף פלסטינים שבו לצפון הרצועה מאז פתיחת המעבר ביום שני.
"הלוואי וייקח (א-סיסי) כמה מהם. אנחנו עוזרים למצרים הרבה, ואני בטוח שהוא יעזור לנו", אמר טראמפ לכתבים על המטוס הנשיאותי אייר פורס 1". "הוא חבר שלי. א-סיסי נמצא בשכונה מאוד קשוחה, אם לומר את האמת". עוד הוסיף באותו האירוע ביחס לירדן – "אני חושב שמלך ירדן יעשה זאת גם כן".
בשיחותיו עם מנהיגי האזור, הנשיא האמריקאי הציע להקים מתקני דיור חדשים, עבור אזרחי עזה שיעברו למדינות השכנות. "זה יכול להיות זמני או ארוך טווח", אמר טראמפ. "הייתי מעדיף להיות מעורב עם כמה מהמדינות הערביות ולבנות דיור במקום אחר, בו הם -תושבי עזה- יוכלו לחיות בשלום, לשם שינוי".
התנגדותם של המדינות הערביות
מומחים מזהירים כי הלחץ האמריקאי על מצרים וירדן עלול לסכן את היציבות באזור. "אם הן יסכימו להיות אכסניה לטיהור האתני הזה, זה בוודאות יערער את היציבות בשתי המדינות" (ירדן ומצרים-ג'.ט.), אמר טימותי קלדס, סגן מנהל מכון תחריר למדיניות המזרח התיכון בוושינגטון, בשיחה עם CNN.
לבינתיים, מצרים וירדן דחו את ההצעה בתקיפות. "ירדן היא לירדנים, ופלסטין היא לפלסטינים", הצהיר שר החוץ הירדני איימן א-ספדי. שר החוץ המצרי פרסם הודעה לפיה מצרים מתנגדת ל"העברה בכפייה של פלסטינים", בין אם היא לטווח קצר או לתקופה ארוכה, והזהיר כי פעולות שכאלה "יביאו לסיכון שהסכסוך האזורי יתרחב באזור".
גורמים בכירים בממשל טראמפ מכירים בכך שהרעיון שנוי במחלוקת עמוקה, אך ממשיכים לבחון חלופות נוספות. על פי דיווח ברשת NBC, אינדונזיה היא אחת המדינות הנשקלות כיעד זמני לפליטים מעזה. דובר משרד החוץ האינדונזי הכחיש קיומן של שיחות בנושא. במקביל, ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, הכחיש דיווח בתקשורת הישראלית על תכנית לקלוט 100 אלף פליטים מעזה.
איראן חוזרת לזירת האגרוף
איראן הגיבה בלעג להצעתו של טראמפ. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הציע במקום זאת "לגרש את הישראלים ולשלוח אותם לגרינלנד, ובכך – להרוג שתי ציפורים במכה אחת", כך אמר בראיון ל-Sky News. זאת, על רקע העובדה שטראמפ הביע בעבר עניין ברכישת גרינלנד.
עראקצ'י אף התייחס לאפשרות של תקיפה ישראלית או אמריקאית במתקני הגרעין האיראניים. "זה יהיה טירוף מצד ישראל וארה"ב לנקוט בפעולה כזו", אמר ל-Sky News והזהיר כי כל תקיפה במתקני הגרעין תיענה בתגובה מידית. דבריו באו בתגובה להערתו המוקדמת של טראמפ כי "יהיה נחמד" אם ניתן יהיה לפתור את משבר הגרעין מבלי להסלים את המצב – וללא צורך בתקיפה ישראלית במטרות באיראן.
מאחורי הקלעים: לחצים וחישובים
על פי דיווח ב"פייננשל טיימס", בוושינגטון שוקלים להשתמש בסיוע הצבאי למצרים, העומד על 1.3 מיליארד דולר בשנה, כמנוף לחץ. מנהל התכנית האמריקאית בקבוצת המשבר הבינלאומית, מייקל וחיד חנא, ציין כי סיוע זה, שהחל ב-1978 כחלק מהסכם השלום עם ישראל, היווה "עמוד השדרה של היחסים" בין המדינות והסתכם ביותר מ-50 מיליארד דולר לאורך השנים. לדבריו, אם טראמפ ינסה לכפות על מצרים קליטת פלסטינים מעזה, זה יהווה "שינוי דרמטי ביחסים".
"זו טקטיקת משא ומתן קלאסית של טראמפ – להגיע עם עמדה קיצונית כדי להגיע לפשרה באמצע", צוטט ב- פייננשל בשמה של טיימס סאנאם וקיל (Sanam Vakil), מנהלת תכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון המחקר צ'טהם האוס. בכתבה ב-CNN הובאו דברים בשם מכון תחריר, הסוברים שקבלת העברת אוכלוסייה פלסטינית תהיה יקרה יותר למצרים ולירדן מאשר אובדן הסיוע האמריקני שעליו הן מסתמכות. בהתאם לכך, לא בטוח שהמדינות ישברו מול הלחץ הכלכלי של טראמפ. אפילו הסנאטור לינדזי גרהאם, מבעלי בריתו הקרובים של טראמפ ומהתומכים הגדולים של ישראל בקונגרס, אמר ל-CNN כי אינו רואה את ההצעה כ"מעשית במיוחד" והודה: "אני לא יודע על מה הוא מדבר", בהתייחסו להצהרותיו ותוכניותיו של טראמפ.
בכיר בקבינט המדיני-ביטחוני אמר ל"טיימס אוף ישראל" בעילום שם כי הצהרותיו של טראמפ תוכננו בחלקן כדי לסייע לנתניהו לשמר את תמיכת בעלי בריתו מהימין הקיצוני, שערערו את הקואליציה במחאה על עסקת השבויים והפסקת האש. משכך, אין זה פלא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, הביעו תמיכה נלהבת בהצעתו של טראמפ.
המבחן והמצב בשטח
על פי הערכות האו"ם, היקף הנזק הישיר לתשתיות ברצועה עומד על כ-18.5 מיליארד דולר. עלות פינוי ההריסות בלבד מוערכת בכ-1.2 מיליארד דולר, ושיקום הרצועה יצריך כ-40 מיליארד דולר והוא עלול להימשך עד שנת 2040. מצרים, טורקיה, קטאר ואיחוד האמירויות כבר הביעו עניין בהשתתפות בפרויקט השיקום, אך ישראל מתנגדת לשיתופן של טורקיה וקטאר.
לאחר פתיחת המעברים צפונה, החלו מאות אלפי פלסטינים לשוב לבתיהם, אך המראות שנגלו להם קשים. על פי דיווחי התקשורת הזרה, ההרס בצפון הרצועה נרחב במיוחד – אין בתי חולים או בתי ספר פעילים באזור, והגישה למים, חשמל ואספקה בסיסית מוגבלת מאוד, למרות הגברת זרם הסיוע ההומניטרי מאז כניסת הפסקת האש לתוקף. כעת, לפי דיווח צה"ל, תושבי עזה יכולים לחזור ברגל דרך ציר החוף אל-רשיד, בעוד תנועת כלי רכב מתאפשרת דרך ציר סלאח א-דין הפנימי, בכפוף לבידוק.
בעוד מאות אלפי פלסטינים שבים לצפון הרצועה, הפסקת האש נתקלה במשבר הראשון שלה. המתח הגיע לשיא בסוף השבוע כשחמאס לא שחרר את החטופה הישראלית ארבל יהוד, שישראל ציפתה לשחרורה בסבב השני. בתגובה, ישראל עיכבה את פתיחת המעבר צפונה. בעקבות התערבות מתווכים מקטר ומצרים הושגה פשרה, לפיה חמאס ישחרר השבוע כפול חטופים מהמתוכנן, כולל את יהוד. על פי מקורות המעורים בפרטים, שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, התערב אישית במשבר ולחץ על ראש ממשלת קטר לפתור את הבעיה.
צל של ספק
לפי הערכת מומחים, המבחן המשמעותי ביותר להפסקת האש צפוי בתחילת מרץ, כשחמאס וישראל יצטרכו להחליט האם להאריך את ההסדר מעבר ל-42 הימים שדובר עליהם. "אם נתניהו יצליח לשכנע את טראמפ בצורך לחדש את המלחמה, כנראה שתהיה חזרה למלחמה", אמר מח'אימר אבו סעדה, חוקר מדעי המדינה, פלסטיני מעזה, ל"ניו יורק טיימס". "אם טראמפ ישמור על הבטחתו שהוא לא רוצה מלחמות ורוצה יותר שלום – בין אם בעזה, אוקראינה או בכל העולם – זה סיפור אחר".
בהערכת המצב שפרסם אהרון דיוויד מילר, לשעבר שליח אמריקאי למשא ומתן לשלום במזרח התיכון, הפסקת האש צפויה להחזיק מעמד בשבועות הקרובים. "אלה אינם הסכמים בין ארצות הברית לשווייץ", אמר ל"ניו יורק טיימס". "אלה הסכמים שתלויים בכך שכל צד נותן לצד השני מרחב תמרון מסוים. זו החולשה שלהם, אבל גם החוזקה שלהם".
